חסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Smarpedia
(יצירת קיצורון אוטומטית)
 
(הרחבת ערך באמצעות AI)
 
שורה 1: שורה 1:
'''חסידות'''
**חסידות היא תנועה רוחנית עמוקה הפועלת לעבודת השם ביראה ואהבה, תוך דגש על הדביקות בבורא והתעוררות הנפש להיכנס בחיבור נפלא עם הקדושה.**
 
## רקע והיסטוריה
 
התנועה החסידית נוסדה במאה ה-18 על ידי הבעש״ט (רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב), שהביא לעולם דרך חדשה בעבודת השם המבוססת על שמחה, התפעלות והדביקות. החסידות התפשטה בקהילות יהודיות באירופה המזרחית ויצרה חצרות רבות בהנהגת צדיקים וקדושים.
 
התנועה הדגישה את עבודת השם דרך השכל והלב יחדיו, תוך קירוב הרחוקים והעלאת הניצוצות הקדושים שבעולם. החסידות הביאה לקדמת הבמה את העם הפשוט והשיבה לעבודת השם את מימד השמחה והחיות.
 
## משמעות רוחנית והלכתית
 
החסידות מלמדת כי עיקר עבודת האדם היא להגיע לדביקות באלקות ולראות את השגחתו יתברך בכל פרטי החיים. כפי שכתוב בתניא: "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו" - החסידות מגלה דרכים מעשיות להגיע לקרבת השם.
 
החסידות מדגישה את חשיבות כוונת הלב בקיום המצוות, את עבודת המידות והבירורים הפנימיים, ואת ההכרה שכל מעשה יכול להיות עבודת קודש. כל צדיק וחסיד הם שותפים בתיקון העולם ובהמשכת הקדושה לעולם הזה.
 
## מקורות וציטוטים
 
יסודות החסידות נמצאים כבר בחז״ל: "איזהו חסיד? המתחסד עם קונו" (ויקרא רבה), ובזוהר: "בגין דחסידי עלמא קיימי, עלמא מתקיים". האר״י הקדוש וחכמי הקבלה הכינו את הדרך לגילוי אורות החסידות בזמנו של הבעש״ט.
 
== ראו גם ==
[[בעל שם טוב]]
[[חסיד]]
[[צדיק]]
[[דביקות]]
[[קבלה]]
[[תניא]]
[[זוהר]]
 
== מקורות ==
* תלמוד בבלי, מסכת סוטה
* ספר התניא, ליקוטי אמרים
* זוהר הקדוש
* ספרי בעל שם טוב
* ויקרא רבה


[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:מושגים]]

גרסה אחרונה מ־23:13, 4 בפברואר 2026

    • חסידות היא תנועה רוחנית עמוקה הפועלת לעבודת השם ביראה ואהבה, תוך דגש על הדביקות בבורא והתעוררות הנפש להיכנס בחיבור נפלא עם הקדושה.**
    1. רקע והיסטוריה

התנועה החסידית נוסדה במאה ה-18 על ידי הבעש״ט (רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב), שהביא לעולם דרך חדשה בעבודת השם המבוססת על שמחה, התפעלות והדביקות. החסידות התפשטה בקהילות יהודיות באירופה המזרחית ויצרה חצרות רבות בהנהגת צדיקים וקדושים.

התנועה הדגישה את עבודת השם דרך השכל והלב יחדיו, תוך קירוב הרחוקים והעלאת הניצוצות הקדושים שבעולם. החסידות הביאה לקדמת הבמה את העם הפשוט והשיבה לעבודת השם את מימד השמחה והחיות.

    1. משמעות רוחנית והלכתית

החסידות מלמדת כי עיקר עבודת האדם היא להגיע לדביקות באלקות ולראות את השגחתו יתברך בכל פרטי החיים. כפי שכתוב בתניא: "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו" - החסידות מגלה דרכים מעשיות להגיע לקרבת השם.

החסידות מדגישה את חשיבות כוונת הלב בקיום המצוות, את עבודת המידות והבירורים הפנימיים, ואת ההכרה שכל מעשה יכול להיות עבודת קודש. כל צדיק וחסיד הם שותפים בתיקון העולם ובהמשכת הקדושה לעולם הזה.

    1. מקורות וציטוטים

יסודות החסידות נמצאים כבר בחז״ל: "איזהו חסיד? המתחסד עם קונו" (ויקרא רבה), ובזוהר: "בגין דחסידי עלמא קיימי, עלמא מתקיים". האר״י הקדוש וחכמי הקבלה הכינו את הדרך לגילוי אורות החסידות בזמנו של הבעש״ט.

ראו גם[עריכה]

בעל שם טוב חסיד צדיק דביקות קבלה תניא זוהר

מקורות[עריכה]

  • תלמוד בבלי, מסכת סוטה
  • ספר התניא, ליקוטי אמרים
  • זוהר הקדוש
  • ספרי בעל שם טוב
  • ויקרא רבה