ניגון אני מאמין מודז'יץ
ניגון אני מאמין מודז'יץ הוא הניגון המפורסם ביותר של חסידות מודז'יץ, שנתחבר בנסיבות טראגיות בשואה על ידי עזריאל דוד פאסטאג. זהו למעשה אני מאמין הידוע.
רקע היסטורי[עריכה]
חסידות מודז'יץ[עריכה]
חסידות מודז'יץ התפרסמה כ"חסידות המנגנים" - חסידות שבה המוזיקה והניגון היו מרכזיים ביותר. כל אדמו"רי מודז'יץ היו מלחינים מחוננים.
עזריאל דוד פאסטאג[עריכה]
רבי עזריאל דוד פאסטאג היה חסיד מודז'יץ, חזן ומלחין בולט בוורשה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא נחשב לאחד המלחינים החסידיים המוכשרים ביותר של זמנו.
נסיבות החיבור[עריכה]
בדרך לטרבלינקה[עריכה]
בשנת 1942, כאשר נשלח פאסטאג ומשפחתו למחנה ההשמדה טרבלינקה, צפופים בקרונות משא ללא אוויר ומים, החל פאסטאג לחבר את הניגון על המילים:
הבטחת חצי עולמו[עריכה]
פאסטאג הבטיח חצי מעולמו הבא למי שיצליח להעביר את הניגון לאדמו"ר ממודז'יץ שהתגורר בארצות הברית.
הברחת הניגון[עריכה]
שני יהודים התנדבו לקפוץ מהרכבת הנוסעת למחנה המוות:
- אחד נפגע קשה ונפטר
- השני הצליח להגיע לארצות הברית ולהעביר את הניגון לאדמו"ר ממודז'יץ
האדמו"ר ממודז'יץ[עריכה]
קבלת הניגון[עריכה]
כאשר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ, קיבל את הניגון, אמר את המילים המפורסמות:
פרסום הניגון[עריכה]
לאחר המלחמה, האדמו"ר ממודז'יץ פרסם את הניגון, והוא התפשט במהירות בכל קהילות ישראל - לא רק בחסידות מודז'יץ.
מבנה הניגון[עריכה]
שני חלקים[עריכה]
הניגון מחולק לשני חלקים:
- חלק איטי ומהורהר - מבטא את הכאב והאמונה
- חלק של תקווה - מבטא את האמונה בגאולה
פשטות ועומק[עריכה]
הניגון הוא פשוט מבחינה מוזיקלית, אך עמוק מבחינה רגשית. כל אדם יכול לזכור אותו בקלות, אך הוא נוגע בנקודה העמוקה ביותר בנפש.
משמעות והשפעה[עריכה]
סמל של אמונה[עריכה]
הניגון הפך לסמל של אמונה בתנאי קיצון. המחשבה שיהודים שרו זאת בדרכם למוות מעוררת צמרמורת ותקווה כאחד.
שימוש נרחב[עריכה]
הניגון מושר:
- יום הזיכרון לשואה - כניגון מרכזי
- מסעות לפולין - במחנות ההשמדה
- אירועי זיכרון - לזכר הנספים
- רגעי משבר - כביטוי לאמונה בגאולה
השפעה תרבותית[עריכה]
הניגון הפך לאחד הניגונים היהודיים המפורסמים ביותר בעולם. הוא הוקלט על ידי עשרות אמנים, והוא מוכר בכל קהילות ישראל - חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים.