הלכות פורים
- הלכות פורים הן קובץ הדינים והמצוות הנוהגות בחג הפורים, הכוללות קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ושמחת הסעודה.**
- רקע והיסטוריה
חג הפורים נקבע על ידי מרדכי ואסתר לדורות עולם, כפי שכתוב במגילת אסתר: "וקיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם" (אסתר ט', כז). חכמי התלמוד קבעו את הלכות החג בפירוט במסכת מגילה, והן פורטו בדורות המאוחרים בפוסקים השונים.
הלכות הפורים כוללות ארבע מצוות עיקריות: קריאת המגילה בליל י"ד ובבוקר י"ד באדר (בליל ט"ו ובבוקר ט"ו בערים המוקפות חומה), משלוח מנות - שליחת שני מיני מאכל לאדם אחד לפחות, מתנות לאביונים - נתינת ממון לשני עניים לפחות, וסעודת פורים - סעודה חגיגית ביום הפורים.
- משמעות רוחנית והלכתית
מצוות הפורים מבטאות את עקרון האחדות והערבות הדדית בעם ישראל. הזוהר הקדוש מדגיש כי מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים נועדו לחזק את האהבה והאחוה בין ישראל. הרמב"ן כותב שקריאת המגילה מחזקת את האמונה בהשגחת ה' הפרטית על עמו.
בעל הטור ובית יוסף מבארים כי רוב הלכות פורים מבוססות על מנהג שקיבלו ישראל ברצון, ולכן נחשבות כחיוב דרבנן חמור. הרמ"א מדגיש שיש לקיים את מצוות הפורים בשמחה רבה, כפי שכתוב "ושמחה לצדיקים".
ספרי החסידות, ובמיוחד ספרי חב"ד, מבארים כי הפורים מבטא את הגילוי האלוקי שבהעלם, שכן הנס נעשה בדרך הטבע, מה שמחזק את האמונה באלוקות הפועלת בסתר.
- מקורות וציטוטים
במסכת מגילה (ז ע"א) נאמר: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". הרמב"ם פוסק (הלכות מגילה ב', טו): "חייב לשלוח לחברו שני מנים של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין".
ראו גם[עריכה]
מגילת אסתר קריאת המגילה משלוח מנות מתנות לאביונים סעודת פורים חג הפורים הלכות חגים
מקורות[עריכה]
- תלמוד בבלי, מסכת מגילה
- רמב"ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה
- טור ובית יוסף, אורח חיים, סימנים תרפ"ה-תרצ"ו
- שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים, הלכות פורים
- זוהר הקדוש, פרשת תצווה
- ספרי חסידות חב"ד, תורה אור, הלכות פורים