הלכות ראש השנה

• • הלכות ראש השנה הן מכלול הדינים וההנהגות הנוהגות ביום הכפורים הלבן, יום הדין והזכרון.**

רקע והיסטוריה

ראש השנה נקבע ביום א' בתשרי, ונמנה על מועדי ה' הקבועים בתורה. במקורות חז"ל מכונה היום "יום הדין", "יום הזכרון" ו"יום תרועה". התורה מצווה עלינו: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש" (ויקרא כ"ג, כ"ד).

המשנה בראש השנה קובעת כי "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון", והגמרא מבארת כי ביום זה נידונים כל באי עולם - צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים למיתה, ובינוניים תלויין ועומדין עד יום הכיפורים.

משמעות רוחנית והלכתית

עיקר מצוות היום היא תקיעת שופר, שנועדה לעורר את הלבבות לתשובה ולהכניע השטן. הרמב"ם כותב: "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו - כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם".

ההלכות כוללות את דיני התפילות המיוחדות - מלכויות, זכרונות ושופרות, כפי שתיקנו חז"ל. נוהגים לאכול סימנים טובים כתפוח בדבש, ראש דג ועוד, כדי לסמן השנה לברכה.

הבעל שם טוב לימד כי "ראש השנה הוא זמן של התחדשות כוללת, בו האדם יכול לחזור אל שורשו הרוחני ולהתחיל בחדש מכל הבחינות".

מקורות וציטוטים

"זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון" - מתפילת ראש השנה. הזוהר הקדוש מבאר כי ביום זה "מלכא עלאה יתיב על כורסיא דדינא" - המלך העליון יושב על כסא הדין.

ראו גם

תקיעת שופר עשרת ימי תשובה יום הכיפורים תפילות ימים נוראים סימנים לראש השנה

מקורות

• משנה ראש השנה
• תלמוד בבלי ראש השנה
• רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב
• שולחן ערוך אורח חיים סימנים תקפ"ב-תר"ה
• זוהר הקדוש פרשת פנחס