ניגון ועתיק יומין

מתוך Smarpedia

ניגון ועתיק יומין הוא ניגון קבלי המתייחס לספירת כתר ולעתיק יומין.

רקע[עריכה]

'עתיק יומין' הוא שם לרמה העליונה ביותר בקבלה, הקשורה לספירת כתר. הניגון מבטא את העומק של מושג זה.

מאפיינים[עריכה]

מנגינה נשגבה ועמוקה ביותר, קצב איטי מאוד, ביטוי לנצחיות ולעליונות, אווירת קדושה יוצאת דופן.

עתיק יומין בקבלה[עריכה]

עתיק יומין מסמל את הרמה הנסתרת והנעלה ביותר, שמעבר לכל תפיסה. זו הרמה שמחברת את הבריאה למקורה האינסופי.

שימוש[עריכה]

מושר בהתוועדויות עמוקות, בלימוד קבלה, בזמנים מיוחדים של התגלות, ובמעמדות של קדושה רבה.

משמעות[עריכה]

מבטא את הקשר לרמה העליונה ביותר, הביטול מול האינסוף, הנצחיות והטרנסצנדנטיות, והחיבור לשורש הכל.