צמח צדק
צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה - שאלות ותשובות, חידושי הלכה ופסקי דין, שחיבר רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקמ"ט-תרכ"ו, 1789-1866), האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד. הספר נחשב לאחד החיבורים ההלכתיים החשובים ביותר במאה התשע-עשרה, והוא משלב בין פסיקה הלכתית עמוקה לבין תובנות חסידיות וקבליות.
על המחבר[עריכה]
רבי מנחם מנדל שניאורסון נולד בשנת תקמ"ט (1789) לאביו רבי שלום שכנא, בנה של רבנית דבורה לאה, בתו הבכורה של בעל התניא. הוא התייתם בילדותו ונתגדל בבית זקנו הגדול, בעל התניא, אשר היה רבו ומחנכו. לימים נישא לנכדתו של האדמו"ר האמצעי, והיה תלמידו ושמשו במשך שנים רבות.
לאחר פטירת האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח (1827), נתמנה רבי מנחם מנדל למנהיג חסידות חב"ד, והוא כיהן כארבעים שנה כאדמו"ר. בתקופת הנהגתו התרחבה חסידות חב"ד באופן משמעותי, והוא הקים מוסדות תורה רבים. רבי מנחם מנדל נודע כפוסק הלכה מובהק, כמקובל גדול, וכמנהיג חזק של יהדות רוסיה מול שלטונות הצאר.
כיוון שזה היה חיבורו החשוב ביותר, האדמו"ר נקרא בשם "מחבר ספר צמח צדק", "הצמח צדק", או "הרבי צדק". השם "צמח צדק" רומז לשמו (במניין הגימטריה: מנחם מענדל = צמח צדק).
מבנה הספר[עריכה]
סדרת "צמח צדק" כוללת למעלה מאלף תשובות על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך, חידושים על הש"ס, ובירורי הלכה המכונים "פסקי דינים".
רבי מנחם מנדל החל לכתוב תשובות הלכתיות כבר בהיותו בן 16 שנה, בשנת תקס"ו (1806), בהוראת זקנו הגדול בעל התניא. בעל התניא הדריך אותו בפסיקת ההלכה והטיל עליו לענות על שאלות שהגיעו אליו מרחבי רוסיה.
לימים נודע רבי מנחם מנדל כאחד מגדולי המשיבים בדורו, ואלפים הריצו אליו שאלותיהם מכל קצווי הארץ. כמידי פעם בשנה היה מכריך את השאלות שקיבל יחד עם תשובותיו, וכך התארגנו כשנים עשר כרכים של תשובות.
- חלקי הספר
הספר מחולק לפי סדר השולחן ערוך:
אורח חיים: דינים הקשורים לברכות, תפילה, שבת, מועדים וכל הדינים היומיומיים. רבי מנחם מנדל דן בשאלות מורכבות בהלכות אלו ומביא פסקים מבוססים על הראשונים והאחרונים.
יורה דעה: דיני כשרות, שחיטה, נדרים, ריבית, צדקה ועוד. חלק זה כולל תשובות מעמיקות בסוגיות מורכבות של הלכה.
אבן העזר: דיני נישואין וגירושין, כתובות ויבום. רבי מנחם מנדל נודע בפסקיו החכמים בנושאים רגישים אלו.
חושן משפט: דיני ממונות, נזיקין, שכירות ועוד. התשובות בחלק זה מעידות על בקיאותו העצומה של רבי מנחם מנדל בכל חלקי התורה.
חידושי הש"ס: בנוסף לתשובות, כולל הספר חידושים מקוריים על סוגיות הגמרא, המשלבים את העומק ההלכתי עם תובנות קבליות.
פסקי דינים: סיכומים קצרים של פסקי הלכה שנפסקו על ידי רבי מנחם מנדל בשאלות שונות.
שיטת הפסיקה[עריכה]
שיטתו של רבי מנחם מנדל בפסיקת ההלכה מתאפיינת במספר מאפיינים:
בקיאות אנציקלופדית: רבי מנחם מנדל היה בקי בכל חלקי התורה - תלמוד בבלי וירושלמי, ראשונים, אחרונים, פוסקים, ספרי קבלה ועוד. בכל תשובה הוא מביא מקורות רבים ומנתח אותם לעומק.
דיוק וחדות: התשובות מתאפיינות בדיוק רב ובחדות מחשבה. רבי מנחם מנדל מפלפל בסוגיות, מעמת שיטות שונות, ומגיע למסקנות הגיוניות וברורות.
שילוב הנגלה והנסתר: בניגוד לרוב הפוסקים שמתבססים רק על הנגלה (תלמוד והלכה), רבי מנחם מנדל משלב בתשובותיו גם תובנות מעולם הקבלה והחסידות, ומראה כיצד הנסתר והנגלה משלימים זה את זה.
הקפדה על דקדוקי ההלכה: למרות גישתו החסידית, רבי מנחם מנדל היה מקפיד ביותר על כל פרטי ההלכה, ולא הקל בדינים מספק.
רגישות לנסיבות: במקרים מסוימים, רבי מנחם מנדל מתחשב בנסיבות המיוחדות של השואל ומנסה למצוא פתרונות הלכתיים בתוך גבולות ההלכה.
