ישיבת וולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
(קיצורון חדש) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת וולוז'ין''' | **ישיבת וולוז'ין היתה "אם הישיבות" בליטא ומקור השראה לכל הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.** | ||
## רקע והיסטוריה | |||
ישיבת וולוז'ין נוסדה בשנת תקמ"ג (1783) על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו הגדול של הגאון מווילנא. הישיבה נוסדה בעיירה וולוז'ין שבליטא (כיום בבלארוס) והפכה למרכז הלימוד התורני החשוב ביותר בעולם הישיבות הליטאי. | |||
הישיבה פעלה תחת הנהגתו של רבי חיים עד פטירתו בשנת תקנ"א (1821), ולאחריו המשיכו בניו ונכדיו להנהיגה - רבי יצחק מוולוז'ין, רבי אליעזר יצחק מוולוז'ין, ובסוף רבי רפאל שפירא. הישיבה נסגרה בכפייה על ידי השלטונות הרוסיים בשנת תרנ"ב (1892). | |||
## משמעות רוחנית והלכתית | |||
ישיבת וולוז'ין חוללה מהפכה בעולם הלימוד התורני. היא הכניסה את שיטת "למדנות" העמוקה - לימוד מעמיק ויסודי של התלמוד ופוסקים תוך חדוד שכלי וניתוח מדוקדק. כפי שכתב רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים": "עיקר כל האדם אינו אלא התורה בלבד" (שער ד', פרק א'). | |||
שיטת וולוז'ין התבססה על הוראות הגר"א ועל הלימוד העצמאי של התלמידים, בשונה מהשיטות הקודמות שהתבססו בעיקר על חזרה של דרשות. הישיבה גידלה אלפי תלמידי חכמים שהפיצו את שיטתה בכל רחבי ליטא ואירופה. | |||
על פי המסורת החסידית-ליטאית, זכתה הישיבה לשכינה מיוחדת בזכות הקדושה והטהרה שנשמרו בה, כפי שמעידים רבים מתלמידיה בזיכרונותיהם. | |||
## ראו גם == | |||
* [[רבי חיים מוולוז'ין]] | |||
* [[הגאון מווילנא]] | |||
* [[ישיבות ליטא]] | |||
* [[נפש החיים]] | |||
* [[שיטת הלמדנות]] | |||
== מקורות == | |||
* נפש החיים, רבי חיים מוולוז'ין | |||
* תולדות ישיבת וולוז'ין, מאיר הלוי | |||
* זכרונות מוולוז'ין, תלמידי הישיבה | |||
[[קטגוריה:ישיבות]] | [[קטגוריה:ישיבות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:26, 4 בפברואר 2026
- ישיבת וולוז'ין היתה "אם הישיבות" בליטא ומקור השראה לכל הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.**
- רקע והיסטוריה
ישיבת וולוז'ין נוסדה בשנת תקמ"ג (1783) על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו הגדול של הגאון מווילנא. הישיבה נוסדה בעיירה וולוז'ין שבליטא (כיום בבלארוס) והפכה למרכז הלימוד התורני החשוב ביותר בעולם הישיבות הליטאי.
הישיבה פעלה תחת הנהגתו של רבי חיים עד פטירתו בשנת תקנ"א (1821), ולאחריו המשיכו בניו ונכדיו להנהיגה - רבי יצחק מוולוז'ין, רבי אליעזר יצחק מוולוז'ין, ובסוף רבי רפאל שפירא. הישיבה נסגרה בכפייה על ידי השלטונות הרוסיים בשנת תרנ"ב (1892).
- משמעות רוחנית והלכתית
ישיבת וולוז'ין חוללה מהפכה בעולם הלימוד התורני. היא הכניסה את שיטת "למדנות" העמוקה - לימוד מעמיק ויסודי של התלמוד ופוסקים תוך חדוד שכלי וניתוח מדוקדק. כפי שכתב רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים": "עיקר כל האדם אינו אלא התורה בלבד" (שער ד', פרק א').
שיטת וולוז'ין התבססה על הוראות הגר"א ועל הלימוד העצמאי של התלמידים, בשונה מהשיטות הקודמות שהתבססו בעיקר על חזרה של דרשות. הישיבה גידלה אלפי תלמידי חכמים שהפיצו את שיטתה בכל רחבי ליטא ואירופה.
על פי המסורת החסידית-ליטאית, זכתה הישיבה לשכינה מיוחדת בזכות הקדושה והטהרה שנשמרו בה, כפי שמעידים רבים מתלמידיה בזיכרונותיהם.
- ראו גם ==
מקורות[עריכה]
- נפש החיים, רבי חיים מוולוז'ין
- תולדות ישיבת וולוז'ין, מאיר הלוי
- זכרונות מוולוז'ין, תלמידי הישיבה