ישיבת מיר

• • ישיבת מיר - ישיבה גדולה ומפורסמת שהייתה בין הישיבות החשובות ביותר בעולם היהודי, הידועה בגדולי התורה שיצאו ממנה ובמסירות הנפש למען לימוד התורה.**

רקע והיסטוריה

ישיבת מיר נוסדה בשנת תר"ן (1890) בעיר מיר שבליטא על ידי הרב אליהו ברוך קמאי זצ"ל. הישיבה הפכה במהרה לאחת הישיבות הגדולות והחשובות ביותר במזרח אירופה. ראש הישיבה הידוע ביותר היה הגאון רבי אליהו ברוך קמאי זצ"ל, ולאחריו המשיך בנו רבי אברהם קלמן קמאי זצ"ל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, חלק מבני הישיבה נמלטו למזרח, וחלק מהם הגיעו עד לשנחאי שבסין, שם המשיכו ללמוד תורה בתנאים קשים ביותר. לאחר המלחמה, הישיבה חודשה בירושלים ובברוקלין על ידי תלמידיה הנותרים.

משמעות רוחנית והלכתית

ישיבת מיר התפרסמה בגישתה המעמיקה ללימוד הגמרא ובחידושי תורה של גדוליה. הישיבה טיפחה דור של גדולי תורה שהשפיעו על כל העולם התורני. כפי שכתוב: "אין בית המדרש בלא חידוש" (עירובין כא.), וישיבת מיר הייתה מרכז של חידושים עמוקים בלימוד התורה.

הישיבה נודעה גם במסירות הנפש של תלמידיה ומחנכיה, כפי שביטא זאת המשל המפורסם: "כשם שהאש אינה דולקת מאליה, כך אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה" (ברכות סג:). תלמידי מיר המשיכו מסורת זו של מסירות נפש ללימוד התורה במקומות החדשים.

ראו גם

• ישיבת וולוז'ין
• ישיבת סלבודקה
• ישיבות ליטא
• רבי אליהו ברוך קמאי

מקורות

• תלמוד בבלי, מסכת עירובין כא.
• תלמוד בבלי, מסכת ברכות סג:
• ספר תולדות אנשי שם - על תולדות הישיבה
• זכרונות תלמידי מיר