לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה על מדיה־ויקי
חיפוש
חיפוש
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
קדושת ציון
"
דף
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''קדושת ציון''' **רבי יצחק אייזיק אלחנן שפירא** (תקע"ח-תרמ"ה, 1818-1885), הידוע בכינויו **קדושת ציון** על שם חיבורו המפורסם, היה מגדולי האדמו"רים והמקובלים בדורו. זצ"ל נולד בזידיטשוב שבגליציה, וברוב שנותיו האחרונות התגורר בירושלים עיר הקודש, שם הקיף תורת הקבלה והחסידות והשפיע על דורות רבים של תלמידים ומקורבים. == תולדות חיים == נולד בשנת תקע"ח (1818) בעיירה זידיטשוב שבאוקראינה למשפחה חסידית יוחסין. כבר בצעירותו התבלט בחדות שכלו ובהשגותיו הרוחניות העמוקות. קיבל חינוך תורני מסורתי ועמד בקשר עם גדולי התורה והחסידות בדורו. התחתן עם בת הרב משה לייב מסאסוב זי"ע, מגדולי החסידות, וזיקה זו חיזקה את מעמדו הרוחני והתורני. בשנות נעוריו שימש כרב בעיירות שונות באוקראינה, שם התפרסם כפוסק הלכה ומנהיג רוחני. תלמידיו העידו על דביקותו הנפלאה בתפילה ועל רוח הקודש שניכרה בו. כבר אז החל לחבר את תורותיו ומאמריו הנעלים בענייני קבלה וחסידות. == עלייתו לארץ הקודש == בשנת תרל"ד (1874), כבן חמישים ושש, החליט רבי יצחק אייזיק אלחנן לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בירושלים. עלייתו זו לא הייתה רק מסיבות אישיות אלא מתוך ראייה רוחנית עמוקה של חיבת ציון וחשיבות החיים בארץ הקודש. בירושלים הוא הקים בית מדרש וקיבץ סביבו קהילה של חסידים ותלמידי חכמים. תלמידיו מספרים כי אמר: "בארץ הקודש מתגלים סודות התורה בבהירות יתרה, וכאן מקום הדביקות האמיתית בבורא עולם". התמסר לחיזוק הישוב היהודי בירושלים ולהפצת תורת החסידות והקבלה בקרב יהודי הארץ. == דרכו בעבודת ה' == רבי יצחק אייזיק אלחנן זצ"ל התפרסם בדרך חסידית מיוחדת שהדגישה את הדביקות בה' דרך התבודדות ותפילה. תורתו התמקדה בשלושה עמודים עיקריים: לימוד התורה בחדווה, תפילה בכוונה עמוקה, וקיום המצוות ברוח של אהבת ה'. היה ידוע כבעל רוח הקודש, ורבים פנו אליו לקבלת ברכות ועצות רוחניות. תלמידיו מעידים על כוחו הנפלא בתפילה ועל יכולתו לחדור לסתרי הנפש האנושית ולהנחות כל אדם בדרכו המתאימה בעבודת הבורא. == ספריו ותורתו == חיבורו העיקרי "קדושת ציון" הוא אוסף מאמרים והדרשות העוסקים בסודות התורה ובעבודת ה'. הספר מחולק לפרקים הדנים בענייני קבלה, חסידות, ומוסר השכל. בתורותיו הוא משלב פשט הכתוב עם רמזיו העמוקים, ומנגיש את סודות התורה גם ללומדים שאינם בקיאים במלואם בחכמת הקבלה. במאמר "דרכי התשובה" כתב: "אין לאדם לייאש מעצמו לעולם, שהרי בכל רגע יכול לחזור בתשובה שלמה ולהידבק בבוראו כילוד שנולד היום". תורותיו מלאות עידוד וחיזוק לעבדי ה', והדרכה מעשית כיצד להגיע לדרגות רוחניות נעלות. == מופתים וסיפורים == מסופרים עליו רבים ממעשי הצדיקים ומופתים נפלאים. ידוע הסיפור כי פעם ראה בחלום את רבו הקדוש מסאסוב, שהורה לו לעלות לארץ ישראל בשנה מסוימת. כאשר הגיע הזמן, מכר את כל רכושו ועלה לארץ, ואכן זכה שם לגדולה רוחנית יתרה. תלמידיו מספרים כי היה יכול לדעת מראש על אירועים שיקרו, ופעמים רבות הזהיר אנשים מפני סכנות או יעץ להם בעיתות קריטיות. כוחו בברכה היה נודע, ורבים זכו לישועות על ידי ברכותיו הקדושות. == השפעתו ומורשתו == רבי יצחק אייזיק אלחנן זצ"ל חינך דור שלם של תלמידים שהמשיכו בדרכו. בירושלים הקים מוסדות תורה שפעלו הרבה שנים אחרי פטירתו. תלמידיו פרסו את תורתו בכל רחבי הארץ ובתפוצות. השפעתו על החיים הרוחניים בירושלים הייתה עמוקה וארוכת טווח. הוא נחשב לאחד מראשי המתיישבים החסידיים שחיזקו את הקהילה האורתודוксית בעיר הקודש במאה ה-19. דרכו בעבודת ה' המשיכה להשפיע גם דורות אחריו. == יום ההילולא == רבי יצחק אייזיק אלחנן שפירא זי"ע נפטר בכ"ו באלול תרמ"ה (1885) בירושלים, ונקבר בהר הזיתים. יום פטירתו נחגג מדי שנה על ידי חסידיו ומוקיריו כיום הילולא, בו עולים לקברו ולומדים מתורותיו הקדושות. נהוג להדליק נרות לזכרו ולהרבות בתפילה ובלימוד התורה כפי שדרש מתלמידיו. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן. [[קטגוריה:אדמו"רים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך לאתר Smarpedia. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור שנמצא בנחלת הכלל (אינו מוגבל בזכויות יוצרים) או ממקור חופשי דומה (אפשר לעיין בדף
Smarpedia:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים).
אין להשתמש בחומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
החלפת מצב רוחב תוכן מוגבל