הלכות שבת
הלכות שבת הן אוסף ההלכות והדינים הקשורים לשמירת שבת קודש, שהיא אחת המצוות המרכזיות והחשובות ביותר ביהדות. שמירת השבת היא אחד מעשרת הדיברות ונחשבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. ההלכות כוללות את דיני איסורי המלאכות, הכנות לשבת, קבלת שבת, קידוש, סעודות, ומוצאי שבת.
מקורות השבת בתורה[עריכה]
ציווי מהתורה[עריכה]
מצוות שמירת השבת מופיעה במספר מקומות בתורה:
- עשרת הדיברות בשמות (שמות כ', ח'-י"א): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה..."
- עשרת הדיברות בדברים (דברים ה', י"ב-ט"ו): "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ..."
- בריאת העולם (בראשית ב', ב'-ג'): "וַיְכַל אֱלֹקים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי..."
חשיבות השבת[עריכה]
שמירת השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. השבת היא אות ברית בין הקב"ה לעם ישראל, כמו שנאמר: "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם" (שמות ל"א, י"ז).
בספר ישעיהו (נ"ח, י"ג-י"ד) מופיע ביאור נוסף על מצוות עונג שבת והבטחה לשכר גדול למי ששומר את השבת כראוי.
טעמי המצווה[עריכה]
התורה נותנת שני טעמים עיקריים למצוות השבת:
- זכר למעשה בראשית - שבעה ימים ברא הקב"ה את העולם, וביום השביעי שבת. כך גם אנו שובתים ממלאכה ביום השביעי.
- זכר ליציאת מצרים - השבת מזכירה לנו שהקב"ה הוציא אותנו מעבדות לחירות, ולכן אנו שובתים ממלאכה ביום השבת.
ל"ט אבות מלאכות[עריכה]
המלאכות העיקריות האסורות בשבת הן ל"ט (39) אבות מלאכות - מלאכות שנעשו בבניית המשכן במדבר. הציווי על השביתה בשבת נסמך בתורה לציווי מלאכת המשכן, ומכאן למדו חז"ל שכל מלאכה שנעשתה במשכן אסורה בשבת.
רשימת ל"ט המלאכות[עריכה]
המלאכות מחולקות למספר קטגוריות:
סדר הלחם (11 מלאכות)[עריכה]
- זורע - זריעת זרעים באדמה
- חורש - חרישת אדמה
- קוצר - קצירת תבואה
- מעמר - איסוף וקישור אלומות
- דש - הפרדת הגרעינים מהקש
- זורה - הפרדה באוויר
- בורר - הפרדת הטוב מהפסולת
- טוחן - טחינת גרעינים לקמח
- מרקד - ניפוי הקמח בנפה
- לש - גיבול קמח במים לבצק
- אופה - אפיית לחם
סדר הבגדים (13 מלאכות)[עריכה]
- גוזז - גזיזת צמר מהכבש
- מלבן - הלבנת הצמר
- מנפץ - ניפוץ הצמר
- צובע - צביעת הצמר
- טווה - טוויית חוטים
- מיסך - עריכת החוטים על הנול
- עושה שני בתי נירין - הכנת תשתית למסכת
- אורג - אריגת בד
- פוצע - הפרדת חוטים
- קושר - קשירת קשר קבוע
- מתיר - התרת קשר
- תופר - תפירת בד
- קורע - קריעת בד
סדר העורות (9 מלאכות)[עריכה]
- צד - ציד חיה
- שוחט - שחיטה
- מפשט - הפשטת עור
- מולח - המלחת עור לשימור
- מעבד - עיבוד עור
- ממחק - החלקת עור
- מסרטט - סימון קווים על עור
- מחתך - חיתוך עור למידה
מלאכות נוספות (6 מלאכות)[עריכה]
- כותב - כתיבת שתי אותיות לפחות
- מוחק - מחיקת כתב
- בונה - בנייה
- סותר - הריסה
- מכבה - כיבוי אש
- מבעיר - הדלקת אש
- מכה בפטיש - השלמת כלי (גמר מלאכה)
- הוצאה מרשות לרשות - העברת חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים
אבות ותולדות[עריכה]
- אבות מלאכות - 39 המלאכות המקוריות שנעשו במשכן
- תולדות - מלאכות דומות למלאכות האב
לדוגמה: זריעה היא אב מלאכה, והשקיה היא תולדה שלה.
