ישמח משה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישמח משה'' | **ישמח משה** - ספר חסידות מיסודו של הרבי ר' משה תיטלבוים מאוהעל, מגדולי צדיקי הונגריה ומחשובי תלמידי הרב המגיד ממזריטש. | ||
== רקע והיסטוריה == | |||
הרבי ר' משה תיטלבוים (תק"מ-תקמ"א, 1780-1841) חיבר את הספר "ישמח משה" כקובץ דרושים וביאורים על התורה ומועדי השנה מנקודת מבט חסידית עמוקה. הספר נדפס לראשונה בפרשבורג (ברטיסלאבה) בשנת תר"א (1841), זמן קצר לפני פטירת המחבר. הרבי מאוהעל היה מחלוצי החסידות בהונגריה ומייסד שושלת הרבנים המפורסמת של סאטמר. | |||
== משמעות רוחנית והלכתית == | |||
ספר "ישמח משה" מתאפיין בעמקות פנימית ובביאורים נפלאים על פסוקי התורה לאור תורת הנסתר. המחבר משלב בדבריו הלכה ואגדה, פשט ורמז, וחודר לעומקן של המצוות ברוח החסידות. הספר עוסק רבות בעבודת ה' הפנימית, בטהרת הלב ובדביקות בבורא העולם. כדברי המחבר בהקדמתו: "לעורר לבבות בני ישראל לאהבת השם יתברך ויראתו". | |||
הספר מכיל ביאורים מיוחדים על פרשיות השבוע ועל המועדים, בדגש על ההיבט הרוחני-נסתר של המצוות. הרבי מאוהעל מרבה לצטט מדברי האר"י הקדוש, הבעל שם טוב ותלמידיו, ומקשר בין תורת הנגלה לתורת הנסתר באופן מופלא. | |||
== השפעתו == | |||
"ישמח משה" נחשב לאחד מספרי החסידות החשובים בהונגריה ובגליציה, והשפיע על דורות רבים של חסידים. ספרי ה"דברי יציב" מסאטמר ורבנים נוספים משושלת תיטלבוים ציטטו רבות מדבריו וראו בו מקור השראה מתמיד. | |||
== ראו גם == | |||
* [[משה תיטלבוים מאוהעל]] | |||
* [[חסידות סאטמר]] | |||
* [[חסידות הונגריה]] | |||
* [[ספרי חסידות]] | |||
* [[שושלת תיטלבוים]] | |||
== מקורות == | |||
* ספר "ישמח משה", מהדורת פרשבורג תר"א | |||
* שיח שרפי קודש, ספר הזיכרונות לצדיקי הונגריה | |||
* אנציקלופדיה לחסידות, כרך ג', ערך "תיטלבוים" | |||
* תולדות אנשי שם, ר' שלום ב"ר יוסף גליקמאן | |||
[[קטגוריה:ספרי חסידות]] | [[קטגוריה:ספרי חסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:34, 4 בפברואר 2026
- ישמח משה** - ספר חסידות מיסודו של הרבי ר' משה תיטלבוים מאוהעל, מגדולי צדיקי הונגריה ומחשובי תלמידי הרב המגיד ממזריטש.
רקע והיסטוריה[עריכה]
הרבי ר' משה תיטלבוים (תק"מ-תקמ"א, 1780-1841) חיבר את הספר "ישמח משה" כקובץ דרושים וביאורים על התורה ומועדי השנה מנקודת מבט חסידית עמוקה. הספר נדפס לראשונה בפרשבורג (ברטיסלאבה) בשנת תר"א (1841), זמן קצר לפני פטירת המחבר. הרבי מאוהעל היה מחלוצי החסידות בהונגריה ומייסד שושלת הרבנים המפורסמת של סאטמר.
משמעות רוחנית והלכתית[עריכה]
ספר "ישמח משה" מתאפיין בעמקות פנימית ובביאורים נפלאים על פסוקי התורה לאור תורת הנסתר. המחבר משלב בדבריו הלכה ואגדה, פשט ורמז, וחודר לעומקן של המצוות ברוח החסידות. הספר עוסק רבות בעבודת ה' הפנימית, בטהרת הלב ובדביקות בבורא העולם. כדברי המחבר בהקדמתו: "לעורר לבבות בני ישראל לאהבת השם יתברך ויראתו".
הספר מכיל ביאורים מיוחדים על פרשיות השבוע ועל המועדים, בדגש על ההיבט הרוחני-נסתר של המצוות. הרבי מאוהעל מרבה לצטט מדברי האר"י הקדוש, הבעל שם טוב ותלמידיו, ומקשר בין תורת הנגלה לתורת הנסתר באופן מופלא.
השפעתו[עריכה]
"ישמח משה" נחשב לאחד מספרי החסידות החשובים בהונגריה ובגליציה, והשפיע על דורות רבים של חסידים. ספרי ה"דברי יציב" מסאטמר ורבנים נוספים משושלת תיטלבוים ציטטו רבות מדבריו וראו בו מקור השראה מתמיד.
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- ספר "ישמח משה", מהדורת פרשבורג תר"א
- שיח שרפי קודש, ספר הזיכרונות לצדיקי הונגריה
- אנציקלופדיה לחסידות, כרך ג', ערך "תיטלבוים"
- תולדות אנשי שם, ר' שלום ב"ר יוסף גליקמאן