רבי שלום שבזי
רבי שלום שבזי (תע"ט-תמ"ו, 1619-1686), הידוע גם כאבא שלום שבזי, היה אחד מגדולי חכמי תימן ומשוררי ישראל הגדולים בכל הדורות. הוא נחשב למשורר המרכזי והמכובד ביותר של יהדות תימן, ושיריו הפכו לנכס תרבותי של כלל עם ישראל.
ביוגרפיה[עריכה]
ילדות ונעורים[עריכה]
רבי שלום נולד בשנת תע"ט (1619) בכפר נג'ד אל-וליד סמוך לעיר תעז, בירת דרום תימן. אביו, רבי יוסף בן אביגד בן חלפון, היה חכם ומשורר ממשפחת מושתהא. בגיל חמש עשרה נפטר אביו, ושלום נאלץ לעזוב את ביתו כדי לפרנס את משפחתו.
חייו ומעשיו[עריכה]
רבי שלום עבר להתגורר בכפר קלעת אל-קאיד (המכונה גם טעיזה) ונודע בתבונתו ובחכמתו. היה רגיל לנסוע לצנעא, בירת תימן, כדי לשוחח בתורה עם חכמי העיר. נודעה ידידותו המיוחדת עם רבי סעדיה דוראן, ראש רבני צנעא.
על פי המסורת, רבי שלום היה גם בעל מופת, ומעשיו הפלאיים הועידו על קדושתו ורוחניותו הנעלה. הוא עסק בקבלה מעשית ובסודות התורה, ונחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו.
יצירתו הספרותית[עריכה]
שירה ופיוט[עריכה]
רבי שלום שבזי נחשב לגדול משוררי תימן ולאחד ממשוררי ישראל הגדולים בכל הדורות. יצירתו השירית כללה כ-850 שירים ופיוטים ידועים (על פי המסורת העממית ייחסו לו כ-15,000 שירים, אם כי חלקם ודאי מיוחסים לו בטעות).
שיריו נכתבו בעברית ובערבית-יהודית, והשתלבו במשקלים של השירה הספרדית מימי הביניים. תוכן שיריו מגוון:
- פיוטי קודש - המהווים את עיקר יצירתו, ועוסקים ביחס שבין עם ישראל לקב"ה
- שירי קבלה - המושפעים מאוד מהזוהר ומספרות הקבלה
- שירי חידה - בתורה ובסודותיה
- שירי ידידות - שנכתבו לחכמים ולידידים
- שירי פולמוס - שנכתבו נגד התנגדים או כלפי מאמינים אחרים
השפעה מוזיקלית[עריכה]
פיוטיו של רבי שלום שבזי שרויים בתרבות המוזיקלית של עדת תימן והפכו לחלק בלתי נפרד מהתפילה והחגיגות. שירים כמו "אם ננעלו", "אהבת עולם", "בר יוחאי" ו"ענף עץ אבות" הפכו ללהיטים בישראל המודרנית, בעיקר לאחר שהזמרת עפרה חזה הוציאה בשנת 1984 את אלבומה "שירי תימן" ובו פיוטי שבזי שהפכו ללהיטים בינלאומיים.
חיבוריו הספרותיים[עריכה]
מלבד שיריו, חיבר רבי שלום שבזי מספר ספרים בתחומים שונים:
חמדת ימים[עריכה]
"חמדת ימים" הוא פירוש מדרשי-אליגורי על התורה, המשלב בין הפרשנות המדרשית המסורתית לבין התפיסה הקבלית. הספר נחשב לאחד מחיבוריו החשובים ביותר.
ספר המרגלית[עריכה]
"ספר המרגלית" הוא חיבור בקבלה מעשית, ובו שיטות ומעשים קבליים לשימוש מעשי.
תכלל[עריכה]
"תכלל" - עריכת סדר תפילות לפי מנהג תימן.
ספר החול[עריכה]
"ספר החול" (בערבית: כתאב אל-רמל) - חיבור בחכמת החול (ניחוש באמצעות יריית גרגירי חול). חיבור זה נכתב כנראה כנגד דמות נוצרית שטענה לעשות ניסים, וביקש להראות כי ניתן לעשות מעשים פלאים גם בדרכים טבעיות.
כתאב אל-זיג[עריכה]
"כתאב אל-זיג" - חיבור באסטרונומיה ובידיעת המזלות, המעיד על ידיעותיו הרחבות בחכמות החיצוניות.
השפעתו ומורשתו[עריכה]
רבי שלום שבזי הפך לדמות המכובדת והאהובה ביותר על יהודי תימן. קברו בכפר שעב (סמוך לתעז) הפך לקדוש, ועליו עולים לרגל יהודים ואף מוסלמים, המכירים בקדושתו ובנפלאותיו.
בארץ ישראל הפכו שיריו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, והושמעו על ידי זמרים וזמרות רבים, ביניהם:
- עפרה חזה - שהפכה את פיוטיו ללהיטים בינלאומיים
- שושנה דמארי - שפרסמה רבים מפיוטיו
- איציק קלה - שביצע את שיריו בסגנון תימני מסורתי
- אידן רויטמן וישי ריבו - מוזיקאים עכשוויים שעיבדו את שיריו
פטירתו[עריכה]
רבי שלום שבזי נפטר בשנת תמ"ו (1686) בגיל שישים ושבע. על פי מסורת אחרת, הוא חי עד שנת תק"פ (1720), אך המסורת המקובלת יותר היא שנת 1686.
קברו הפך למקום עלייה לרגל, ולפי המסורת מתרחשים בו ניסים ונפלאות רבות. יהודים ערבים נוהגים לומר על קברו: "יא שיח שלום, יא שיח שלום" (הוי רב שלום).
ציטוטים נבחרים[עריכה]
מתוך שיריו הנודעים: