גמילות חסדים
- גמילות חסדים היא אחת משלושת העמודים שעליהם העולם עומד, לצד התורה והעבודה, והיא כוללת כל מעשה טוב ונתינה לזולת ללא תמורה.**
- רקע והיסטוריה
מושג גמילות חסדים נטוע עמוק בתרבות היהודית מאז ימי האבות. אברהם אבינו נחשב לאב הגמילות חסדים, כשהקבל אורחים באהלו במדבר והכניס בניו בברית המילה. מעשיו אלה הפכו למודל לכל הדורות הבאים.
בתקופת הבית השני וימי התנאים והאמוראים התפתחה מערכת מסועפת של מוסדות חסד: בתי מדרש, הכנסת אורחים, ביקור חולים וליווי מתים לקבורה. חז"ל קבעו כי גמילות חסדים גדולה מן הצדקה בשלושה דברים: הצדקה נעשית בממון וגמילות חסדים בגוף ובממון, הצדקה לעניים וגמילות חסדים לעניים ולעשירים, הצדקה לחיים וגמילות חסדים לחיים ולמתים.
- משמעות רוחנית והלכתית
מבחינה רוחנית, גמילות חסדים מבטאת חיקוי הבורא - "מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה רחום" (שבת קלג, ע"ב). המעשה הזה משכלל את האדם ומקרבו לשכינה.
הלכתית, גמילות חסדים כוללת מצוות רבות: הלוואת כסף ללא ריבית, הכנסת כלה, פדיון שבויים, ביקור חולים, נחום אבלים והשבת אבדה. הרמב"ם פוסק שחובת גמילות חסדים מוטלת על כל יהודי בהתאם ליכולתו ומעמדו.
הזוהר מלמד שגמילות חסדים פותחת שערי רחמים למעלה ומעוררת חסד עליון בעולם. בספרות החסידות מודגשת הכוונה הטהורה - לעשות חסד לשם שמים ולא למען כבוד או תודה.
- מקורות וציטוטים
- משנה אבות (פרק א, משנה ב):** "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"
- תלמוד בבלי (סוכה מט, ע"ב):** "גדולה גמילות חסדים מן הצדקה"
- זוהר הקדוש (ויקרא צה, ע"א):** "כל מאן דעביד חסד בעלמא, מתערין עליה רחמין מלעילא"
ראו גם[עריכה]
צדקה הכנסת אורחים ביקור חולים אברהם אבינו חיקוי הבורא מצוות בין אדם לחברו
מקורות[עריכה]
- משנה מסכת אבות
- תלמוד בבלי מסכת שבת וסוכה
- משנה תורה להרמב"ם, הלכות מתנות עניים
- זוהר הקדוש
- שולחן ערוך יורה דעה