י"ז בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
# י"ז בתמוז | |||
**י"ז בתמוז הוא יום צום ציבורי הנחשב לפתיחת תקופת "בין המצרים" - שלושת השבועות של אבלות על חורבן בית המקדש, המתחילים בי"ז בתמוז ומסתיימים בתשעה באב.** | |||
## רקע והיסטוריה | |||
בי"ז בתמוז אירעו חמש צרות גדולות לעם ישראל, כפי שמפרטת המשנה במסכת תענית: שבירת לוחות הברית על ידי משה רבנו כאשר ראה את חטא העגל, ביטול הקרבן התמיד בבית המקדש הראשון, פריצת חומת ירושלים בבית שני, שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע, והעמדת צלם בהיכל. חכמים אחרונים הוסיפו כי באותו יום נפרצה חומת ירושלים גם בחורבן הראשון. | |||
החמורה ביותר מבין הצרות הללו היא פריצת חומות ירושלים, שסימלה את תחילת הסוף לבית המקדש ולעצמאות יהודית בארץ ישראל. אירוע זה פתח את הדרך למה שהגיע לשיאו שלושה שבועות מאוחר יותר - חורבן בית המקדש בתשעה באב. | |||
## משמעות רוחנית והלכתית | |||
הרמב"ם פוסק שצום י"ז בתמוז הוא מדרבנן, וכולל איסור אכילה שתייה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. בניגוד לתשעה באב ויום הכיפורים, מותרת בו רחצה ונעילת נעלי עור לצורך רפואי או נוחות. | |||
ביום זה מתחילה תקופת "בין המצרים" שבה נוהגים מנהגי אבלות והגבלות שונות. על פי קבלת האר"י הקדוש, תקופה זו היא זמן של "פגם בעולמות העליונים" שדורש תיקון רוחני מיוחד. | |||
ספרי חסידות מביאים שבי"ז בתמוז יורד אור מיוחד של תשובה ותיקון. הבעל שם טוב לימד שכל צום ציבורי מכיל בתוכו זרע של גאולה עתידית - "תהפכנה לששון ולשמחה" כדברי הנביא זכריה. | |||
הזוהר מדגיש שבימים אלו חשוב במיוחד ללמוד תורה ולעסוק במעשים טובים, שכן העולמות העליונים זקוקים לתיקון מיוחד על ידי מעשי בני ישראל למטה. | |||
== ראו גם == | |||
[[תשעה באב]] | |||
[[בין המצרים]] | |||
[[חורבן בית המקדש]] | |||
[[ימי הצומות]] | |||
[[תענית ציבור]] | |||
== מקורות == | |||
* משנה תענית ד, ו | |||
* רמב"ם הלכות תעניות פרק ה | |||
* שולחן ערוך אורח חיים סימן תקמט-תקנא | |||
* זוהר פרשת דברים | |||
* פרי עץ חיים שער הצומות | |||
[[קטגוריה:חגים ומועדים]] | [[קטגוריה:חגים ומועדים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:16, 4 בפברואר 2026
- י"ז בתמוז
- י"ז בתמוז הוא יום צום ציבורי הנחשב לפתיחת תקופת "בין המצרים" - שלושת השבועות של אבלות על חורבן בית המקדש, המתחילים בי"ז בתמוז ומסתיימים בתשעה באב.**
- רקע והיסטוריה
בי"ז בתמוז אירעו חמש צרות גדולות לעם ישראל, כפי שמפרטת המשנה במסכת תענית: שבירת לוחות הברית על ידי משה רבנו כאשר ראה את חטא העגל, ביטול הקרבן התמיד בבית המקדש הראשון, פריצת חומת ירושלים בבית שני, שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע, והעמדת צלם בהיכל. חכמים אחרונים הוסיפו כי באותו יום נפרצה חומת ירושלים גם בחורבן הראשון.
החמורה ביותר מבין הצרות הללו היא פריצת חומות ירושלים, שסימלה את תחילת הסוף לבית המקדש ולעצמאות יהודית בארץ ישראל. אירוע זה פתח את הדרך למה שהגיע לשיאו שלושה שבועות מאוחר יותר - חורבן בית המקדש בתשעה באב.
- משמעות רוחנית והלכתית
הרמב"ם פוסק שצום י"ז בתמוז הוא מדרבנן, וכולל איסור אכילה שתייה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. בניגוד לתשעה באב ויום הכיפורים, מותרת בו רחצה ונעילת נעלי עור לצורך רפואי או נוחות.
ביום זה מתחילה תקופת "בין המצרים" שבה נוהגים מנהגי אבלות והגבלות שונות. על פי קבלת האר"י הקדוש, תקופה זו היא זמן של "פגם בעולמות העליונים" שדורש תיקון רוחני מיוחד.
ספרי חסידות מביאים שבי"ז בתמוז יורד אור מיוחד של תשובה ותיקון. הבעל שם טוב לימד שכל צום ציבורי מכיל בתוכו זרע של גאולה עתידית - "תהפכנה לששון ולשמחה" כדברי הנביא זכריה.
הזוהר מדגיש שבימים אלו חשוב במיוחד ללמוד תורה ולעסוק במעשים טובים, שכן העולמות העליונים זקוקים לתיקון מיוחד על ידי מעשי בני ישראל למטה.
ראו גם[עריכה]
תשעה באב בין המצרים חורבן בית המקדש ימי הצומות תענית ציבור
מקורות[עריכה]
- משנה תענית ד, ו
- רמב"ם הלכות תעניות פרק ה
- שולחן ערוך אורח חיים סימן תקמט-תקנא
- זוהר פרשת דברים
- פרי עץ חיים שער הצומות