עריכת הדף "אמרי אש"

'''אמרי אש'''

# אמרי אש

**רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקומרנא** (ג' בחשון ה'תקע"ז - ג' בחשון ה'תרל"ז, 1816-1876), הידוע על שם ספרו **"אמרי אש"**, היה מגדולי אדמו"רי החסידות בגליציה במחצית השנייה של המאה ה-19. נמנה עם צאצאי משפחת אדמו"רי קומרנא המפורסמת, והשאיר אחריו מורשת תורנית עשירה ומסורת חסידית עמוקה.

== תולדות חיים ==

נולד בג' בחשון ה'תקע"ז (1816) בעיר קומרנה שבגליציה (כיום בפולין), בנו של הצדיק רבי משה מקומרנא זצ"ל, שהיה מגדולי האדמו"רים בגליציה בדורו. גדל בבית של תורה וחסידות, וכבר מנעוריו נבחן בחריפותו ובהבנתו העמוקה של התורה הנגלית והנסתרת.

חינוכו הראשוני התקיל בחדר של אביו הקדוש, שם זכה ללמוד מפיו המתוק את יסודות התורה ודרכי החסידות. כבר בצעירותו נודע בעילויו ובהשגותיו המופלאות, ורבים מחכמי הדור הכירו בגדלותו העתידית. אביו, רבי משה זצ"ל, טיפח בו את האהבה לתורה ואת הדבקות בעבודת הבורא.

== דרכו בעבודת ה' ==

דרכו של האמרי אש זי"ע בעבודת השם התבססה על שילוב מופלא של למדנות עצומה עם רוחניות נעלה. נהג לעסוק בתורה ימים ולילות, תוך דבקות נפלאה ובקיאות יוצאת דופן בכל חלקי התורה. חסידיו העידו כי היה רגיל לקום באשמורות וללמוד בהתלהבות רבה, עד כדי כך שקולו נשמע ברחבי בית המדרש.

עבודתו בתפילה הייתה מיוחדת במינה. היה מאריך שעות רבות בתפילה בדבקות עילאית, ופניו היו מאירות באור אלוקי. מנהגו היה לומר תיקון חצות מדי לילה, ובפיו היו נשמעות בכיות מרות על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה.

== ספריו ותורתו ==

חיבורו העיקרי "אמרי אש", שיצא לאור לראשונה בשנת ה'תרל"ז, מכיל אוצר עשיר של דרשות, מאמרים וביאורים על פרשיות התורה ועל המועדים. הספר מתאפיין בעומק הרוחני, בפשטות הביטוי ובדרכו המיוחדת לחבר בין הפשט לרמז, בין הנגלה לנסתר.

בין חיבוריו הנוספים ניתן למנות את "חידושי הרי"א" - אוסף חידושים והערות על הש"ס והפוסקים, ואת "שו"ת אמרי אש" - תשובות הלכתיות שהשיב לשואלים רבים מכל רחבי גליציה ומעבר לה. תורתו מתייחדת בגישה המעשית לעבודת השם, תוך הדגשת החשיבות של עבודה פנימית ושכלול המידות.

== רבנותו בקומרנא ==

בשנת ה'תרכ"ה (1865) מונה לרב העיר קומרנא, תפקיד שמילא במסירות רבה עד יום פטירתו. כרב העיר, השקיע מאמצים רבים בחיזוק היהדות המקומית ובהעמקת הלימוד והיראה. הקים ישיבה מפורסמת שאליה נהרו תלמידים מכל רחبי גליציה ומעבר לה.

דרכו בהנהגת הקהילה הייתה של אהבת ישראל גדולה. היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומייעץ לכל פונה בחכמה ובחמלה. גם העניים והפשוטים זכו לאותה מידת כבוד והתייחסות כמו הגדולים והעשירים.

== מופתים וסיפורים ==

המסורת החסידית שימרה סיפורים רבים על מופתיו וברכותיו של האמרי אש זי"ע. מסופר כי ברכתו הייתה מבוקשת ונחשבת למועילה במיוחד לזוגות שנזקקו לזרע קודש ולחולים הזקוקים לרפואה. רבים העידו על כוח התפילה שלו ועל יכולתו לראות בעין רוח את הדברים הסתומים.

אחד הסיפורים המפורסמים מספר על כך שפעם נכנס אליו איש פשוט ובקש ברכה לפרנסה. האמרי אש זי"ע אמר לו: "לך והתפלל מנחה בכוונה גדולה". האיש עשה כדבריו, ובאותו היום זכה למציאת אוצר קבור שהעשיר אותו לכל ימי חייו.

== השפעתו ומורשתו ==

חסידיו של האמרי אש זי"ע היו מפוזרים ברחבי גליציה, הונגריה וחלקים אחרים של מזרח אירופה. דרכו המיוחדת, המשלבת עומק תורני עם חמימות חסידית, משכה אליו אלפי מתלמדים ועוקבים. רבים מתלמידיו הפכו לרבנים ולמנהיגים חשובים בקהילותיהם.

מורשתו התורנית נמשכת עד היום בקרב צאצאיו ותלמידיו. חסידות קומרנא, שהוא היה מגדוליה, ממשיכה לפעול בישראל ובארצות הברית, ובתי המדרש רבים לומדים מתוך ספרו "אמרי אש" ומוצאים בו השראה רוחנית ותורנית.

== יום ההילולא ==

רבי יצחק אייזיק אמרי אש זי"ע נפטר בג' בחשון ה'תרל"ז (1876), בדיוק שישים שנה לאחר יום הולדתו. יום פטירתו נחגג כיום הילולא בקרב חסידיו וצאצאיו, ורבים נוהגים לעלות לקברו בקומרנא ולקיים שם התועדויות ולימוד מתורתו. המנהג הוא לחלק "אמרי אש" - הספר ואת המזון - לזכרו ולעילוי נשמתו הטהורה.

מסורת בית קומרנא קובעת כי באותו יום כדאי לעסוק בלימוד מתוך ספריו ובעשיית מעשים טובים לעילוי נשמתו, שכן "צדיק באמונתו יחיה" - וחיותו של הצדיק נמשכת בעולמות העליונים ומשפיעה ברכה על המתחברים אליו בתורתו ובדרכיו הקדושות.

[[קטגוריה:אדמו"רים]]