חיבורים נוספים[עריכה]
מלבד ה"צמח צדק" ההלכתי, חיבר רבי מנחם מנדל ספרים רבים נוספים:
אור התורה: חיבור ענק בקבלה וחסידות על התורה והמועדים, הכולל מאמרי חסידות עמוקים ומבוארים.
דרך מצוותיך: ספר ייחודי העוסק בטעמי המצוות על פי הקבלה והחסידות. הספר מסביר את השורשים הרוחניים של כל מצווה ומצווה.
שערי תשובה: חיבור על דיני תשובה, המשלב בין ההלכה לבין המימד הרוחני של החזרה בתשובה.
אגרות קודש: מכתבים שכתב רבי מנחם מנדל לאנשים שונים, המכילים הדרכות רוחניות ופסקי הלכה.
ביאורים על התניא: הסברים והרחבות על ספר התניא של זקנו הגדול.
לקוטי תורה על התורה: מאמרי חסידות קצרים על פרשיות השבוע.
רבי מנחם מנדל הותיר אחריו עשרות כרכים של כתבי יד, שחלקם פורסמו במהלך השנים, ורבים עדיין ממתינים להדפסה.
הדפסות ומהדורות[עריכה]
במשך חייו של רבי מנחם מנדל, לא הדפיס כמעט דבר מחיבוריו. רק לקראת סוף חייו, בשנת תרכ"ב (1862), הסכים להדפסת חלק מתשובותיו בספר "צמח צדק" - שו"ת על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה.
לאחר פטירתו, בנו רבי שמואל מליובאוויטש (המהר"ש) הוציא לאור חלקים נוספים של התשובות. מאז ועד היום ממשיכים להדפיס כרכים נוספים מכתבי היד שלו.
מתוך שנים עשר כרכים שכרך רבי מנחם מנדל בעצמו, שרדו תשעה - שניים נמצאים בספריית חב"ד בניו יורק, ושבעה נמצאים באוסף שניאורסון במוסקבה (שוחררו לאחר קריסת ברית המועצות).
המהדורות השונות כוללות:
- מהדורת תרכ"ב - המהדורה הראשונה שיצאה בחיי המחבר
- מהדורות של בניו ונכדיו
- מהדורות חדשות עם הערות והוספות
- "צמח צדק המבואר" - עם הסברים והארות למתחילים
- תרגומים לאנגלית של חלקים נבחרים
חשיבות הספר[עריכה]
ספר "צמח צדק" נחשב לאחד החיבורים ההלכתיים החשובים ביותר במאה ה-19:
פסיקה ברמה גבוהה: הספר מכיל פסיקות הלכתיות ברמה גבוהה מאוד, המבוססות על בקיאות עצומה בכל חלקי התורה.
שילוב ייחודי: הספר משלב בצורה ייחודית בין הלכה, קבלה וחסידות, ומראה כיצד כל המימדים הללו פועלים יחד.
מקור לפוסקים: הספר משמש מקור חשוב לפוסקים בכל הדורות, וציטוטים ממנו מופיעים בספרי הלכה רבים.
השפעה על חב"ד: הספר השפיע השפעה עצומה על חסידות חב"ד והפך לאחד מספרי היסוד של התנועה.
מורשת המשפחה: נכדו, הרבי מליובאוויטש (האדמו"ר השביעי של חב"ד), נקרא על שמו של הצמח צדק, והוא המשיך את דרכו בשילוב בין תורה לחסידות ובהפצת היהדות.
דוגמאות לתשובות[עריכה]
הספר מכיל תשובות על מגוון רחב של נושאים:
הלכות שבת: שאלות מורכבות על מלאכות שבת, תחומין, הדלקת נרות ועוד.
הלכות כשרות: בירורים בדיני שחיטה, בדיקת בהמה, הכשר כלים ועוד.
דיני נישואין: פסקים בנושאי כתובות, גירושין, יבום וחליצה.
דיני ממונות: פסיקות בסכסוכים ממוניים, דיני שכירות, נזיקין ועוד.
הלכות טהרה: תשובות בהלכות נידה, מקוואות וטבילה.
בכל תשובה ותשובה, רבי מנחם מנדל מביא את המקורות מהתלמוד, הראשונים והאחרונים, מנתח את השיטות השונות, ומגיע למסקנה הלכתית ברורה.
השפעת הספר על ההלכה[עריכה]
הספר "צמח צדק" השפיע השפעה ניכרת על פסיקת ההלכה:
במעגלי חב"ד: הספר הפך לספר יסוד בחב"ד, ופסקיו מחייבים את חסידי חב"ד עד היום.
בקרב פוסקים: רבנים ופוסקים מכל הזרמים מצטטים את הצמח צדק ולומדים מדרך פסיקתו.
בישיבות: הספר נלמד בישיבות חב"ד ובישיבות נוספות, והוא משמש מקור לחקר ההלכה.
בספרות ההלכתית: פסקי הצמח צדק מופיעים בספרי הלכה רבים, כגון משנה ברורה, אגרות משה ועוד.