רבי נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' ניסן תקל"ב - י"ח תשרי תקע"א, 4 באפריל 1772 - 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה. היה נכדו של הבעל שם טוב ונין של רבי נחמן מהורודנקא. רבי נחמן נחשב לאחד ממנהיגי החסידות המשפיעים והמקוריים ביותר, ותורתו השפיעה על דורות רבים של חסידים ומחפשי אמת.
תולדות חייו[עריכה]
לידה ומשפחה[עריכה]
רבי נחמן נולד בא' בניסן תקל"ב (4 באפריל 1772) בעיירה מז'יבוז' (מדז'יבוז') שבפלך פודוליה, באיחוד הפולני-ליטאי (כיום באוקראינה). מז'יבוז' הייתה מקום מושבו של הבעל שם טוב, מייסד התנועה החסידית.
אביו, רבי שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורודנקא, אחד מתלמידיו הקרובים והנאמנים ביותר של הבעל שם טוב. אמו, פייגא (פיגא), הייתה על פי המסורת בתה של אדל בת הבעל שם טוב. לפיכך, רבי נחמן זכה ביחוס מכובד ביותר בעולם החסידות - נכד הבעל שם טוב משני עברי המשפחה.
ילדותו ונעוריו[עריכה]
כבר מילדותו התאפיין רבי נחמן בחריצות עצומה בלימוד התורה ובעבודת ה'. הוא הירבה מאוד בהתבודדות, היה מתבודד בהרים הסמוכים ובנהר, וסיפר על עצמו שזכה למדרגתו הרוחנית הגבוהה על ידי ריבוי תפילותיו והתבודדויותיו.
בגיל שלוש עשרה נישא רבי נחמן לסושיא (סאשא), בתו של מנהל אחוזה. לאחר נישואיו התגורר תחילה בבית חותנו, ומשם עבר לעיירה אוסיאטין.
תקופת מדווידבקא[עריכה]
לאחר פטירת חותנו עבר רבי נחמן לעיירה מדווידבקא (מדבדיבקה) שבפודוליה, שם החל לשמש כרבי ומורה דרך. סביבו התקבצו חסידים שהוקסמו מתורתו ומאישיותו הייחודית. זו הייתה תחילת דרכו כמנהיג חסידי.
נסיעה לארץ ישראל[עריכה]
באחד מאירועי החיים המשמעותיים ביותר של רבי נחמן, בשנת תקנ"ח (1798) יצא למסע לארץ ישראל. הנסיעה הייתה בתקופה מסוכנת - ימי מלחמת נפוליאון בארץ ישראל - אך רבי נחמן לא נרתע מהסכנה. הוא הגיע לחוף חיפה לפני ראש השנה.
במהלך שהותו בארץ ישראל ביקר במקומות קדושים שונים. המסורת החסידית מספרת על פגישות מיוחדות שהיו לו עם צדיקים ומקובלים בארץ ישראל. אחרי כמה חודשים שב לאוקראינה, אך העלייה לארץ ישראל הייתה חוויה מכוננת שהשפיעה על כל תורתו וחייו.
תקופת זלטיפוליה וברסלב[עריכה]
בשנת תק"ס (1800) עבר רבי נחמן לעיירה זלטיפוליה (זלטופוליא), שם שימש כאדמו"ר רשמי. בשנת תקס"ב (1802) עבר לעיירה ברסלב - העיר שעל שמה נקראת שיטתו וחסידותו. בברסלב התפתחה חסידותו והתבססה כתנועה נפרדת עם דרך ייחודית בעבודת ה'.
בברסלב מסר רבי נחמן את רוב שיחותיו ותורותיו, שנאספו על ידי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב לספר "ליקוטי מוהר"ן".
שנותיו האחרונות באומן[עריכה]
לאחר שרפה גדולה שפקדה את ברסלב, עבר רבי נחמן בחודש אייר שנת תק"ע (1810) לעיירה אומן שבאוקראינה. בחירתו באומן לא הייתה מקרית - באומן אירעה בשנת תקכ"א (1761) טבח נוראה בו נרצחו כ-30,000 יהודים על קידוש השם. רבי נחמן ביטא רצון להקבר באומן לצד הקדושים שנהרגו שם.
