הרי"ף
- הרי"ף (ר' יצחק אלפסי, 1013-1103) הוא אחד מגדולי הראשונים שפעל בצפון אפריקה ובספרד, ונחשב לאחד מעמודי ההלכה שעליהם נסמכת פסיקת ההלכה עד היום.**
- רקע והיסטוריה
רבי יצחק בן יעקב אלפסי נולד ב"אלפס" שבצפון אפריקה (לפי מסורת אחרת - בקלעת חמאד), ומשם זכה לכינוי "אלפסי". בצעירותו למד תורה מפי גדולי זמנו, ועמד בראש ישיבות חשובות. בגיל מתקדם נאלץ לברוח מצפון אפריקה בשל גזירות השלטונות המוסלמים, והגיע לספרד שם התיישב בלוסינה. שם המשיך להנהיג ישיבה גדולה עד יום פטירתו.
- משמעות רוחנית והלכתית
הרי"ף נודע בעיקר בחיבורו הגדול "הלכות הרי"ף" - פירוש הלכתי נרחב על התלמוד הבבלי. בספרו זה הוא הביא את הלכה הפסוקה מתוך הגמרא, תוך השמטת הדיונים והפלפולים הארוכים. שיטתו הייתה לקבוע את ההלכה על פי הכלל ש"הלכה כבתרא" - כדעת האחרונים שבתלמוד. גישה זו הפכה את ספרו לכלי עבודה חיוני לפוסקים.
הרמב"ם כתב עליו: "אני אומר כי ספר רבי יצחק אלפסי זכרונו לברכה, הוא הטוב מכל חיבור שחובר בתלמוד" (הקדמה למשנה תורה). גם הטור והשולחן ערוך מביאים את דעתו ברוב המקומות, והוא נמנה עם "שלושת העמודים" של ההלכה - רי"ף, רמב"ם ורא"ש.
תלמידיו הגדולים כללו את הרי"ד והריב"א, ובניו ר' יעקב ור' ברוך המשיכו במסורתו. מחיבוריו הנוספים: תשובות הרי"ף ופירושים על מסכתות שונות.
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- תלמוד בבלי, כלל המסכתות
- הקדמת הרמב"ם למשנה תורה
- שולחן ערוך, חלקיו השונים
- ספר הקבלה לאברהם בן דוד