לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה על מדיה־ויקי
חיפוש
חיפוש
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
בית ישראל
"
דף
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''בית ישראל''' **רבי ישראל פרידמן מרוז'ין** (ג' בתשרי ה'תק"פ - ט' באלול ה'תרכ"ו, 1800-1850), הידוע כ**"בית ישראל"**, היה מגדולי האדמו"רים בתולדות החסידות, מנהיג חצר רוז'ין המפורסמת ונחשב לאחד מצדיקי הדור הנסתר. זצוק"ל התבלט כבעל רוח הקודש המשיל בין חכמת הקבלה לדרכי החסידות, והקים חצר חסידית מפוארת שהייתה מוקד רוחני לאלפי חסידים מכל קצוי אירופה. == תולדות חיים == נולד בג' בתשרי תק"פ (1800) ברוז'ין שבאוקראינה, כבנו של האדמו"ר רבי אברהם ה"מלאך" מרוז'ין זצ"ל, מצאצאי השושלת החסידית הנודעת. כבר בילדותו נתגלו בו סימני קדושה מיוחדים, ומסופר כי אביו הק' אמר עליו: "זה הילד עתיד להאיר את העולם באור התורה והחסידות". בנערותו למד על ברכי אביו הק' ורבו בתורה ובחסידות, וכבר בגיל צעיר זכה להכרה כבעל מדרגה רוחנית נעלה. לאחר פטירת אביו זצ"ל, מונה למנהיג החצר ברוז'ין והחל להנהיג את קהל החסידים בדרכו המיוחדת, המשלבת עומק רוחני עם פאר והדרת קודש. בשנים מאוחרות יותר עבר לתקופה קצרה לארץ ישראל ושהה בצפת עיר הקודש, שם העמיק בלימוד הקבלה והתקרב לחכמי ספרד המקובלים. מסורת חסידית מספרת כי בעת שהותו בצפת זכה לגילויים רוחניים נעלים וחזה בחזיונות קדושים. == דרכו בעבודת ה' == דרכו של בית ישראל זצ"ל התאפיינה בשילוב יחיד במינו של חסידות וקבלה עמוקה. הוא הדגיש את חשיבות השמחה בעבודת ה' ואמר: "האדם צריך לעבוד את בוראו בשמחה ובטוב לבב, שהרי השמחה היא מפתח לכל הברכות והישועות". תורתו עסקה הרבה בענייני דבקות והתקשרות האדם לבוראו, וטען כי "העיקר הוא לדעת שהקב"ה מלא כל הארץ כבודו, ובכל מקום ובכל עת יכול האדם להתדבק בו יתברך". מיוחדת הייתה דרכו בתפילה - עמד שעות ארוכות בקדושה ובטהרה מיוחדת, והמתפללים סביבו הרגישו כי "השכינה שורה במקום". חסידיו העידו כי תפילתו הייתה כ"עלייה לשמים" ושבזמן התפילה פניו קרנו כמלאך אלוקים. == ספריו ותורתו == עיקר תורתו של בית ישראל זצ"ל נכללה בספר **"תפארת ישראל"**, הכולל אוסף מאמרי חסידות, פירושים על התורה והדרכות בעבודת ה'. בספר זה הוא פירש את הפסוק "ולדבקה בו" כיסוד מרכזי בעבודת ה', וכתב: "הדבקות היא שורש כל המעלות, שהרי כאשר האדם דבוק בבוראו - כל מעשיו הופכים לקדושים". **"ספר בית ישראל"** כולל אוסף מכתבים הלכתיים ופסקי דין שנתן לשואליו, ומשקף את עומק הלכתי יוצא דופן לצד הרוחניות החסידית. כמו כן נשתמר **"זכרון טוב"** - אוסף סיפורים וחידושי תורה שנאמרו על ידו, ובו תיעוד של דרכו המיוחדת בהנהגת החסידים. == מופתים וסיפורים == מסורת חסידית עשירה מספרת על מופתים רבים שעשה בית ישראל זצ"ל. מסופר כי פעם אחת בא אליו עני במצוקה גדולה, ולאחר שהאדמו"ר הק' התפלל עבורו - תוך שבוע נמצאה לאיש פרנסה כבודה. כאשר שאלוהו חסידיו על כך, השיב: "אין זה מופת - זו תפילה של יהודי בשביל יהודי אחר, והקב"ה תמיד עונה לתפילות כאלה". סיפור נוסף מספר כי בליל יום כיפור ראוהו החסידים עומד בתפילה וכל הבית נתמלא אור מיוחד. כאשר שאלו אותו למחרת על כך, אמר להם בענווה: "זה לא היה דבר מיוחד - זה מה שקורה כאשר יהודי מתפלל באמת בליל הקדושים הזה". == השפעתו ומורשתו == החצר ברוז'ין תחת הנהגתו של בית ישראל הפכה למרכז רוחני חשוב בחסידות. אליו נהרו חסידים מאוקראינה, פולין, הונגריה ואפילו מארץ ישראל. תלמידיו המובהקים הקימו מאוחר יותר חצרות חסידות עצמאיות והמשיכו את דרכו. השושלת מרוז'ין המשיכה להתפתח תחת בניו וצאצאיו, והקימה מספר חצרות חסידות מפורסמות בישראל ובעולם. עד היום נמנים צאצאיו בין מנהיגי החסידות הבולטים. תורתו השפיעה לא רק על חסידי רוז'ין, אלא על כלל החסידות, בייחוד בנושאי הדבקות, השמחה בעבודת ה' והשילוב בין הלכה לקבלה. רבים מגדולי הדורות הבאים ציטטו את דבריו והתייחסו אליו כ"אבי החסידות המודרנית". == יום ההילולא == בית ישראל זצוקללה"ה נפטר בט' באלול תרכ"ו (1850) ברוז'ין. יום פטירתו נחשב ליום הילולא בקרב חסידיו וצאצאיו, ובו נהגו לקיים התועדויות מיוחדות, לימוד מתורתו והדלקת נרות זיכרון. עד היום מגיעים מאמיני דרכו לציונו בימי ההילולא ובייחוד בחודש אלול, חודש הסליחות והרחמים. [[קטגוריה:אדמו"רים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך לאתר Smarpedia. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור שנמצא בנחלת הכלל (אינו מוגבל בזכויות יוצרים) או ממקור חופשי דומה (אפשר לעיין בדף
Smarpedia:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים).
אין להשתמש בחומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
החלפת מצב רוחב תוכן מוגבל