פטירתו[עריכה]
רבי נחמן לקה בשחפת (מחלה המכונה גם "סרטן") בשנותיו האחרונות. הוא נפטר ביום י"ח בתשרי תקע"א (16 באוקטובר 1810), חמישי של חול המועד סוכות, בגיל צעיר - 38 שנה בלבד. נקבר באומן ביום רביעי, במקום שבחר לו בחייו.
על אף שנפטר צעיר, רבי נחמן השאיר אחריו מורשת רוחנית עצומה שהמשיכה לצמוח ולהתפתח גם לאחר מותו.
תורתו ושיטתו[עריכה]
עקרונות יסוד[עריכה]
תורתו של רבי נחמן נבדלת במספר עקרונות ייחודיים:
- התבודדות - רבי נחמן הדגיש מאוד את חשיבות ההתבודדות היומית, והמליץ לכל אדם להקדיש זמן מדי יום לשיחה פרטית עם הקב"ה בשפה פשוטה ובמילים שלו.
- שמחה ואמונה פשוטה - רבי נחמן הדגיש את חשיבות השמחה בעבודת ה' והאמונה הפשוטה, ללא חכמות מיותרות. מפורסמת אמרתו: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".
- התחדשות מתמדת - רבי נחמן דיבר על הצורך בהתחדשות מתמדת בעבודת ה' ובלימוד התורה, ועל הצורך "להתחיל מחדש" בכל יום.
- ניצוץ יהודי - הדגיש שבכל יהודי יש ניצוץ של קדושה שלא ניתן לכבות אותו, גם אם האדם נפל למדרגות נמוכות.
הקשר לצדיק[עריכה]
רבי נחמן הדגיש את חשיבות הקשר ל"צדיק האמת" - מנהיג רוחני אמיתי שיכול להדריך את האדם בדרכו לה'. לפי תורתו, הצדיק הוא כמו גשר המחבר את האדם לקב"ה.
היחס למכשולים[עריכה]
אחד ממאפייני תורתו של רבי נחמן הוא הדיבור הגלוי והכן על המכשולים והקשיים בדרך לעבודת ה'. הוא לא הסתיר את הקשיים אלא דיבר עליהם בפתיחות ונתן כלים להתמודדות איתם.
ספריו[עריכה]
רבי נחמן עצמו לא כתב את ספריו - הם נכתבו ונערכו על ידי תלמידו הגדול והנאמן רבי נתן מברסלב (רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב). רבי נתן היה מקפיד לרשום את כל שיחותיו ותורותיו של רבי נחמן, ולאחר פטירת רבינו הדפיס את הספרים.
ליקוטי מוהר"ן[עריכה]
ליקוטי מוהר"ן הוא ספר היסוד של חסידות ברסלב. הספר מכיל 286 תורות ושיחות שמסר רבי נחמן, ונערך על ידי רבי נתן. הספר מחולק לשני חלקים:
- ליקוטי מוהר"ן תנינא (חלק ראשון) - תורות משנות תקס"א-תקס"ה
- ליקוטי מוהר"ן קמא (חלק שני) - תורות משנות תקס"ו-תק"ע
הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ו (1816) על ידי רבי נתן.
סיפורי מעשיות[עריכה]
סיפורי מעשיות (נקראים גם "סיפורי מעשיות משנים קדמוניות") הוא אוסף של 13 סיפורי אגדה עמוקים שסיפר רבי נחמן בארבע השנים האחרונות לחייו (תקס"ו-תק"ע). הסיפורים הם משלים רוחניים עמוקים המכילים רמזים לסודות הקבלה ולעבודת ה'.
הסיפור הראשון, "מעשה באבדת בת המלך", סופר על ידי רבי נחמן בקיץ תקס"ו (1806) לאחר נסיעתו לכמה עיירות בסביבות ברסלב. הסיפורים נחשבים ליצירה ספרותית ורוחנית ייחודית במינה בעולם החסידות.
