http://smarpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9קידוש - היסטוריית גרסאות2026-05-19T18:27:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.41.1http://smarpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=1581&oldid=prevAdmin: הרחבת ערך - מקורות תלמודיים, הלכות, נוסחאות, מנהגים מכל העדות2026-02-05T03:59:07Z<p>הרחבת ערך - מקורות תלמודיים, הלכות, נוסחאות, מנהגים מכל העדות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מושג הלכתי}}<br />
<br />
'''קידוש''' הוא ברכה המקדשת את יום השבת או יום טוב, הנאמרת על כוס יין או משקה חשוב אחר. מצוות הקידוש היא אחת ממצוות התורה המרכזיות בשמירת השבת, והיא קיום מעשי של הציווי "זכור את יום השבת לקדשו".<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
=== מקור תורני ===<br />
מצוות קידוש נלמדת מהפסוק בעשרת הדברות: "'''זכור את יום השבת לקדשו'''" (שמות כ, ח). חכמים למדו שזכירה זו היא בדברים - על כוס יין.<br />
<br />
=== מקור תלמודי ===<br />
הגמרא במסכת פסחים (קו, א) אומרת: "תנו רבנן: 'זכור את יום השבת לקדשו' - זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו". הכניסה - זה הקידוש בליל שבת, והיציאה - זו ההבדלה במוצאי שבת.<br />
<br />
כמו כן נאמר בגמרא (שם): "אמר רב נחמן אמר שמואל: זכור את יום השבת לקדשו - זכרהו על היין בכניסתו", ומבאר רש"י: "קדשו - זו מצווה מן התורה".<br />
<br />
=== פסיקת הרמב"ם ===<br />
הרמב"ם פוסק בהלכות שבת (פרק כט הלכה א): "מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר 'זכור את יום השבת לקדשו' - כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש".<br />
<br />
=== השולחן ערוך ===<br />
השולחן ערוך (אורח חיים סימן רע"א-רע"ה) מפרט את כל הלכות הקידוש: על מה לקדש, מתי לקדש, נוסח הקידוש, דיני "קידוש במקום סעודה", ודינים נוספים.<br />
<br />
== סוגי קידוש ==<br />
<br />
=== קידוש לילה ===<br />
קידוש ליל שבת הוא העיקרי והחשוב ביותר, והוא מצוות עשה מן התורה לדעת רוב הפוסקים. הקידוש מורכב ממספר חלקים:<br />
# פתיחה: "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי. ויכלו השמים והארץ..." (בראשית א-ב)<br />
# ברכת היין: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן"<br />
# ברכת הקידוש: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו... מקדש השבת"<br />
<br />
=== קידוש יום ===<br />
קידוש היום (המכונה גם "קידושא רבה") נאמר בבוקר השבת לפני סעודת הבוקר. קידוש זה הוא מדרבנן, והוא מורכב מפסוקים מהתורה המדברים על השבת, ולאחר מכן ברכת היין בלבד (ללא ברכת "מקדש השבת").<br />
<br />
הפסוקים המרכזיים: "ושמרו בני ישראל את השבת... כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" (שמות לא).<br />
<br />
== הלכות מרכזיות ==<br />
<br />
=== על מה מקדשים ===<br />
* '''יין''' - המצווה העיקרית היא לקדש על יין ענבים אמיתי<br />
* '''מיץ ענבים''' - כשר לכתחילה לדעת רוב הפוסקים<br />
* '''חמר מדינה''' - משקה החשוב במדינה (בירה, וויסקי וכו') - בדיעבד או במקום שאין יין<br />
* '''חלה''' - במקום שאין יין או חמר מדינה, ניתן לקדש על לחם (מקדשים על "המוציא" במקום "בורא פרי הגפן")<br />
<br />
=== קידוש במקום סעודה ===<br />
כלל יסודי: "אין קידוש אלא במקום סעודה". משמעות הכלל:<br />
* יש לאכול סעודה במקום שבו עושים קידוש<br />
* אם עשה קידוש במקום אחד ואכל במקום אחר - לא יצא ידי חובה (אלא אם כן רואה מקום א' ממקום ב')<br />
* חייב לאכול לפחות "פת כביצה" או לשתות "רוב רביעית" יין<br />
<br />
=== זמן הקידוש ===<br />
* '''בלילה''' - מזמן צאת הכוכבים ואילך, כל הלילה עד עלות השחר<br />
* '''ביום''' - מאחר עלות השחר ועד השקיעה, אך אין לעשותו לפני סיום תפילת שחרית<br />
<br />
=== מי חייב בקידוש ===<br />
נשים חייבות בקידוש כמו אנשים, מפני שהוא מצווה שזמנה קבוע ולא גרמא (קשורה ישירות לזמן השבת). האשה יכולה לקדש לעצמה או לשמוע קידוש מאחרים.<br />
