ימים נוראים
- ימים נוראים
- ימים נוראים** הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, החל מראש השנה ועד יום הכיפורים, המהווים תקופת דין וחשבון נפש מיוחדת בלוח השנה העברי.
- רקע והיסטוריה
תקופת הימים נוראים נקראת כך על שם האופי הקדוש והמעורר יראת שמים של הימים הללו. התקופה החלה בראש השנה, "יום הדין" בו נידונים כל באי עולם, וחותמת ביום הכיפורים, "יום הדין הגדול" שבו נחתם גורל כל נפש ונפש לשנה הבאה. חז"ל קבעו כי בראש השנה "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" (משנה ראש השנה א, ב), וביום הכיפורים נחתמים הדינים.
שמונת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים "עשרת ימי תשובה" או "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים", והם זמן מיוחד לחזרה בתשובה ולתיקון המעשים.
- משמעות רוחנית והלכתית
הימים נוראים הם עיתא דרעותא - זמן רצון מיוחד לתפילה ותשובה. בימים אלו נוהגים להרבות בסליחות, בתפילת "אבינו מלכנו", ובעשיית מעשים טובים. הרמב"ם כותב: "אף על פי שהתשובה והזעקה יפה לעולם, בעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים יפה ביותר, ומקובלת היא מיד" (הלכות תשובה ב, ו).
מנהגי התקופה כוללים נטילת לולב מיום ראש השנה (אם חל בחול), אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" בכל תפילה, והחלפת הפרוכת והכיסויים לצבע לבן המסמל טהרה וכפרה. כמו כן נוהגים לבקר בבתי קברות ולהרבות בצדקה ומעשים טובים.
- מקורות וציטוטים
כתוב בתלמוד: "בראש השנה נכתבין, וביום צום הכיפורים נחתמין - צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים" (ראש השנה טז, ב). האר"י הקדוש מלמד שבעשרת הימים הללו נפתחים שערי רחמים מיוחדים בעולמות העליונים, וכל תפילה ומעשה טוב זוכים לקבלה במדרגה עליונה.
הרב נחמן מברסלב אומר: "עיקר התיקון הוא בעשרת ימי תשובה, שאז יש כח להשיב את הנפש למקורה" (ליקוטי מוהר"ן תנינא לב).
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- משנה ראש השנה פרק א
- תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז
- רמב"ם הלכות תשובה פרק ב
- שולחןערוך אורח חיים סימן תרב - תרכב
- ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן לב