מערת המכפלה
מערת המכפלה היא מקום קדוש ומקודש ביותר ליהדות, הממוקם בלב העיר חברון שביהודה. המקום נחשב לקבר האבות והאמהות של עם ישראל: אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, שרה אמנו, רבקה אמנו, ולאה אמנו. על פי המסורת, במערה קבורים גם אדם הראשון וחוה. מערת המכפלה היא המקום הקדוש השני בחשיבותו ליהדות, מיד אחרי הר הבית בירושלים.
מקורות תורניים[עריכה]
הרכישה על ידי אברהם[עריכה]
הפסוקים בבראשית מתארים בפירוט את רכישת המערה על ידי אברהם אבינו:
אברהם פונה לעפרון החיתי, בן צוחר, ומבקש לרכוש ממנו את מערת שדה המכפלה:
אברהם מתעקש לשלם את המחיר המלא:
זוהי עסקת הקרקע הראשונה המתוארת במקרא - רכישת אדמה בארץ כנען על ידי אברהם ובניו. חז"ל רואים בעובדה זו חשיבות מיוחדת להוכחת זכות עם ישראל על הארץ.
הקבורים במערה[עריכה]
הכתובים מספרים על קבורת:
- שרה אמנו - קבורתה היא הסיבה לרכישת המערה (בראשית כג, יט)
- אברהם אבינו - "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" (בראשית כה, ט)
- יצחק ורבקה - "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית מט, לא)
- לאה אמנו - "וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה" (בראשית מט, לא)
- יעקב אבינו - "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בָּנָיו בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" (בראשית נ, יג)
המסורת על אדם וחוה[עריכה]
המדרש ומקורות חז"ל מלמדים כי גם אדם הראשון וחוה קבורים במערת המכפלה. השם "קרית ארבע" (שם נוסף לחברון) מפורש במדרש כ"עיר של ארבעה זוגות": אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.
רקע היסטורי[עריכה]
התקופה המקראית (לפני 3,800 שנה)[עריכה]
לפני כ-3,800 שנה, רכש אברהם אבינו את שדה המכפלה והמערה שבו כאחוזת קבר. זוהי העסקה הראשונה המתוארת במקרא בה נרכש קרקע בארץ ישראל.
תקופת בית ראשון ושני[עריכה]
- בימי דוד המלך - חברון שימשה כבירת ממלכת יהודה שבע שנים, לפני שעבר דוד לירושלים
- בתקופת בית שני - המבנה המפואר שמעל המערה נבנה על ידי הורדוס המלך (37-4 לפנה"ס)
הבנייה ההרודיאנית[עריכה]
המבנה הנוכחי שמעל המערה נבנה בידי הורדוס המלך בסגנון ארכיטקטוני מיוחד הדומה למבנה הר הבית. זהו המבנה ההרודיאני היחיד ששרד בשלמותו עד ימינו.
המבנה מורכב מחומות אבן ענקיות בגובה של עד 12 מטר, עם קירות שעוביים מגיע ל-3 מטרים. האבנים המשובצות בחומה הן מהגדולות שנמצאו באתרים מתקופת הבית השני.
התקופה הביזנטית (324-638 לספירה)[עריכה]
במאה ה-4, הוסב המקום לכנסייה נוצרית על ידי הקיסרית הלנה. במהלך תקופה זו ביקרו במקום עולי רגל נוצרים רבים.
התקופה המוסלמית הראשונה (638-1099)[עריכה]
עם הכיבוש המוסלמי, הוסב המבנה למסגד. בתקופה זו המקום שימש מקום תפילה לשלוש הדתות - יהודים, נוצרים ומוסלמים.
התקופה הצלבנית (1099-1260)[עריכה]
הצלבנים כבשו את חברון והחזירו את המבנה לשימוש נוצרי. יהודים הורשו להיכנס למבנה באופן מוגבל.
התקופה הממלוכית והעות'מאנית (1260-1917)[עריכה]
ב-1188 כבש צלאח א-דין (סלאדין) את האזור והחזיר את המבנה למסגד.
בתקופה הממלוכית (1260-1517) נאסר על יהודים להיכנס למבנה, והם הורשו לעלות רק עד המדרגה השביעית שמובילה למבנה. מנהג זה נמשך מאות שנים.
במאה ה-16, בעת השלטון העות'מאני, תיאר הרמב"ן את העלייה למערה ותיאר את הקושי שבגישה למקום.
התקופה הירדנית (1948-1967)[עריכה]
במהלך השלטון הירדני, נאסר על יהודים להיכנס לחברון ולמערת המכפלה.
לאחר מלחמת ששת הימים (1967-היום)[עריכה]
ב-1967, עם שחרור חברון, חזרו יהודים לראשונה מזה מאות שנים לעלות למערה עצמה.
