ניגון ועתיק יומין
ניגון ועתיק יומין הוא ניגון קבלי המתייחס לספירת כתר ולעתיק יומין.
רקע[עריכה]
'עתיק יומין' הוא שם לרמה העליונה ביותר בקבלה, הקשורה לספירת כתר. הניגון מבטא את העומק של מושג זה.
מאפיינים[עריכה]
מנגינה נשגבה ועמוקה ביותר, קצב איטי מאוד, ביטוי לנצחיות ולעליונות, אווירת קדושה יוצאת דופן.
עתיק יומין בקבלה[עריכה]
עתיק יומין מסמל את הרמה הנסתרת והנעלה ביותר, שמעבר לכל תפיסה. זו הרמה שמחברת את הבריאה למקורה האינסופי.
שימוש[עריכה]
מושר בהתוועדויות עמוקות, בלימוד קבלה, בזמנים מיוחדים של התגלות, ובמעמדות של קדושה רבה.
משמעות[עריכה]
מבטא את הקשר לרמה העליונה ביותר, הביטול מול האינסוף, הנצחיות והטרנסצנדנטיות, והחיבור לשורש הכל.