שלום עליכם

שלום עליכם הוא פיוט המושר בליל שבת בבית, בשובם מבית הכנסת לסעודת שבת. הפיוט מברך את מלאכי השרת המלווים את האדם בשבת.

מקור[עריכה]

הפיוט מבוסס על מסכת שבת (קיט ע"ב) במסורת התלמודית:

הפיוט מורכב מארבעה בתים:

כל בית חוזר על הביטוי: תבנית:ציטוט

הפיוט מושר מיד כשנכנסים הביתה מבית הכנסת, לפני קידוש. זהו חלק בלתי נפרד מטקס קבלת השבת בבית.

במקומות רבים נוהגים לעמוד בזמן שירת "שלום עליכם", כביטוי כבוד למלאכי השרת.

על פי המסורת, שני מלאכים מלווים את האדם בשובו מבית הכנסת:

אם השולחן ערוך בכבוד לשבת, הנרות דולקים, והבית מוכן - המלאך הטוב אומר: "יהי רצון שכך יהיה בשבת הבאה", והמלאך הרע נאלץ לענות "אמן".

הפיוט מדגיש את השלום כערך מרכזי בשבת. השבת מביאה שלום - בין האדם לבוראו, בין האדם לעצמו, ובין האדם לסביבתו.

הפיוט הופך את הבית למקדש מעט - המלאכים נכנסים לבית, והבית מתמלא בקדושה ובשלום.

ל"שלום עליכם" קיימים ניגונים רבים:

רוב הניגונים ל"שלום עליכם" הם שמחים וחגיגיים, המבטאים את שמחת קבלת השבת והמלאכים.

"שלום עליכם" הוא אחד הפיוטים היהודיים המוכרים ביותר. כמעט כל משפחה יהודית, בכל עדה ומנהג, שרה את הפיוט בליל שבת.