עריכת הדף "גוף"

# גוף

**הגוף הוא המעטה הגשמי של הנשמה, כלי קיבול לאור האלוהי ושותף לנשמה במימוש ייעודה הרוחני בעולם הזה.**

## רקע והיסטוריה

מתורת הבריאה נלמד כי הקב"ה יצר את האדם מעפר האדמה ונפח בו נשמת חיים, כמו שנאמר "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז). הגוף נברא כדי להיות משכן לנשמה הקדושה, ובכך מקבל קדושה וחשיבות רוחנית עצומה.

החכמים במדרש (בראשית רבה יד, ג) מלמדים כי הגוף האנושי נברא בדמות האלוהים, ולכן זוכה למעמד נעלה מכל הבריאה. הזוהר מרחיב ומבאר כי הגוף הוא בבחינת "היכל" לנשמה, וכל איבר ואיבר מכוון כנגד ספירה עליונה.

## משמעות רוחנית והלכתית

הגוף במחשבת היהדות אינו נתפס כמכשול או כעול, אלא כשותף מלא במלאכת עבודת השם. הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ג) מדגיש כי שמירת בריאות הגוף היא מצווה, שכן "בגוף בריא נשמה בריאה". הגוף מקודש על ידי קיום המצוות - התפילין על הזרוע והראש, המזוזה הנוגעת לגוף בכניסה ויציאה, וכל המצוות המעשיות הנעשות בגוף.

בתורת החסידות, הבעש"ט והמגיד ממזריטש לימדו כי הגוף אינו רק כלי אלא שותף פעיל בעבודה הרוחנית. האדמו"ר הזקן ב"תניא" (פרק ל"ז) מסביר שהנשמה זקוקה לגוף כדי לתקן את העולם הגשמי ולהעלותו לקדושה. הצדיק מגיע למדרגה שבה גופו עצמו נעשה רוחני, כפי שמובא בזוהר (ח"ג כח, ב): "צדיקייא אפילו במותייהו קרו חיים".

הקבלה מלמדת כי הגוף מורכב מעשר ספירות תחתונות המקבילות לספירות העליונות, וכל איבר תופס מקום מיוחד במבנה הרוחני. הראש כנגד כתר וחכמה ובינה, הזרועות כנגד חסד וגבורה, והרגליים כנגד נצח והוד.

כמו כן, ההלכה קובעת חובות רבות כלפי הגוף: איסור חבלה בגוף, חיוב רחיצה וניקיון, שמירת הבריאות, וכבוד הגוף גם לאחר המוות. הכל נובע מהתפיסה היסודית שהגוף הוא נחלת ה' ופקדון בידי האדם.

== ראו גם ==
- [[נשמה]]
- [[תחיית המתים]]
- [[קדושת הגוף]]
- [[עבודה בגשמיות]]
- [[צדיק]]
- [[ספירות]]

== מקורות ==
- תורה: בראשית ב, ז
- תלמוד בבלי: סנהדרין צא, א
- מדרש: בראשית רבה יד, ג
- זוהר: חלק ג, כח ע"ב
- רמב"ם: משנה תורה, הלכות דעות פרק ג
- תניא: ליקוטי אמרים, פרק ל"ז

[[קטגוריה:מושגים]]