הלכות בשר בחלב
- איסור בשר בחלב הינו אחד מהאיסורים החמורים ביותר בתורה, הנלמד משלושת הפסוקים "לא תבשל גדי בחלב אמו" ונוהג בכל בשר בהמה וחלב בהמה.**
- רקע והיסטוריה
איסור בשר בחלב מופיע בתורה בשלושה מקומות: בפרשת משפטים (שמות כ"ג, י"ט), בפרשת כי תשא (שמות ל"ד, כ"ו) ובפרשת ראה (דברים י"ד, כ"א). חכמים למדו מהכפילות שלושה איסורים נפרדים: איסור בישול, איסור אכילה ואיסור הנאה.
הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק ט') מבאר שהאיסור חל על כל בשר בהמה טהורה עם חלב בהמה טהורה, ואילו בשר עוף עם חלב אסור מדרבנן. התלמוד (חולין ק"ד ע"ב) דן באריכות בפרטי הדין ובגדרי האיסור.
- משמעות רוחנית והלכתית
מקובלים רואים באיסור זה סוד עמוק. החלב מסמל רחמים וחיות, ואילו הבשר מייצג דין ומוות. צירופם יוצר ערבוביא רוחנית הפוגעת בתיקון העולם. הזוהר הקדוש (פרשת משפטים) מתאר איסור זה כשמירה על הרחמים העליונים.
ההפרדה הנוהגת כיום בין כלי בשר לכלי חלב, המנהג של המתנה בין אכילת בשר לחלב (שעה אחת או יותר לפי המנהג), והכשרת המטבח - כל אלו נועדו להקפיד על איסור חמור זה ולהרחיק מן הספק.
- מקורות וציטוטים
השו"ע (יורה דעה סימנים פ"ז-צ"ז) מביא את כלל הדינים. הרמ"א מציין מנהגי אשכנז, כגון המתנה בין בשר לחלב. החפץ חיים בספרו "אהבת חסד" מדגיש את חומרת האיסור וצורך הזהירות המרובה.
ראו גם[עריכה]
כשרות הלכות טרפות פרישות במאכל ומשתה מנהגי אשכנז וספרד הכשר המטבח
מקורות[עריכה]
- תורה: שמות כג, יט; לד, כו; דברים יד, כא
- תלמוד בבלי: מסכת חולין דפים קג-קיו
- רמב"ם: משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות פרק ט
- שולחן ערוך יורה דעה: סימנים פז-צז
- זוהר הקדוש: פרשת משפטים דף קיט