כיום המקום מחולק בין יהודים ומוסלמים:
- אולם יצחק ואולם יעקב - בשימוש יהודי קבוע
- האולם הראשי - מחולק בין יהודים ומוסלמים לפי לוח שנה מוסכם
- 10 ימים בשנה - כל המבנה פתוח ליהודים (שבת חיי שרה, סוכות, פסח)
- 10 ימים בשנה - כל המבנה פתוח למוסלמים (חגים מוסלמיים)
משמעות דתית[עריכה]
המקום השני בקדושתו[עריכה]
מערת המכפלה היא המקום הקדוש השני ביהדות, מיד אחרי הר הבית בירושלים. חז"ל אומרים:
"שער הגן עדן"[עריכה]
על פי הזוהר ומקורות קבליים, מערת המכפלה היא שער הגן עדן. לכן בחר אברהם אבינו דווקא במקום זה לקבור את שרה, וקבע אותו כאחוזת קבר לדורות.
תפילה במקום[עריכה]
תפילה במערת המכפלה נחשבת למסוגלת במיוחד, שכן האבות והאמהות מליצים טוב על בניהם. רבים מגיעים להתפלל על ילדים, בריאות, פרנסה, וכל מיני ישועות.
מבנה המערה[עריכה]
החלק העליון - המבנה ההרודיאני[עריכה]
המבנה שמעל הקרקע הוא מבנה מרשים בגובה 12 מטר, עם קירות אבן בעובי 3 מטרים. המבנה כולל מספר אולמות:
- אולם אברהם - מעל מיקום קבורת אברהם ושרה
- אולם יצחק - מעל מיקום קבורת יצחק ורבקה
- אולם יעקב - מעל מיקום קבורת יעקב ולאה
בכל אולם יש סנוטף (חור צר) שדרכו ניתן להציץ אל המערות שמתחת.
המערה התת-קרקעית[עריכה]
מתחת למבנה ההרודיאני נמצאת המערה האמיתית. בשנת 1119 ביקר נזיר צרפתי בשם ארנול שירד למערה ותיאר אותה.
בשנת 1967, לאחר שחרור חברון, ביקרו חוקרים ורבנים במערה ותיעדו את מבנהה הפנימי.
ימי סגולה[עריכה]
שבת חיי שרה[עריכה]
שבת פרשת חיי שרה היא הזמן המסוגל ביותר לעלייה למערת המכפלה. בשבת זו, המספרת על פטירת שרה ורכישת המערה, מגיעים עשרות אלפי מבקרים למערה.
חגים[עריכה]
- סוכות - 10 ימים שבהם כל המבנה פתוח ליהודים
- פסח - ימים נוספים של פתיחה מלאה
ראש חודש[עריכה]
מנהג נפוץ להגיע לתפילה במערה בראש חודש.
הגישה למקום[עריכה]
כתובת ושעות פתיחה[עריכה]
- כתובת: העיר העתיקה, חברון
- שעות פתיחה: ראשון-חמישי 08:00-17:00, שישי 08:00-13:00
- כניסה: חינם
הגעה[עריכה]
- תחבורה ציבורית: קווי אוטובוס מירושלים וקרית ארבע
- רכב פרטי: חניה בעיר העתיקה
- סיורים מאורגנים: סיורי קבוצות וסיורי VIP
הערה: בשל המצב הביטחוני, מומלץ להגיע בליווי או במסגרת סיור מאורגן.
גישה בין-דתית[עריכה]
מערת המכפלה נחשבת קדושה בשלוש הדתות המונותאיסטיות:
- יהדות - קבר האבות והאמהות, המקום השני בקדושתו
- נצרות - מקום קבורת האבות המקראיים
- אסלאם - אל-חרם אל-איברהימי (הסנקטוארום של אברהים), מקום קדוש ביותר
כיום המקום מחולק בין יהודים ומוסלמים על פי הסדרים מוסכמים.
אירועי טרור[עריכה]
טבח מערת המכפלה (1994)[עריכה]
ב-25 בפברואר 1994, ביצע ברוך גולדשטיין, רופא יהודי מקרית ארבע, טבח בחלל התפילה המוסלמי במהלך תפילת הרמדאן, בו נהרגו 29 מתפללים מוסלמים. לאחר האירוע הוכנסו הגבלות ביטחון חמורות במקום.
מחקר ארכיאולוגי[עריכה]
לאורך השנים התקיימו מספר מחקרים ותיעודים של המערה:
- 1119 - ארנול הצרפתי ירד למערה ותיאר אותה
- 1967 - לאחר השחרור, ביקרו בה חוקרים ורבנים
- 1981 - משלחת מיוחדת סרקה את המערה והכינה מפה
קישורים[עריכה]
- אברהם אבינו
- יצחק אבינו
- יעקב אבינו
- שרה אמנו
- רבקה אמנו
- לאה אמנו
- חברון
- קבר רחל
- מקומות קדושים ביהדות
- הורדוס המלך
- קרית ארבע