לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה על מדיה־ויקי
חיפוש
חיפוש
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תניא
"
דף
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''תניא''' # תניא **תניא** (הידוע גם כ**ליקוטי אמרים**) הוא ספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, שחיבר רבי שניאור זלמן מליאדי זצ"ל, מייסד חסידות חב"ד, במאה השמונה עשרה. הספר נחשב לאחד מהיצירות החשובות והמשפיעות ביותר בספרות החסידית, ומהווה מדריך מקיף לעבודת ה' ולהבנת נפש האדם על פי תורת החסידות. השם "תניא" נלקח מהמילה הראשונה של הספר, "תניא בספר יצירה", המצטטת מספר יצירה העתיק. שם זה התפשט והפך לכינוי המקובל של הספר כולו, אף על פי ששמו המלא הוא "ליקוטי אמרים". ## המחבר רבי שניאור זלמן מליאדי (תק"ה-תקע"ג, 1745-1812), המכונה בקרב חסידי חב"ד "אדמו"ר הזקן" או "האלטער רבי", היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש זי"ע, יורשו של הבעל שם טוב זי"ע. בצעירותו נתפרסם כעילוי וגאון בתורה, ובשנת תקכ"ד נסע ללמוד אצל המגיד ממזריטש, שם נחשף לתורת החסידות והפך לאחד מתלמידיו הבולטים. האדמו"ר הזקן ייסד את שיטת חב"ד (חכמה-בינה-דעת), המדגישה את חשיבות ההבנה השכלית והעיון הפילוסופי בעבודת ה'. הוא פעל להפצת החסידות ברוסיה הלבנה וליטא, ועמד בראש קהילה גדולה של חסידים שכונו "ליובאוויטשער חסידים" על שם העיר ליובאוויטש. ## תוכן הספר התניא מחולק לחמישה חלקים עיקריים, הנקראים "ספרים": **ספר של בינונים** - החלק הראשון והמרכזי של התניא, העוסק בדרכי עבודת ה' של ה"בינוני" - האדם הממוצע שאינו צדיק גמור ואינו רשע, אלא נמצא ברמה הבינונית. הספר מנתח את מבנה הנפש האנושית, הקושי במלחמה נגד היצר הרע, ומציג דרכים מעשיות להתקרבות לה'. **שער היחוד והאמונה** - העוסק בעמקי האמונה ויחוד השם יתברך, ומבאר נושאים פילוסופיים עמוקים כגון בריאת העולם יש מאין ושכינה בתחתונים. **אגרת התשובה** - מתמקד בעניין התשובה ותיקון העוונות, ומציג תפיסה חדשנית של חרטה ותשובה. **אגרת הקודש** - אוסף מכתבים שכתב האדמו"ר הזקן לחסידיו, העוסקים במגוון נושאים: עבודת ה', צדקה, לימוד התורה ועוד. **קונטרס אחרון** - הערות ותוספות על החלקים הקודמים. ## שיטת הספר התניא מתאפיין בגישה שכלית וסדירה לתורת החסידות. בניגוד לספרי חסידות אחרים הכתובים בסגנון רמזי או מסתורי, התניא מציג את תורת החסידות בשפה ברורה ובמערכת הגיונית מסודרת. האדמו"ר הזקן משתמש במושגים מהקבלה והפילוסופיה היהודית, אך מעבד אותם לכלי עבודה מעשיים לכל יהודי. עיקר חידושו של הספר הוא בהגדרתו של "בינוני" - אדם שלא הגיע לדרגת צדיק, אך מצליח לשלוט במעשיו ודיבורו אף שלבו עדיין נמשך אחרי הבל העולם הזה. תפיסה זו הפכה את החסידות לנגישה יותר לכלל העם, ולא רק לצדיקים נבחרים. הספר מדגיש את חשיבות לימוד התורה ושמירת המצוות כדרך לזיכוך הנפש והתקרבות לה', תוך הבנת הרקע הרוחני והאלוקי של המעשים הפשוטים. ## השפעה וקבלה מאז הופעתו, זכה התניא להכרה רחבה כספר יסוד בחסידות. הספר לא רק השפיע על חסידי חב"ד, אלא גם זכה לקבלה בקרב חוגים רחבים בעולם היהודי. גדולי ישראל מכל הזרמים הודו בגדולתו של הספר ובעומק תוכנו. בקהילות חסידי חב"ד נהוג ללמוד יומית את ה"שיעור תניא", מנהג שהונהג על ידי הרבי הקודם מליובאוויטש והמשיך הרבי מליובאוויטש זי"ע. כמו כן, נהוג לסיים את כל הספר בכל שנה בט"ז כסלו, יום ההילולא של האדמו"ר הזקן. הספר תורגם לעשרות שפות והופץ ברחבי העולם, והפך לאחד הספרים היהודיים המוכרים ביותר מחוץ לעולם היהודי המסורתי. ## מהדורות ופירושים המהדורה הראשונה של התניא יצאה לאור בשנת תקנ"ז (1797) בסלוצק. מאז ראו אור מאות מהדורות של הספר ברחבי העולם. מהדורות מיוחדות כוללות מהדורות עם הערות וביאורים, מהדורות מתורגמות, ומהדורות מבוארות לקוראים שאינם בקיאים בספרות החסידית. בין הפירושים החשובים לתניא ניתן למנות את "שעורי תניא" של הרבי מליובאוויטש זי"ע, "ביאור התניא" מאת הרב יואל כהן, ופירושים רבים אחרים שנכתבו על ידי חכמי חב"ד לדורותיהם. פירושים אלו עוזרים להבהיר את המושגים העמוקים ולהנגיש את תוכן הספר לכלל הלומדים. [[קטגוריה:ספרי חסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך לאתר Smarpedia. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור שנמצא בנחלת הכלל (אינו מוגבל בזכויות יוצרים) או ממקור חופשי דומה (אפשר לעיין בדף
Smarpedia:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים).
אין להשתמש בחומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
החלפת מצב רוחב תוכן מוגבל