אזמר בשבחין (זמר שבת)
אזמר בשבחין הוא פיוט ארמי לליל שבת קודש, שנתחבר על ידי האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא). זהו אחד מזמירות השבת המפורסמות והמושרות ביותר.
מחבר הפיוט[עריכה]
הפיוט נכתב בידי האר"י ז"ל (רבי יצחק לוריא, 1534-1572), מגדולי המקובלים. האר"י הטביע את שמו על ראשי התיבות של בתי הפיוט:
אני יצחק לוריא בן שלמה א'
שלושת פיוטי האר"י[עריכה]
האר"י הקדוש חיבר שלושה פיוטים לשלוש סעודות שבת:
- אזמר בשבחין - לליל שבת (סעודה ראשונה)
- אסדר לסעודתא - לשבת בבוקר (סעודה שנייה)
- בני היכלא - לשבת בצהריים (סעודה שלישית)
שפה ותוכן[עריכה]
ארמית[עריכה]
הפיוט נכתב בארמית, בעקבות לשונו של הזוהר. גם תוכנו מבוסס על דברי הזוהר ועל קבלת האר"י.
עשרים בתים[עריכה]
הפיוט כולל עשרים בתים היוצרים את האקרוסטיכון המלא של שם מחברו.
משמעות רוחנית[עריכה]
קבלת מלכת שבת[עריכה]
הפיוט מבטא את קבלת השבת והכנסת הקדושה שיורדת עם שבת. הוא מתאר את האורות העליונים המאירים בשבת ואת השפע הרוחני המתגלה.
הדסים[עריכה]
מנהג האר"י היה לקחת שתי אגודות של הדסים בשבת:
- אחת כנגד זכור (זכור את יום השבת לקדשו)
- אחת כנגד שמור (שמור את יום השבת לקדשו)
בעקבות מנהגו, נוהגים לקחת שתי אגודות הדס בערב שבת, ולומר את הפיוט "אזמר בשבחין" תוך כדי הקפת השולחן.
נגינה ומסורת[עריכה]
ניגונים שונים[עריכה]
לפיוט זה נכתבו ניגונים רבים בקהילות שונות:
- חסידות חב"ד - ניגון מיוחד בסגנון חסידי
- עדות המזרח - ניגונים במקצבים מזרחיים
- חסידות ברסלב - ניגון שמח ומרומם
- קהילות אשכנז - ניגונים בסגנון מסורתי
שירה בהתוועדויות[עריכה]
הפיוט מושר בכל סעודת שבת בליל שבת, וכן בהתוועדויות חסידיות כביטוי לקדושת השבת.
מבנה הפיוט[עריכה]
הפיוט מתחלק לבתים, כאשר כל בית מתאר היבט נוסף של קדושת השבת ושל האורות העליונים המאירים בו.
השפעה[עריכה]
"אזמר בשבחין" הוא אחד מזמירות השבת המרכזיים והמוכרים ביותר בכל קהילות ישראל. הוא מושר בכל עדה ועדה, ונחשב לחלק בלתי נפרד מחוויית השבת.