חשוב לדעת: אבות ותולדות אסורים באותה מידה מהתורה. ההבדל ביניהם הוא רק לעניין קרבנות - מי שחטא בשוגג בכל 39 האבות חייב 39 קרבנות, אבל בתולדות חייב רק קרבן אחד על כל אב מלאכה.
שיעורי חיוב[עריכה]
לכל מלאכה יש שיעור מינימלי שממנו חייבים:
- זריעה - זרע אחד
- כתיבה - שתי אותיות
- הוצאה - שיעור חשוב לגבי החפץ (תלוי בסוג החפץ)
איסורים נוספים בשבת[עריכה]
איסורים מדרבנן[עריכה]
מלבד 39 המלאכות מהתורה, אסרו חכמים מלאכות נוספות:
- מוקצה - איסור טלטול חפצים מסוימים בשבת
- אמירה לגוי - איסור לבקש מגוי לעשות מלאכה עבור יהודי
- שבות - פעולות שהן "מעין מלאכה" או שנראות כמלאכה
מוקצה[עריכה]
מוקצה הוא דין האוסר לטלטל חפצים מסוימים בשבת. סוגי מוקצה:
- מוקצה מחמת גופו - דברים שאינם כלים (אבנים, עצים וכו')
- כלי שמלאכתו לאיסור - כלי שתפקידו העיקרי למלאכה האסורה (פטיש, מסמר וכו')
- מוקצה מחמת חסרון כיס - דברים יקרים מאוד שמפחדים להשתמש בהם
- בסיס לדבר האסור - משטח שמונחים עליו דברים מוקצים
הכנות לשבת[עריכה]
ערב שבת[עריכה]
חובה להתכונן לשבת מבעוד יום:
- ניקיון הבית - לכבוד שבת
- רחצה והתארגנות אישית - להיטהר ולהתקשט לכבוד שבת
- הכנת האוכל - כל המאכלים לשבת צריכים להיות מוכנים לפני כניסת שבת
- בישול - כל הבישול צריך להסתיים לפני כניסת שבת
תוספת שבת[עריכה]
תוספת שבת היא המצווה להוסיף זמן משבת על החול - להתחיל את השבת קצת לפני השקיעה ולסיימה קצת אחרי צאת הכוכבים.
קבלת שבת[עריכה]
הדלקת נרות[עריכה]
הדלקת נרות שבת היא מצווה חשובה המוטלת בעיקר על הנשים. הדלקת הנרות מתבצעת לפני כניסת השבת (בדרך כלל 18-20 דקות לפני השקיעה).
דיני ההדלקה[עריכה]
- מדליקים לפחות שני נרות (יש הנוהגים להדליק יותר)
- מדליקים במקום הסעודה
- מברכים ברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של שבת"
חשיבות המצווה[עריכה]
מצוות הדלקת נרות שבת היא חשובה כל כך, עד שאם אדם צריך לבחור בין קניית יין לקידוש או נר לשבת - עדיף להדליק נר.
הנרות מסמלים:
- שלום בית - אור בבית מביא שלום ושמחה
- עונג שבת - נעים לאכול לאור נרות
- כבוד שבת - כבוד לאורחת המלכה שבת
תפילת ערבית[עריכה]
בבית הכנסת מתפללים תפילת ערבית של שבת, הכוללת:
- לכה דודי - פיוט המקבל את שבת המלכה
- מזמור שיר ליום השבת (תהילים צ"ב)
- עמידה של שבת
קידוש[עריכה]
חובת הקידוש[עריכה]
מצוות קידוש היא מצווה מהתורה - לקדש את השבת על כוס יין. הקידוש מתבצע בערב שבת (קידוש לילה) ובבוקר שבת (קידוש היום).
