רבי משה מסאטמר

רבי משה מסאטמר

• • רבי משה טייטלבוים מסאטמר** (תרל"ט-תשל"א, 1879-1970), המכונה **האדמו"ר מסאטמר** או **רבי משה מסאטמר זצ"ל**, היה אחד מגדולי האדמו"רים במאה העשרים ומייסד חסידות סאטמר בצורתה המודרנית. נודע כמנהיג רוחני חריף שדגל בשמירה על טהרת המסורת החסידית והתנגד בעוז לציונות ולהשפעות החילוניות. לאחר השואה הקים מחדש את קהילת סאטמר בארצות הברית והפכה לאחת התנועות החסידיות הגדולות והמשפיעות בעולם.

תולדות חיים

נולד ביום י"ד בניסן תרל"ט (1879) בעיר סאטמר שבהונגריה (כיום סטו מארה ברומניה), בנו של האדמו"ר **רבי אלעזר נסים טייטלבוים זצ"ל**, אדמו"ר סאטמר הראשון. השושלת מתחקה על עמוד התורה והחסידות במשך דורות, וכללה רבנים וצדיקים מפורסמים. כבר מגיל צעיר בלט בכשרונותיו הגדולים בתורה ובקדושה, וזכה להכרה כעילוי מופלג.

למד בישיבות המפורסמות בהונגריה ובלט כתלמיד חכם מעולה. קיבל חינוך חסידי מובהק מאביו ומרבותיו, ויינק משטרת הקדושה והטהרה שאפיינה את בית אביו. כבר בצעירותו נודע כמי שמקפיד על קדושה ופרישות יתרה, ובלט בעבודת התפילה ובעמקות בלימוד התורה.

בשנת תרס"ה (1905) נתמנה לרב העיר **אוהעל** (Ujhely) והחל בפעילות רבנית נרחבת. בשנת תרע"א (1911), לאחר פטירת אביו, ירש את מקומו כאדמו"ר סאטמר והתמנה כרב העיר סאטמר. תקופת רבנותו בסאטמר התאפיינה בפעילות רבה למען חיזוק התורה והמצוות, והוא הקפיד על שמירת המסורת החסידית בכל פרטיה.

דרכו בעבודת ה'

האדמו"ר מסאטמר זצ"ל נודע כמי שהחזיק בגישה קיצונית ומחמירה בשמירת המצוות והמנהגים החסידיים. דגל בהתבדלות מוחלטת מהעולם החילוני ומהשפעותיו, והדגיש את חשיבות שמירת הטהרה הרוחנית. תפיסתו הייתה שעל היהדות הרוחנית לשמור על עצמה בכל מחיר מפני השפעות זרות.

אחת התכונות המאפיינות של דרכו הייתה ההתנגדות הנחרצת לציונות ולרעיון של מדינה יהודית חילונית. בספרו "ויואל משה" הציג את השקפתו העמוקה, לפיה הקמת מדינת ישראל בכוח בשרי טרם ביאת המשיח היא נגד רצון השם יתברך. גישה זו הפכה לאבן יסוד במשנתו ובהנהגתו של מוסד סאטמר.

תקופת השואה והגירה לארצות הברית

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש הונגריה על ידי הנאצים, סבל האדמו"ר זצ"ל יחד עם קהילתו מרדיפות ומצוקות קשות. בשנת תש"ד (1944) נכלא במחנה ברגן-בלזן, וכמעט נספה בשואה. נחלץ בנס מן המחנה בזכות מאמצים רבים של חסידיו ותומכיו, וביום כ"א בכסלו תש"ה (1944) הצליח להגיע לשוויץ.

בשנת תש"ו (1946) הגיע לארצות הברית והתיישב בברוקלין, ניו יורק. שם החל במלאכת קודש של הקמת קהילת סאטמר מחדש. למרות הטלטלות הקשות שעבר בשואה, האדמו"ר זצ"ל גילה כוחות עצומים של התחדשות רוחנית ובנה מאפס קהילה חסידית משגשגת.

ספריו ותורתו

האדמו"ר מסאטמר זצ"ל היה בקי עצום בכל חלקי התורה - נגלה ונסתר, הלכה ואגדה. חיבוריו המפורסמים ביותר הם:

• • "ויואל משה"** - חיבורו העיקרי בו הציג את השקפת עולמו בנושא הציונות ומדינת ישראל. הספר מחולק לשלושה מאמרים: "מאמר יישוב ארץ ישראל", "מאמר לשון הקודש" ו"מאמר שלוש שבועות". בו הוא מביא ראיות מן המקורות לביסוס עמדתו נגד הציונות.

• • "דברי יואל"** - אוסף של דרשות ומאמרי תורה על פרשיות השבוע ומועדים, המשקפים את עומק הבנתו בתורה ואת דרכו החסידית הייחודית.

• • "אמרי נועם"** - פירושים על מסכתות שונות בתלמוד, המעידים על בקיאותו הרבה בים התלמוד ועל חדות הבנתו.

השפעתו ומורשתו

מאז הגעתו לארצות הברית הקים האדמו"ר זצ"ל רשת רחבה של מוסדות חינוך, בתי מדרש וקהילות חסידיות. בנה שכונות שלמות של חסידי סאטמר בברוקלין ואחר כך בשכונות נוספות, כשהמאפיין העיקרי שלהן היה שמירה קפדנית על אורח החיים החסידי המסורתי.

חסידות סאטמר תחת הנהגתו גדלה והפכה לאחת התנועות החסידיות הגדולות בעולם, עם עשרות אלפי חסידים בארצות הברית, ישראל ומדינות אחרות. רשת המוסדות שהקים כוללת ישיבות, בתי ספר לבנות, בתי חולים ומוסדות חסד רבים.

האדמو"ר זצ"ל גידל דור שלם של תלמידים וחסידים שהמשיכו את דרכו. השפעתו על היהדות החרדית במאה העשרים הייתה עצומה, והוא נחשב לאחד מהמנהיגים הרוחניים החשובים ביותר של התקופה.

יום ההילולא

האדמו"ר מסאטמר זצ"ל נפטר ביום כ"ו באב תש"ל (19 באוגוסט 1970) בעיר ניו יורק, בגיל 91. הלוויתו הייתה ההלוויה הגדולה ביותר שנערכה אי פעם ליהודי באמריקה, כאשר מעל ל-100,000 איש לוו אותו למנוחות. נקבר בבית העלמין "בית חיים" בניו יורק.

יום הפטירה שלו, כ"ו באב, נקרא בקרב חסידי סאטמר "יום ההילולא" ומציינים אותו מדי שנה בתפילות מיוחדות, לימוד מתורתו וביקור בקברו. אלפי חסידים נוהגים לעלות לקבר באותו יום ולהתפלל לזכותו של הצדיק.

מורשתו הרוחנית נמשכת היום על ידי בניו ונכדיו שמנהלים את חסידות סאטמר, ועל ידי אלפי התלמידים והחסידים ברחבי העולם הממשיכים בדרכו ובמשנתו.