לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה על מדיה־ויקי
חיפוש
חיפוש
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הצמח צדק
"
דף
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''הצמח צדק''' # הצמח צדק **הרה"ק רבי מנחם מענדל שניאורסון זצוק"ל**, הידוע כ**"הצמח צדק"** (תק"ט-תרכ"ו, 1789-1866), היה האדמו"ר השלישי מחב"ד-ליובאוויטש ומגדולי הפוסקים והמקובלים של המאה ה-19. נכדו וחתנו של הרה"ק בעל התניא, ובנם של הכ"ק האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער זי"ע. נודע כתלמיד חכם עצום הממדים שחיבר מאות שאלות ותשובות ופסקי הלכה, לצד עמקות רבה בתורת החסידות. ## תולדות חיים נולד בשנת תק"ט (1789) בעיר ליאזנא שבביילורוסיה, בנה של רבקה שניאורסון, בתו של בעל התניא, ובנו של רבי שלום שכנא מפרוזניץ זי"ע. כבר מצעירותו נתגלתה גאונותו המופלאה, והוא קיבל חינוך מיוחד מידי סבו הקדוש בעל התניא. לאחר הסתלקות בעל התניא, המשיך את לימודיו תחת הדרכת דודו הכ"ק האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער זי"ע, שהיה גם חמיו. בגיל צעיר נישא לרבקה, בתו של האדמו"ר האמצעי, וכך התקשר קשר כפול לשושלת הקדושה. התמסר בעמקות רבה ללימוד התורה בכל חלקיה - נגלה ונסתר, הלכה ואגדה, פילוסופיה חסידית וקבלה. ## דרכו בעבודת ה' לאחר פטירת האדמו"ר האמצעי בשנת תקצ"ח (1827), נתמנה רבי מנחם מענדל לאדמו"ר השלישי של חב"ד. תחת הנהגתו התפתחה החסידות החב"דית והתרחבה משמעותית, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גיאוגרפית. דגל בשילוב ייחודי של עמקות בלימוד התורה לצד דביקות חסידית. תורתו אפיינה באיזון מדויק בין ההלכה המעשית לבין עבודת הלבבות החסידית. הדגיש את חשיבות "לתקן עולם במלכות שדי" - עבודה רוחנית שמטרתها לגלות את האלוקות בעולם הגשמי. ## ספריו ותורתו הצמח צדק הניח אחריו יצירה עצומה בהיקפה ועמוקה בתוכנה: **שו"ת צמח צדק** - אוסף נרחב של תשובות הלכתיות החל מדיני עגונות ועד להלכות מורכבות בדיני ממונות ואישות. התשובות מתאפיינות בחדות, עמקות ובקיאות נרחבת בכל ספרות ההלכה. **ספר החקירות** - חיבור הלכתי עמוק בסוגיות קשות של ש"ס, שבו הוא מבהיר עמדות הלכתיות חדשות ומפתח גישות מקוריות. **אוצר התפלות ומנהגים** - קובץ מקיף של מנהגי חב"ד ופירושים לתפלות, המהווה מקור יסוד למנהגי החסידים עד היום. **מאמרי חסידות** - מאות מאמרים בתורת החסידות, המפתחים את תורת הבעש"ט ותלמידיו תוך איזון בין עמקות פילוסופית לבין הנחיות מעשיות בעבודת ה'. תורתו החסידית מתמקדת בביאור מושגי היסוד של חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת, ודרגות האהבה ויראה. פיתח בייחוד את הרעיון של "עבודה בגשמיות" - הפיכת כל מעשה יומיומי לעבודת קודש. ## מופתים וסיפורים ספרי החסידות מלאים בסיפורים על רוח הקודש ומופתים של הצמח צדק. נודע בתור בעל מופת שזכה לגילויי אליהו ובעל יכולת לראות עתידות. חסידיו מספרים על ברכותיו שהתקיימו וייעוציו שהצילו נפשות. אחד הסיפורים הידועים מספר על פעם שבה חזה הצמח צדק בכוח רוח הקודש על מקרה של עגונה, וכתב פסק הלכתי המתיר לה להינשא, תוך שהוא מבסס את פסקו על ראיות שרק בדרך נס התגלו. ## עמידתו מול השלטון הצמח צדק התמודד עם אתגרים קשים מצד השלטון הרוסי, שביקש לבטל את המוסדות הדתיים היהודיים. הוא הובל למשפט בפטרבורג והצליח להגן על זכויות היהודים ועל קיום התורה והמצוות. עמידתו האמיצה מול השלטון חיזקה את מעמד הקהילות היהודיות ברוסיה. ## השפעתו ומורשתו הצמח צדק השפיע עמוקות על פיתוח תורת חב"ד ועל התפשטותها. בתקופת הנהגתו הוקמו מאות בתי מדרש לחסידי חב"ד ברחבי רוסיה וליטא. הכשיר דור שלם של תלמידים שהפיצו את תורתו. לאחר פטירתו, נחלקה הנהגת חב"ד בין שבעת בניו, שכל אחד מהם הקים חצר נפרדת במקום שונה. בנו הרה"ק רבי שמואל זי"ע המשיך את הנהגת המרכז הראשי בליובאוויטש. כיום נחשבים חיבוריו למקורות יסוד בספרות חב"ד, והשפעתו ניכרת בכל ההתפתחויות המאוחרות של תנועה זו. פסקיו ההלכתיים מוכרים ונכבדים גם מעבר לחוגי חב"ד, והוא נחשב לאחד מגדולי הפוסקים של תקופתו. ## יום ההילולא הצמח צדק נפטר בי"ג ניסן תרכ"ו (1866) בליובאוויטש, ונטמן שם בבית הקברות המקומי. יום ההילולא שלו נחגג מדי שנה על ידי חסידי חב"ד בעולם, עם לימוד מתוך ספריו, סיפור תולדותיו ומעשיו הקדושים, והדלקת נרות לכבודו. אבליו ותלמידיו תיארו את פטירתו כ"הסתלקות של עמוד התורה והחסידות", וזכרו נחגג עד היום כזכרו של אחד מגדולי האדמו"רים בתולדות החסידות הכללית ותנועת חב"ד בפרט. [[קטגוריה:אדמו"רים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך לאתר Smarpedia. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור שנמצא בנחלת הכלל (אינו מוגבל בזכויות יוצרים) או ממקור חופשי דומה (אפשר לעיין בדף
Smarpedia:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים).
אין להשתמש בחומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
החלפת מצב רוחב תוכן מוגבל