קידוש הלילה[עריכה]
נוסח קידוש הלילה:
- ויכולו - קטע מבראשית על השלמת הבריאה
- ברכת היין - "בורא פרי הגפן"
- ברכת הקידוש - "אשר קדשנו במצוותיו... וזכרון למעשה בראשית"
קידוש היום[עריכה]
בבוקר שבת, לאחר התפילה, מקדשים קידוש רבה:
- פסוקים מהתורה על שמירת השבת
- ברכת היין
דינים[עריכה]
- הקידוש חייב להיות במקום הסעודה
- צריך לשתות רוב הכוס (או לפחות מלוא לוגמיו)
- אחרים יכולים לצאת ידי חובה בשמיעת הקידוש
סעודות שבת[עריכה]
שלוש סעודות[עריכה]
חובה לאכול שלוש סעודות בשבת:
- סעודה ראשונה - בליל שבת, לאחר הקידוש
- סעודה שנייה - ביום שבת, לאחר תפילת שחרית
- סעודה שלישית - בצהרי השבת או אחר הצהריים, לפני מנחה או אחריה
מצוות עונג שבת[עריכה]
עונג שבת - חובה להתענג בשבת באמצעות:
- מאכלים טעימים - דגים, בשר, יין
- לבוש נאה - בגדי שבת מיוחדים
- שמחה - לשמוח ולהנות מהשבת
על כל סעודה צריך לאכול לחם משנה - שתי חלות, זכר למן כפול שירד במדבר לפני השבת.
זמירות[עריכה]
נוהגים לשיר זמירות שבת בסעודות - שירים ופיוטים המכבדים את השבת ומביאים שמחה ורוח טובה.
יום השבת[עריכה]
תפילות[עריכה]
- שחרית - תפילה ארוכה עם קריאת התורה
- מוסף - תפילה נוספת המיוחדת לשבת
- מנחה - תפילת אחר הצהריים
קריאת התורה[עריכה]
בשבת קוראים בתורה את פרשת השבוע. קוראים שבעה עולים (בימות השבוע - שלושה עולים בלבד).
לימוד תורה[עריכה]
אחד המטרות המרכזיות של יום השבת הוא לימוד תורה נרחב. בשבת יש יותר זמן פנוי ללימוד, ללא טרדות העבודה של ימות החול.
ערוב[עריכה]
ערוב הוא גדר הלכתי המאפשר לטלטל חפצים ברשות הרבים בשבת. בלי ערוב, אסור להוציא או להכניס חפצים מהבית לרחוב או להיפך.
סוגי ערוב[עריכה]
- ערוב חצרות - הסדר המאפשר לטלטל בין בתים בחצר משותפת
- ערוב תחומין - הסדר המאפשר ללכת מעבר לתחום שבת (2000 אמה מהעיר)
בערים רבות יש ערוב עירוני - חוט או גדר המקיפים את העיר ומאפשרים טלטול.
מוצאי שבת[עריכה]
צאת השבת[עריכה]
השבת מסתיימת בצאת הכוכבים במוצאי שבת. יש להוסיף תוספת שבת - להמשיך לשמור את השבת מעט לאחר צאת הכוכבים.
הבדלה[עריכה]
הבדלה היא טקס המבדיל בין קודש (שבת) לחול. ההבדלה כוללת:
- ברכת היין - "בורא פרי הגפן"
- ברכת הבשמים - "בורא מיני בשמים" - מריחים בשמים כדי לנחם את הנשמה הנוספת שעוזבת
- ברכת הנר - "בורא מאורי האש" - מברכים על נר הבדלה (בעל לפחות שתי להבות)
- ברכת ההבדלה - "המבדיל בין קודש לחול..."
מלווה מלכה[עריכה]
לאחר מוצאי שבת נוהגים לערוך סעודת מלווה מלכה - סעודה קלה ללוות את שבת המלכה היוצאת.
פיקוח נפש[עריכה]
פיקוח נפש דוחה שבת - אם יש סכנה לחיי אדם, מותר ואף חובה לחלל את השבת כדי להציל חיים.
דוגמאות:
- חולה שיש בו סכנה - מותר לחלל שבת לטפל בו
- אישה יולדת - מחללים שבת למענה
- כיבוי אש המסכנת חיים
חז"ל אמרו: "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה".
ספרי הלכה[עריכה]
הספרים המרכזיים בהלכות שבת:
- משנה, מסכת שבת - יסוד ההלכות
- תלמוד בבלי, מסכת שבת - פירוט והרחבה של ההלכות
- רמב"ם, הלכות שבת - קיצור והסדר של ההלכות
- שולחן ערוך, אורח חיים (סימנים רמ"ב-שמ"ד) - קוד ההלכה
- משנה ברורה - פירוש מפורט על השולחן ערוך
- שמירת שבת כהלכתה - ספר מקיף בהלכות שבת המעשיות (מאת הרב יהושע נויבירט)
- שולחן ערוך הרב - חיבור הלכתי מקיף של אדמו"ר הזקן מחב"ד