עריכת הדף "רבי נתן מברסלב"

'''רבי נתן מברסלב'''

**רבי נתן מברסלב** (תקמ"ו-תקצ"א; 1786-1844), הידוע גם בשמות **רבי נתן אדלר**, **רבי נתן מטולטשין** ו**רבי נתן הנלהב**, היה מגדולי תלמידיו וממשיכי דרכו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל. הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של החסידות הברסלבית ולמנהיג הרוחני המרכזי של החסידות לאחר הסתלקות רבי נחמן זי"ע. רבי נתן זצ"ל נודע בזכות התלהבותו הגדולה בעבודת הבורא ובזכות פעילותו המרובה בהפצת תורת רבו הקדוש.

== תולדות חיים ==

רבי נתן נולד בשנת תקמ"ו (1786) בעיירה טולטשין שבאוקראינה, לאביו הרב הגדול רבי נפתלי הירץ מטולטשין זצ"ל, שהיה מחשובי תלמידיו של הבעל שם טוב זי"ע. משפחת אדלר נמנתה עם משפחות התורה המכובדות באוקראינה, ורבי נתן זכה לחינוך תורני מעמיק מילדותו. הוא נחשב לדור הרביעי לבעל שם טוב הקדוש, מה שהעניק לו יסוד רוחני מיוחד ומסורת חסידית עמוקה.

בצעירותו התבלט רבי נתן בכישוריו הרבים בלימוד התורה ובעבודת ה'. כבר מגיל צעיר נודע בזכות התלהבותו הרבה ושאיפתו הכנה לדביקות באלקות. הוא החל את דרכו הרוחנית בדרום רוסיה, שם למד אצל גדולי הדור ועמק בחכמת הקבלה והחסידות.

המפגש הגורלי של רבי נתן עם רבי נחמן מברסלב זצ"ל התרחש כאשר היה בן כעשרים, והמפגש הזה שינה את כל מהלך חייו. רבי נתן נמשך בכל ליבו לתורתו המיוחדת של רבי נחמן ונעשה מתלמידיו הנאמנים והקרובים ביותר. הוא עזב את מקום מגוריו והתיישב בברסלב, כדי להיות קרוב לרבו הקדוש ולשאוב ממקור תורתו.

== דרכו בעבודת ה' ==

רבי נתן זצ"ל נודע בדרך עבודתו המיוחדת, שהתבססה על עקרונות היסוד של החסידות הברסלבית. הוא הרחיב והעמיק את תורת הדביקות והתבודדות שלימד רבי נחמן, והפך אותה לדרך מעשית ונגישה לכל חסיד. עיקר דרכו התמקדה בכמה יסודות מרכזיים:

**התבודדות ותפילה**: רבי נתן פיתח והעמיק את מושג ה"התבודדות" - התייחדות האדם עם בוראו במקום מבודד, שם הוא יכול לשפוך את ליבו בתפילה אישית ובקשות מעמקי הנשמה. הוא הדגיש שהתבודדות היא הכלי המרכזי להשגת דביקות אמיתית ולתיקון הנפש.

**שמחה ואמונה פשוטה**: בעקבות רבו הקדוש, הדגיש רבי נתן את החשיבות העצומה של השמחה בעבודת ה'. הוא לימד שהשמחה אינה רק תוצאה של רוחניות גבוהה, אלא כלי בסיסי להשגתה. האמונה הפשוטה, לדבריו, עדיפה על חכמות מסובכות ופילפולים עמוקים.

**תיקון הברית**: רבי נתן הקדיש תשומת לב מיוחדת לעניין קדושת הברית, והדגיש שזהו יסוד מרכזי בעבודת ה'. הוא פיתח שיטות מעשיות לתיקון ושמירה על קדושת הברית, ורأה בכך תנאי הכרחי לכל התקדמות רוחנית אמיתית.

== ספריו ותורתו ==

רבי נתן זצ"ל הותיר אחריו מורשת ספרותית עצומה שמהווה את עיקר הבסיס לחסידות הברסלבית. חיבוריו המרכזיים כוללים:

**"ליקוטי הלכות"** - חיבור מקיף בשמונה כרכים, שבו פירש רבי נתן את עניני ההלכה לאור תורת רבי נחמן. הספר מהווה גשר מיוחד בין העולם ההלכתי והעולם החסידי, ומראה כיצד כל פרט בהלכה מבטא עומק רוחני עצום.

**"ליקוטי עצות"** - אוסף עצות מעשיות בעבודת ה', המסודרות על פי נושאים שונים. הספר נחשב למדריך המעשי של החסיד הברסלבי ומכיל הנחיות ברורות לכל תחומי החיים.

**"ליקוטי תפילות"** - אוסף תפילות ובקשות שחיבר רבי נתן על יסוד תורת רבי נחמן. התפילות הללו נהגו להיות אמורות בלשון העם, והן מבטאות את עומק הגעגועים והכמיהה לדביקות באלקות.

**"חיי מוהר"ן"** - תיעוד מקיף של חייו ופועלו של רבי נחמן, שנכתב על ידי רבי נתן בעצמו. הספר מהווה מקור היסטורי חשוב ביותר להבנת אישיותו ותורתו של רבי נחמן זי"ע.

== מופתים וסיפורים ==

רבי נתן זצ"ל נודע גם בזכות המופתים והנסים שנעשו על ידיו. החסידים מספרים על יכולתו המיוחדת לרפא חולים, לעזור לעקרות, ולפתור בעיות רוחניות ופיזיות של מבקשיו. אך מעבר למופתים החיצוניים, עיקר גדולתו התבטאה ביכולתו לרפא נשמות שבורות ולהחזיר אנשים לדרך התורה והמצוות.

אחד הסיפורים המפורסמים עליו מספר על פעם שבה הצליח להשיב לתשובה יהודי שהתרחק מהדת, רק באמצעות שיחה קצרה שבה הדגיש את גדולת החסד האלקי ואת הכוח של תשובה אמיתית מעומק הלב.

== השפעתו ומורשתו ==

לאחר הסתלקות רבי נחמן זי"ע, נעשה רבי נתן למנהיג הרוחני הבלעדי של החסידות הברסלבית. הוא הצליח לשמר ולהעביר את תורת רבו לדור הבא, ובמשך יותר משלושים שנה הנהיג את החסידות בחוכמה ובהשכלה. תחת הנהגתו התפשטה החסידות הברסלבית למקומות רבים ברוסיה ובפולין.

רבי נתן זכה לגדל תלמידים נאמנים שהמשיכו את דרכו. ביניהם ניתן למנות את רבי נתן שטרנהרץ זצ"ל, שנחשב לממשיך הישיר של דרכו, ועוד רבים מחכמי הדור שספגו מתורתו וממעשיו הטובים.

מורשתו של רבי נתן זצ"ל חיה וקיימת בחסידות הברסלבית עד היום. ספריו נלמדים ונדפסים מדי שנה במהדורות חדשות, ותורתו משמשת מקור השראה ועידוד לאלפי חסידים ברחבי העולם.

== יום ההילולא ==

רבי נתן זצ"ל נפטר בי' בטבת תקצ"א (1844) בברסלב, ונטמן שם בבית העלמין המקומי. יום פטירתו, י' בטבת, נחגג מדי שנה כיום הילולא בקרב חסידי ברסלב. ביום זה נהגו החסידים לעלות לקברו, לומר תהילים ולעסוק בתורתו המיוחדת. כמו כן, נהגו לחלק צדקה ולקיים סעודות מיוחדות לזכ

[[קטגוריה:אדמו"רים]]