אדמו"ר מקוצק

אדמו"ר מקוצק, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (תקנ"ז-תר"כ, 1787-1859), היה אחד מגדולי רבני החסידות בפולין במאה ה-19. ידוע בדרכו המחמירה, בחיפושו האמת המוחלט, ובדרישתו לעבודת ה' מתוך כנות פנימית גמורה.

תולדות חיים[עריכה]

ילדות ונעורים[עריכה]

נולד בשנת תקנ"ז (1787) בעיר טומשוב שבפולין. אביו היה רבי ליבוש מורגנשטרן, איש ירא שמים ותלמיד חכם. כבר בצעירותו נודע כעילוי מופלג בתורה, והיה שקוד בלימודו יומם ולילה.

רבותיו[עריכה]

למד אצל גדולי הדור:

החוזה מלובלין - רבי יעקב יצחק הורוביץ, שהיה רבו הראשון בחסידות
היהודי הקדוש מפשיסחה - רבי יעקב יצחק רבינוביץ, שהטביע עליו חותם עמוק במיוחד
רבי שמחה בונם מפשיסחה - היה תלמידו המובהק והמשיך את דרכו

שנות הנהגתו[עריכה]

לאחר פטירת רבו רבי שמחה בונם מפשיסחה בשנת תר"ז (1827), התבקש רבי מנחם מנדל לקבל עליו את הנהגת חסידיו. תחילה התנגד, אך לבסוף נכנע לבקשת החסידים והתחיל להנהיג בעיר טומשוב ולאחר מכן בעיר קוצק (Kock).

בקוצק ייסד את חצרו המיוחדת, שהתאפיינה בדרישות גבוהות ביותר מן החסידים לכנות ואמת פנימית. חצרו לא הייתה רבת משתתפים, אלא מעגל קטן של חסידים נבחרים שהקדישו את חייהם למסירות לעבודת ה'.

שנותיו האחרונות[עריכה]

בשנת תר"א (1840), כשהיה בן 53, הסתגר הרבי מקוצק בחדרו ולא יצא ממנו במשך עשרים השנים האחרונות לחייו. על הסיבה להסתגרותו זו יש השערות רבות, אך הדבר לא התבהר לחלוטין. יש המייחסים זאת למאבקיו הרוחניים הקשים או למחלוקות שנפלו בינו לבין חסידים אחרים.

במשך כל תקופת הסתגרותו המשיך ללמוד תורה יומם ולילה, וקיבל מבקרים מועטים מאוד שנכנסו אליו לייעוץ.

פטירתו[עריכה]

נפטר ביום כ"ב שבט תר"כ (1859) בקוצק, והוא בן 72 שנה. נטמן בבית העלמין בעיר קוצק, ומקום קבורתו הפך לאתר עלייה לרגל לחסידים ולמבקשי ברכה.

תורתו ומשנתו[עריכה]

חיפוש האמת[עריכה]

הרבי מקוצק היה ידוע בדרישתו הבלתי מתפשרת לאמת מוחלטת. הוא לא סבל שקר או צביעות, ודרש מעצמו ומתלמידיו לעבוד את ה' בכנות פנימית גמורה, ללא שום פשרה או הסתרה.

מימרותיו המפורסמות ביותר:

"אין דבר יותר שלם מלב שבור"
"רבונו של עולם! אני רוצה לא שמים ולא גן עדן - אני רוצה אותך בלבד!"
"קל יותר להוציא את ישראל מן הגלות, מאשר להוציא את הגלות מתוך ישראל"

הדרישה לעבודה פנימית[עריכה]

הרבי מקוצק לא הסתפק במעשים חיצוניים, אלא דרש עבודה פנימית עמוקה. הוא האמין שעל האדם להיאבק עם עצמו ולהגיע לשורש נשמתו, גם אם הדבר כרוך בקשיים נפשיים רבים.

השפעתו על מוסר החסידות[עריכה]

דרכו של הרבי מקוצק הטביעה חותם על דור שלם של רבנים וחסידים בפולין. הוא היה אחד המובילים של זרם "החסידות הפנימית" שהדגישה את העבודה הרוחנית העצמית על פני הופעות חיצוניות.

תלמידיו[עריכה]

מתלמידיו הבולטים:

רבי יצחק מאיר אלתר - מייסד חסידות גור, חתנו של הרבי מקוצק
רבי מרדכי יוסף ליינר - מייסד חסידות איזביצה-ראדזין
רבי צדוק הכהן מלובלין - מגדולי המקובלים ומחשבי המוסר

מורשתו[עריכה]

למרות שהרבי מקוצק לא כתב ספרים, תורתו נשמרה בפי תלמידיו ובכתביהם. ספרי תלמידיו מלאים בתורות ובמימרות ששמעו ממנו.

דרכו הקשה והבלתי מתפשרת משכה אליו דווקא את אנשי הרוח הגבוהים ביותר, ומורשתו ממשיכה להשפיע על החסידות עד היום. חסידות גור, שהתפתחה מתלמידיו, הפכה לאחת מגדולות וחזקות חצרות החסידות בעולם.

השפעתו על התרבות היהודית[עריכה]

דמותו של הרבי מקוצק והשפעתה חרגה מעולם החסידות בלבד. הוא נחשב לסמל של מרד רוחני ושל חיפוש האמת המוחלט. סופרים יהודים רבים, כגון מרטין בובר ואברהם יהושע השל, התייחסו אליו בהערצה והוקירו את משנתו.

ראו גם[עריכה]

קטגוריות[עריכה]