הריטב"א

• • הריטב"א (רבי יום טוב בן אברהם) היה מגדולי הראשונים בספרד במאה הי"ג-י"ד, מחבר פירושים נפלאים על התלמוד והמשנה, ומגדולי הפוסקים והמפרשים בדורו.**

רקע והיסטוריה

רבי יום טוב בן אברהם אלאשבילי, הידוע בראשי תיבות "ריטב"א", נולד בסביבות שנת ה'י (1250) באישבילייה (סביליה) שבספרד. היה תלמידם של גדולי הראשונים כרבי אהרן הלוי (הרא"ה) ורשב"א הקדוש. הריטב"א כיהן כראש ישיבה ופוסק הלכה בעירו, והיה ממעצבי ההלכה והפסיקה בדורו.

חי בתקופה פורחת של יהדות ספרד, תחת שלטון המוסלמי, ופעל ליצירת מוסדות תורניים חזקים. נפטר בסביבות שנת ה'ן (1330), לאחר עשרות שנים של הגדלת תורה והוראה.

משמעות רוחנית והלכתית

הריטב"א זוכר בעיקר בזכות חידושיו העמוקים על התלמוד, המתאפיינים בחדות מיוחדת וביאור מעמיק של הסוגיות. פירושיו על מסכתות שונות בתלמוד נחשבים לפירוש יסוד בבתי המדרש. כמו כן חיבר פירוש נערץ על המשנה, המקביל לפירוש הרמב"ם.

דרכו בלימוד התאפיינה בשילוב של עומק הלכתי עם בהירות רעיונית. היה מאלה שהעמיקו לחקור שורשי הדינים ולהבין את יסודות החכמה הנסתרת שבתלמוד. כפי שכתב בעצמו: "כי התורה והחכמה יש להם שורשים עמוקים מאוד".

הריטב"א השפיע רבות על הדורות הבאים, ופירושיו מצוטטים ללא הרף בספרי הפוסקים. השולחן ערוך והרמ"א מביאים מדבריו פעמים רבות.

ראו גם

רשב"א רא"ה ראשונים חכמי ספרד פירוש התלמוד

מקורות

• תלמוד בבלי - פירוש הריטב"א
• שולחן ערוך - מרפסי המקורות
• שם הגדולים להחיד"א
• תולדות חכמי ישראל