לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה על מדיה־ויקי
חיפוש
חיפוש
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
יסוד העבודה
"
דף
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''יסוד העבודה''' **רבי אברהם דוב בער מאוויטש** (ה'תק"ס - ה'תרל"ב; 1800-1872), המכונה **"יסוד העבודה"** על שם ספרו המפורסם, היה מגדולי האדמו"רים בחסידות חב"ד והבן הרביעי של רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל התניא ומייסד תנועת חב"ד. נודע בכינויו **המהר"א** (מורנו הרב רבי אברהם) והיה לאחד מעמודי התווך בפיתוח תורת החסידות ובחיבור שבין הלימוד התורני המעמיק לבין העבודה הרוחנית המעשית. == תולדות חיים == נולד בשנת ה'תק"ס (1800) בעיר אוויטש שברוסיא, בן למשפחת האדמו"רים הקדושה. אביו רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע היה בעת לידתו כבר מייסד מוכר של תנועת חב"ד, ורבי אברהם דוב בער זכה להתחנך על ברכיו ולקבל ממנו את יסודות התורה והחסידות. כבר מצעירותו הצטיין בחדות השכל ובקדושת המידות, והיה ידוע כבחור מופלג בתורה ובעבודת ה'. לאחר פטירת אביו הקדוש בשנת ה'תקע"ג (1812), המשיך רבי אברהם דוב בער לפתח את תורתו המיוחדת תחת הדרכת אחיו הגדול רבי דוב בער מליובאוויטש זצ"ל, המכונה "המתמיד", שירש את מקום אביהם כאדמו"ר. במהלך השנים הוא נודע כאחד מהמשכילים והעמוקים ביותר בין צאצאי הבעל התניא. == דרכו בעבודת ה' == עיקר גדולתו של רבי אברהם דוב בער היה בחיבור הייחודי שיצר בין הלימוד התורני המעמיק לבין העבודה הרוחנית המעשית. הוא הדגיש את הרעיון שכל פעולה יומיומית, אפילו הפשוטה ביותר, יכולה ואמורה להפוך ל"עבודת ה'" אמיתית כשהיא נעשית בכוונה נכונה ובקדושה. מכאן נגזר שמו של ספרו המפורסם "יסוד העבודה". תורתו הייחודית התמקדה בעיקרון שהאדם אינו צריך להיות צדיק גמור או חכם מופלג כדי לעבוד את ה' באמת. הוא זי"ע הראה כיצד ניתן לקדש את החיים הפשוטים - האכילה, השתייה, השינה, העבודה - ולהפכם למדרגות גבוהות של עבודת ה'. תפיסה זו הפכה לאחד מעמודי היסוד של החסידות החב"דית. == ספריו ותורתו == ספרו העיקרי **"יסוד העבודה"** נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בספרות החסידית. הספר מתמקד בעבודה הפנימית של האדם ובדרכים המעשיות להתקרב אל ה' דרך החיים היומיומיים. החיבור כולל הדרכות מפורטות כיצד להפוך כל רגע ורגע לעבודת ה', החל מהתעוררות בבוקר ועד השכיבה בלילה. בנוסף לכך השאיר אחריו **"אגרות קודש"** - אוסף מכתבים רוחניים שנשלחו לתלמידיו ולמעריציו, ובהם הדרכות עמוקות בעבודת ה' ובחיי החסידות. מכתבים אלו נחשבים למקור חשוב להבנת שיטתו הרוחנית. == מופתים וסיפורים == המסורת החסידית מעידה על רבי אברהם דוב בער כעל צדיק ובעל מופת. מסופר שהיה ידוע בכוח התפילה הגדול שלו ובקדושת אורח חייו. תלמידיו העידו שבעת לימודו וחיבור ספריו היה נראה כמי שעומד במעמד הר סיני, כה גדולה הייתה התלהבותו וההתעלות הרוחנית שלו. אחד הסיפורים הידועים מספר כיצד פעם ביקש ממנו חסיד עצה בעניין פרנסה, והרבי זי"ע ענה לו: "במקום לחפש פרנסה למען החיים, חפש חיים למען הפרנסה" - כלומר, הפוך את עבודתך לעבודת ה', ואז הפרנסה תבוא מאליה. == השפעתו ומורשתו == רבי אברהם דוב בער זי"ע גידל דור שלם של תלמידים שהמשיכו בדרכו וב dissemination של תורתו. הדגשתו על העבודה המעשית השפיעה רבות על האופן שבו חסידי חב"ד מבינים את עבודת ה' בחיי היומיום. עד היום, ספרו "יסוד העבודה" נלמד בישיבות ובבתי מדרש חסידיים כמקור יסוד להבנת העבודה הרוחנית. השפעתו התפשטה גם מחוץ לחוגי חב"ד, וחכמי ישראל מכל הזרמים הכירו בגדולתו התורנית והרוחנית. תורתו על החיבור בין מחשבה לדיבור למעשה הפכה לחלק מההבנה הכללית של עבודת ה' ביהדות. == יום ההילולא == רבי אברהם דוב בער זי"ע נפטר בשנת ה'תרל"ב (1872) בעיר ליובאוויטש, ונטמן שם בקבר שהפך למקום עלייה לרגל לחסידים ולמעריצי תורתו. יום הילולתו מצוין בקרב חסידי חב"ד בלימוד מתורותיו ובהתבוננות מחודשת בעיקרי תורתו אודות יסוד העבודה בחיי היומיום. מסורת חב"ד קובעת שביום זה יש לחזק במיוחד את הקשר בין הלימוד התיאורטי לבין המעשה המעשי, בהתאם לתורתו של הרבי זי"ע. רבים נוהגים ללמוד בו מקטעים נבחרים מספר "יסוד העבודה" ולקחת על עצמם החלטות טובות בתחום עבודת ה' המעשית. [[קטגוריה:אדמו"רים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך לאתר Smarpedia. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור שנמצא בנחלת הכלל (אינו מוגבל בזכויות יוצרים) או ממקור חופשי דומה (אפשר לעיין בדף
Smarpedia:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים).
אין להשתמש בחומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
החלפת מצב רוחב תוכן מוגבל