כי אשמרה שבת
כי אשמרה שבת הוא פיוט עברי לשבת קודש המיוחס לרבי אברהם בן עזרא (1089-1164), אחד מגדולי פייטני ספרד.
מחבר הפיוט[עריכה]
הפיוט מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא, מגדולי המפרשים, המשוררים והמדענים של תור הזהב בספרד. אבן עזרא ידוע כמפרש תנ"ך מובהק וכמשורר מחונן.
מבנה הפיוט[עריכה]
אקרוסטיכון[עריכה]
הפיוט בנוי כאקרוסטיכון על שם המחבר: אברהם.
שפה עברית טהורה[עריכה]
הפיוט נכתב בעברית ספרותית מלאת חן וקול, כמקובל אצל פייטני ספרד.
תוכן הפיוט[עריכה]
שכר שמירת שבת[עריכה]
הפיוט מתאר את השכר הרוחני והחומרי המגיע למי ששומר את השבת. הכותרת "כי אשמרה שבת" מבטאת את ההתחייבות לשמירת השבת.
ברכות מרובות[עריכה]
הפיוט מונה ברכות רבות הבאות בעקבות שמירת שבת:
- שכר עולם - בעולם הבא
- נחלה - חלק בעולם הזה
- גאולה - זכות לגאולה
- מנוחה - שלווה ושמחה
אל ישמרני[עריכה]
הפיוט כולל תפילה: "אל ישמרני" - בקשה שהקדוש ברוך הוא ישמור את המתפלל בזכות שמירת השבת.
משמעות רוחנית[עריכה]
שמירת שבת כברית[עריכה]
שמירת השבת היא ברית בין ישראל לבוראו. הפיוט מדגיש שמי ששומר את השבת, הקדוש ברוך הוא שומר אותו.
שבת ששומרת[עריכה]
ישנה אמרה חסידית: "יותר מישראל שמרו את השבת - השבת שמרה עליהם". הפיוט מבטא רעיון זה - השבת היא כוח מגן ומציל.
נגינה[עריכה]
ניגונים שמחים[עריכה]
לפיוט זה קיימים ניגונים רבים, רובם שמחים וקצביים, המבטאים את השמחה והזכות שבשמירת השבת:
- עדות המזרח - בניגונים קצביים ושמחים
- אשכנז - בסגנון מסורתי
- חסידות - בניגונים מלאי התלהבות
אופי החגיגי[עריכה]
הניגון מדגיש את הכבוד והחשיבות של שמירת השבת, והוא מושר בשמחה ובהתרוממות.
פופולריות[עריכה]
"כי אשמרה שבת" הוא אחד הפיוטים המוכרים והאהובים ביותר לשבת. הוא מושר בכל קהילות ישראל ונחשב לאחד מסמלי השבת.
זמן הביצוע[עריכה]
הפיוט מושר בדרך כלל בסעודות שבת - במיוחד בסעודה השנייה (יום שבת).