הרב עוזיאל
- הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (תרנ"ח-תש"ד, 1880-1953) היה גדול הפוסקים הספרדים במאה העשרים, רב ראשי לארץ ישראל לעדה הספרדית, ובעל פסיקות הלכתיות פורצות דרך בעולם המתחדש.**
- רקע והיסטוריה
נולד בירושלים למשפחה ספרדית נכבדה. למד בישיבות ירושלים, ובשנת תרס"א (1901) מונה לרב קהילת יפו. בתרע"א (1911) נסע לצרפת כשליח קהילות ארץ ישראל, ושם שימש רבה של קהילת סלוניקי הגולה בפריז במשך המלחמה. בתרפ"א (1921) שב לארץ ומונה לרב הראשי הספרדי של תל אביב, ובתרפ"ט (1929) נבחר לראשון לציון - הרב הראשי הספרדי לארץ ישראל.
- משמעות רוחנית והלכתית
הרב עוזיאל התבלט כפוסק מופלג שביקש לתת מענה הלכתי למציאות החדשה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. פסיקותיו אופיינו בעיון מעמיק במקורות התורה והפוסקים, תוך הכרה בצרכי הזמן ודרכי החיים המתחדשים. היה ידוע כ"פוסק המציאות", שהשכיל לשלב בין נאמנות למסורת לבין מענה לשאלות עכשוויות.
כתבו העיקרי "משפטי עוזיאל" כולל אלפי תשובות הלכתיות בכל ענפי ההלכה. תרם רבות להקמת מוסדות הרבנות הראשית ולעיצוב ההלכה בארץ הקודש המתחדשת. דרכו הייתה מיוחדת בשילוב חכמת הספרדים עם הבנת צורכי הישוב החדש, כדברי חכמינו ז"ל: "חכם עדיף מנביא" (בבא בתרא יב ע"א).
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- משפטי עוזיאל, אבן העזר וחושן משפט
- שו"ת משפטי עוזיאל
- פסקי עוזיאל בענייני אישות וגירושין