ספר המידות[עריכה]
ספר המידות הוא אוסף של פתגמים ועצות קצרות המסודרים לפי נושאים (אמונה, תפילה, שמחה, עצבות וכו'). הספר נערך על ידי רבי נתן על בסיס דברי רבי נחמן והוא נחשב לספר עצות מעשי ונגיש.
שבחי הר"ן[עריכה]
שבחי הר"ן (שבחי רבי נחמן) הוא ספר המכיל סיפורים ושיחות מחיי רבי נחמן, וכן תיאורים של התנהגותו ודרכי עבודתו. הספר נערך על ידי רבי נתן והוא מהווה מעין ביוגרפיה רוחנית של רבי נחמן.
ספרים נוספים[עריכה]
- חיי מוהר"ן - ביוגרפיה מפורטת של רבי נחמן
- שיחות הר"ן - שיחות ועצות
- ליקוטי עצות - עצות מעשיות לחיי יום-יום, שנערכו מתוך ליקוטי מוהר"ן
- ליקוטי הלכות - חיבור הלכתי ענק של רבי נתן המבאר את ההלכה לאור תורת רבי נחמן
תלמידיו[עריכה]
רבי נתן מברסלב[עריכה]
התלמיד הבולט והמרכזי ביותר של רבי נחמן היה רבי נתן מברסלב (רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, תקל"ד-תר"ה, 1774-1844). רבי נתן נפגש עם רבי נחמן לראשונה בשנת תקס"ב (1802) והיה לתלמידו הנאמן ביותר.
רבי נתן רשם את כל תורותיו של רבי נחמן, הדפיס את ספריו, והיה למנהיג חסידות ברסלב לאחר פטירת רבי נחמן. בלי מסירותו ופעילותו הבלתי נלאית של רבי נתן, ייתכן שתורת רבי נחמן לא הייתה מגיעה אלינו בצורה המלאה והמסודרת שבה היא הגיעה.
תלמידים נוספים[עריכה]
- רבי שמעון - מתלמידיו המרכזיים
- רבי נפתלי - תלמיד חשוב שליווה את רבי נחמן
- רבי שמואל יצחק - מחסידיו הנאמנים
היעדר יורש[עריכה]
אחד המאפיינים הייחודיים של חסידות ברסלב הוא שרבי נחמן לא מינה יורש לאחריו. הוא אמר לתלמידיו שגם לאחר מותו הוא יישאר הרבי שלהם. מכאן הביטוי המפורסם בחסידות ברסלב: "נ נח נחמ נחמן מאומן" - המדגיש את המשכיות ההנהגה הרוחנית של רבי נחמן גם לאחר פטירתו.
לפיכך, חסידות ברסלב פעלה לאורך הדורות ללא אדמו"ר בראשה, אלא עם מורים ומנהיגים רוחניים הבקיאים בתורת רבי נחמן ומלמדים אותה.
הקיבוץ באומן[עריכה]
אחד המנהגים המרכזיים בחסידות ברסלב הוא הקיבוץ באומן - מנהג העלייה לקברו של רבי נחמן באומן בראש השנה. רבי נחמן עצמו ביקש מחסידיו לבוא אליו לראש השנה, ואמר: "מי שיבוא אלי לראש השנה, אני אוציאנו מגיהנום!"
המנהג נמשך עד היום, ובכל שנה מגיעים לאומן עשרות אלפי חסידי ברסלב ומבקרים נוספים (למעלה מ-60,000 איש בשנים האחרונות) לחגוג את ראש השנה ליד ציון רבי נחמן.
השפעתו[עריכה]
תורתו של רבי נחמן השפיעה באופן עמוק על החסידות ועל היהדות החרדית והדתית. חסידות ברסלב המשיכה להתפתח גם לאחר פטירתו, והתפשטה בארץ ישראל, בארצות הברית, באירופה ובמקומות נוספים בעולם.
ספריו תורגמו למספר רב של שפות, וזכו לפופולריות גם מחוץ לעולם החרדי. נושאים כמו התבודדות, שמחה, אמונה פשוטה, והקשר האישי עם ה' מושכים גם חוגים רחבים של בעלי תשובה ומחפשי אמת.