צדקה
צדקה היא מצווה מן התורה לתת מכספו למי שזקוק לכך. המילה "צדקה" מלשון "צדק" - כלומר, נתינת צדקה אינה חסד וולונטרי אלא חובה וצדק חברתי. צדקה היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, וחז"ל אמרו עליה: "צדקה שקולה כנגד כל המצוות". בחסידות מודגש הקשר בין צדקה לגאולה: "צדקה מקרבת את הגאולה".
הגדרה
המונח "צדקה" מתייחס למתן כסף, מזון, ביגוד או כל דבר אחר לאדם נזקק. בניגוד למושג "charity" באנגלית שמקורו בחסד ורחמנות, המילה העברית "צדקה" מגיעה מהשורש צ.ד.ק - צדק, ומבטאת שנתינת צדקה היא חובה מוסרית ודת, ולא רק מעשה של טוב לב.
מקורות בתורה ובתלמוד
מקורות בתורה
התורה מצווה במספר מקומות על מתן צדקה:
- דברים טו, ז-ח: "כי יהיה בך אביון... לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... כי פתח תפתח את ידך לו"
- דברים טו, י-יא: "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו... לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנוכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך"
- ויקרא כה, לה: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו"
מקורות בתלמוד
חז"ל העלו את מעמד הצדקה למדרגה נעלית:
- "צדקה שקולה כנגד כל המצוות כולן" (בבא בתרא ט, א)
- "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" (בבא בתרא י, א)
- "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים" (שבת קנא, ב)
- "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית" (ויקרא רבה לד, ח)
הלכות צדקה
חובת הנתינה
כל יהודי חייב ליתן צדקה, אפילו אם הוא עצמו עני המקבל צדקה. אין אדם שעני מכדי לתת, והחובה מוטלת על כל אחד לפי יכולתו.
שיעורי נתינה
עשירית - מעשר
השיעור הבסיסי הוא עשירית (10%) מההכנסה. זה נקרא "מעשר כספים", וזהו שיעור חובה מינימלי.
חומש - חמישית
המידה המשובחת היא חומש (20%) מההכנסה. זה נחשב למצווה מן המובחר, והרמב"ם כותב שמי שנותן חומש זוכה לברכה מרובה.
מעבר לחומש
חז"ל קבעו שלא ליתן יותר מחומש, כדי שלא יצטרך האדם עצמו לעזרת אחרים. יוצא דופן הוא אדם עשיר מאוד שיכול להרשות לעצמו לתת יותר בלי לסכן את מצבו הכלכלי.
לפני מי יש עדיפות
ההלכה קובעת סדרי עדיפות למתן צדקה:
- קרובי משפחה - "עניי ביתך קודמים"
- עניי עירך - "עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת"
- תלמידי חכמים ומשפחותיהם
- יתומים ואלמנות
- הכנסת כלה - לסייע לכלה עניה להתחתן
כיצד ליתן
- בסתר - עדיף לתת בצנעה ולא לפרסם
- בשמחה - "לא ירע לבבך בתתך לו" - לתת בפנים שמחות ובלב טוב
- מיד - לא לדחות את הנתינה
- בכבוד - לא להכניע את המקבל
שמונה מעלות הצדקה לפי הרמב"ם
הרמב"ם קבע בהלכות מתנות עניים (פרק י) שמונה רמות של נתינת צדקה, מהנמוכה לגבוהה:
מדרגה שמינית (הנמוכה)
נותן בעל כרחו ובפנים זועפות - אדם שנותן בצער ובעצב, ועדיף לו שלא נתן. זו המדרגה הנמוכה ביותר.
מדרגה שביעית
נותן פחות מן הראוי בסבר פנים יפות - נותן פחות ממה שיכול, אך נותן בשמחה.
מדרגה שישית
נותן כראוי לאחר שמבקשים ממנו - נותן את השיעור הנכון, אך רק לאחר שמתבקש.
מדרגה חמישית
נותן קודם שמבקשים ממנו - נותן מעצמו לפני שהעני מבקש.
מדרגה רביעית
המקבל יודע ממי קיבל, והנותן אינו יודע למי נתן - העני יודע את זהות הנותן, אך הנותן אינו יודע את זהות העני.
מדרגה שלישית
הנותן יודע למי נתן, והמקבל אינו יודע ממי קיבל - הנותן יודע למי הוא נותן, אך העני לא יודע ממי הוא מקבל.
מדרגה שנייה
שניהם אינם יודעים זה את זה - נותן באופן אנונימי באמצעות קופת צדקה או גבאי, שבו אף אחד מהצדדים אינו יודע את זהות השני. זו מעלה גדולה מאוד.