<br />
== נוסחאות הקידוש ==<br />
<br />
=== נוסח אשכנז וחב"ד ===<br />
מתחילים במילים "יום הששי. ויכלו השמים והארץ...", ממשיכים בברכת היין ובברכת קידוש השבת.<br />
<br />
=== נוסח עדות המזרח ===<br />
רבים מבני עדות המזרח אומרים "סברי מרנן" (בבקשת רשות מהנוכחים) לפני הברכה, ואחרים משמיטים את הפתיחה "יום הששי" ומתחילים ישירות ב"ויכלו".<br />
<br />
יש גם הבדלים בנוסח ברכת הקידוש - חלק מהעדות מוסיפות או משנות מילים בהתאם למסורת קהילתם.<br />
<br />
=== נוסח ספרד ===<br />
עיקר הנוסח דומה, אך יש הבדלים קלים במבטא ובחלק מהמילים.<br />
<br />
== מנהגים ==<br />
<br />
=== עמידה או ישיבה ===<br />
* '''מנהג אשכנז וחב"ד''' - לעמוד בזמן קידוש הלילה, כסמל לכך שאנו כמו עדים המעידים על בריאת העולם<br />
* '''מנהג עדות המזרח''' - רוב הספרדים יושבים בזמן הקידוש, כיון שהקידוש הוא חלק מהסעודה<br />
<br />
=== מילוי הכוס ===<br />
נוהגים למלא את כוס הקידוש עד שפתה, כסמל לשפע ולברכה. יש גם מנהג לתת מעט יין מכוס הקידוש לתוך המים שעל השולחן, או להזות טיפות לארבע כיוונות.<br />
<br />
=== שתיית הכוס ===<br />
* המקדש צריך לשתות לפחות "רוב רביעית" מהכוס (כ-86 מ"ל)<br />
* נוהגים שהמקדש שותה את רוב הכוס<br />
* מחלקים לכל הנוכחים טעימה מיין הקידוש<br />
<br />
=== שמירת הכוס ===<br />
* בחב"ד נוהגים שהמקדש אוחז את הכוס בכף ידו הימנית, כשהיא מונחת על כף ידו השמאלית<br />
* גובה הכוס צריך להיות לפחות טפח (8-10 ס"מ)<br />
* הכוס צריכה להיות שלמה ונקייה<br />
<br />
== משמעויות רוחניות ==<br />
<br />
=== עדות על הבריאה ===<br />
הקידוש הוא עדות חגיגית על כך שהקב"ה ברא את העולם בששת ימי בראשית ושבת ביום השביעי. על ידי זכירת השבת בקידוש אנו מכריזים על אמונתנו בבורא עולם.<br />
<br />
=== הפרדה בין קודש לחול ===<br />
הקידוש מבדיל ומקדיש את השבת מימות החול. הוא יוצר גבול רוחני בין הזמן הקדוש לזמן החולין, ומעלה את השבת למעמד של מלכה וכלה.<br />
<br />
=== יין - שמחה ורוחניות ===<br />
היין מסמל שמחה ועונג, והוא גם רומז לסודות נסתרים. בקבלה, היין מקביל ל"בינה" - ההבנה הפנימית. שתיית יין הקידוש מעלה את הנפש למדרגה רוחנית גבוהה יותר.<br />
<br />
=== קבלת השפע ===<br />
כשם שהכוס מלאה עד גדותיה, כך מבקשים אנו שהשבת תביא עלינו שפע גשמי ורוחני. "כוס ישועות אשא" - הקידוש פותח צינור של ברכה לכל השבוע.<br />
<br />
== קידוש במצבים מיוחדים ==<br />
<br />
=== מי ששכח לקדש ===<br />
מי ששכח לקדש בליל שבת ונזכר ביום השבת, עדיין יכול לקדש את קידוש הלילה כל עוד לא שקעה החמה. אם עבר זמן השקיעה - כבר לא יכול לקדש את קידוש הלילה.<br />
<br />
=== חולה ===<br />
חולה שאינו יכול לשתות יין, יכול לקדש על חלה או על מיץ ענבים. במקרים מסוימים ניתן להקל ולקדש על משקאות אחרים.<br />
<br />
=== בבית הכנסת ===<br />
היה מנהג עתיק לערוך קידוש בבית הכנסת למען אורחים ועוברי אורח שאין להם בית. כיום המנהג פחות נפוץ, ובמקומות רבים אין נוהגים לקדש בבית הכנסת.<br />
<br />
=== נשים ===<br />
אישה יכולה לקדש לעצמה אם אין גבר בבית. יש מחלוקת אם אישה יכולה להוציא אנשים ידי חובה, אך לעצמה - בוודאי יכולה.<br />
<br />
== קידוש ביום טוב ==<br />
<br />
קידוש יום טוב דומה במבנהו לקידוש שבת, אך במקום "מקדש השבת" אומרים "מקדש ישראל והזמנים" (או "מקדש ישראל והזמן" בראש השנה), ומוסיפים ברכת "שהחיינו" (בלילה הראשון של יום טוב).<br />
<br />
כאשר יום טוב חל בשבת, משלבים בקידוש את שני הקידושים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
* [[שבת]]<br />
* [[הדלקת נרות שבת]]<br />
* [[הבדלה]]<br />
* [[יום טוב]]<br />
* [[סעודות שבת]]<br />
* [[יין]]<br />
<br />
== קטגוריה ==<br />
[[קטגוריה:הלכות]]<br />
[[קטגוריה:שבת]]<br />
[[קטגוריה:מצוות]]<br />
[[קטגוריה:מנהגים]]<br />
[[קטגוריה:חגים ומועדים]]</div>Admin