מדרגה ראשונה (הגבוהה ביותר)
מחזק את יד הזולת כדי שלא יזקק לצדקה - המעלה הגבוהה ביותר היא לעזור לאדם להיות עצמאי:
- לתת לו מתנה או הלוואה
- להכניס אותו לשותפות
- למצוא לו עבודה
- לסייע לו לעמוד על רגליו
כך האדם לא יהיה תלוי באחרים ויוכל לפרנס את עצמו בכבוד.
הצדקה בחסידות
צדקה מקרבת את הגאולה
החסידות מדגישה את הקשר בין צדקה לביאת המשיח. כמו שאמרו חז"ל: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי מליובאוויטש הדגיש מאוד את מעלת הצדקה והקשר שלה לגאולה, ואמר שכל פרוטה וכל פרוטה של צדקה מקרבת את הגאולה.
נתינה לפני תפילה
הרבי הדגיש לתת צדקה לפני התפילה, כמו שנאמר (תהלים יז, טו): "אני בצדק אחזה פניך" - ע"י נתינת צדקה זוכים לחזות בפני ה' בתפילה. לכן מנהג חב"ד לתת צדקה בבוקר לפני תפילת שחרית.
צדקה בכל מקום
הרבי הנהיג להחזיק קופת צדקה בכל מקום - בבית, במקום העבודה, ואפילו ברכב. כך הצדקה נעשית חלק אינטגרלי מהחיים היומיומיים.
חלוקת דולרים
הרבי מליובאוויטש היה מחלק דולרים לצדקה במשך שנים רבות, בכל יום ראשון, למי שבא לקבל את ברכתו. הוא היה נותן דולר אחד לכל אחד, ואומר שיש לתת אותו לצדקה. זה הפך למנהג מפורסם שמסמל את חשיבות הצדקה.
צדקה לילדים
הרבי הדגיש ליתן מטבעות צדקה גם לילדים קטנים, כדי לחנך אותם למצווה חשובה זו מגיל צעיר. מטבע אחד לילד לפני התפילה מחנך אותו שצדקה היא חלק בסיסי בחיים.
רחמים עליונים
החסידות מלמדת שכאשר אדם מרחם על אחרים ונותן צדקה, הוא מעורר רחמים עליונים גם על עצמו. זה עיקרון של "מידה כנגד מידה" - כשם שאנחנו מתנהגים ברחמים, כך מקבלים רחמים מהשמים.
ביטול גזרות רעות
לפי המסורת והחסידות, צדקה יכולה לבטל גזרות רעות ולהמתיק דינים. כמו שנאמר (משלי י, ב ויא, ד): "וצדקה תציל ממות".
מעלות הצדקה
כפרה על עוונות
צדקה מכפרת על עוונות, כמו שנאמר (משלי טז, ו): "בחסד ואמת יכפר עוון".
הגנה ושמירה
צדקה מגינה על האדם מצרות, כמו שנאמר: "צדקה תציל ממות". יש בה כוח הגנה רוחני וגשמי.
ברכה והצלחה
מי שנותן צדקה זוכה לברכה בכל מעשיו, כמו שנאמר (דברים טו, י): "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשך".
הבאת הגאולה
צדקה מקרבת את הגאולה השלמה, כמו שנאמר (ישעיהו א, כז): "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
עושר ושפע
חז"ל אמרו: "עשר בשביל שתתעשר" - תן מעשר מכספך לצדקה ותזכה לעושר. זו הבטחה ישירה שמתן צדקה מביא שפע כלכלי.
צדקה למעשה
מתי ליתן
- בכל יום - עדיף לתת כל יום, ולו פרוטה קטנה
- לפני תפילה - במיוחד שחרית
- ערב שבת - לפני כניסת שבת
- ימים נוראים - ראש השנה ויום הכיפור
- לפני מצווה - לפני עלייה לתורה, לפני תפילה
איך ליתן
- להכניס לקופת צדקה בבית או בבית הכנסת
- לתת לעני ישירות - כשפוגשים עני מבקש
- לתת לארגוני צדקה מוכרים ומהימנים
- לתרום למוסדות תורה - ישיבות, תלמודי תורה
- הכנסת כלה וכיו"ב - לסייע בחתונות לנזקקים
כמה ליתן
- מינימום - עשירית (10%) מההכנסה
- מצווה מן המובחר - חומש (20%)
- אפילו עני - צריך לתת לפחות משהו
צדקה לנשים
הרבי הדגיש את חשיבות מתן צדקה במיוחד עבור נשים. למרות שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, צדקה אינה תלויה בזמן והיא חובה גם על נשים. הרבי עודד נשים להחזיק קופת צדקה בבית ולתת צדקה בכל יום.
גמילות חסדים
גמילות חסדים היא מושג רחב יותר מצדקה, הכולל:
- עזרה פיזית (לא רק כספית)
- עזרה לעשירים ולעניים כאחד
- עזרה לחיים ולמתים (קבורה, ליווייה)
חז"ל אמרו: "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה", כי גמילות חסדים כוללת גם מתן עצמו ולא רק מתן כסף.