נשמה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Smarpedia
(יצירת קיצורון אוטומטית)
 
(הרחבת ערך עם מקורות ותוכן מקיף)
 
שורה 1: שורה 1:
'''נשמה'''
'''נשמה''' היא החלק הרוחני והאלוקי שבאדם, המחיה את הגוף וממלאת אותו בכוחות החיים. לפי תורת היהדות והקבלה, הנשמה היא "חלק אלוקה ממעל ממש" - חלק אמיתי מהבורא ששלח אותו לעולם הזה כדי לקיים את ייעודו האלוקי. בחסידות מתוארת הנשמה כבעלת מספר רבדים ומדרגות, ויש הבדל בין '''נשמה אלוקית''' ש'''נשמה בהמית'''.


== הגדרה ==
המילה "נשמה" מגיעה מהשורש נ.ש.מ - נשימה, וכמו שהנשימה היא החיות של האדם, כך הנשמה היא החיות הרוחני שמחיה את כל האדם. הנשמה היא ישות רוחנית ואלוקית המתלבשת בגוף האדם, ולאחר מות הגוף, הנשמה ממשיכה לחיות בעולמות הרוחניים.
== מקור הנשמה ==
לפי תורת הקבלה והחסידות, מקור הנשמה הוא ישירות מהקב"ה עצמו. כמו שנאמר בתורה: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז) - הקב"ה נפח את הנשמה לתוך האדם, ולא רק אמר או ברא אותה. הנפיחה מורה על קשר פנימי ואינטימי עם העצם האלוקי.
=== חלק אלוקה ממעל ===
'''האדמו"ר הזקן''' מחב"ד מביא בספרו '''התניא''' את דברי הזוהר הקדוש: "'''חלק אלוקה ממעל ממש'''" - הנשמה היא לא רק יצירה של הקב"ה, אלא חלק ממש מאלוקות עצמו. זה אומר שהנשמה מקורה נעלה יותר מכל העולמות הרוחניים, ומגיע מעצם האלוקות.
== חמש מדרגות הנשמה ==
לפי תורת הקבלה, הנשמה מחולקת לחמש מדרגות, הידועות בראשי התיבות '''נרנח"י''':
=== נפש ===
'''נפש''' היא המדרגה הנמוכה ביותר של הנשמה. זו הכוח המחיה את הגוף הגשמי, והיא מתלבשת בכל איברי הגוף כדי להפעיל אותם. הנפש קשורה למעשים פיזיים וקיום המצוות המעשיות.
=== רוח ===
'''רוח''' היא המדרגה השנייה, הנמצאת בלב. מדרגה זו קשורה לכוחות הרגשיים של האדם - [[אהבה]], יראה, רחמים וכו'. זו המדרגה שמרגישה את הקשר לאלוקות.
=== נשמה ===
'''נשמה''' (במובן הצר) היא המדרגה השלישית, הנמצאת במוח. מדרגה זו מתייחסת לכוחות השכליים - חכמה, בינה ודעת. כאן האדם מבין ותופס את האלוקות באופן שכלי.
=== חיה ===
'''חיה''' היא המדרגה הרביעית, והיא מקפת את הגוף מבחוץ. זו מדרגה נעלית יותר, שאינה מתלבשת בגוף, והיא מקור השראה אלוקית והתעלות רוחנית.
=== יחידה ===
'''יחידה''' היא המדרגה העליונה של הנשמה, והיא נקראת כך מפני שהיא בבחינת ייחוד מוחלט עם הבורא. המדרגה הזו אינה מושפעת כלל מהגוף או מהעולם, והיא נשארת דבוקה באלוקות תמיד. זו המדרגה שבגינה כל יהודי מוכן למסור את נפשו על קדושת השם.
=== עצם הנשמה ===
מעבר לחמש המדרגות הללו, ישנו '''עצם הנשמה''' - מהות הנשמה עצמה, שלמעלה מכל הכוחות וההתגלויות. זה הקשר העמוק והפנימי ביותר של הנשמה עם אלוקות.
== נשמה אלוקית ונשמה בהמית ==
החסידות מלמדת שיש בכל יהודי שתי נשמות שונות:
=== נשמה אלוקית ===
'''נשמה אלוקית''' היא הנשמה הטהורה שמקורה באלוקות. היא רוצה תמיד דבקות באלוקות, לימוד תורה וקיום מצוות. זו הנשמה שדוחפת אותנו למעשים טובים ולרוחניות.
הנשמה האלוקית כוללת:
* '''שלושה כוחות שכליים''' - חכמה, בינה, דעת
* '''שבע מידות''' - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות
* '''שני כוחות מקיפים''' - רצון ותענוג
הנשמה האלוקית מתלבשת בשלוש לבושים:
* '''מחשבה''' - מחשבות תורה וקדושה
* '''דיבור''' - דיבורי תורה ותפילה
* '''מעשה''' - מעשי המצוות
=== נשמה בהמית ===
'''נשמה בהמית''' היא הנשמה הטבעית, המשותפת לאדם ולבעלי חיים. מקורה מהקליפות (כוחות רוחניים לא טהורים), והיא מעוניינת בהנאות גשמיות ובענייני העולם הזה. הנשמה הבהמית אינה רעה מטבעה, אך היא מתמקדת בצרכי הגוף ובהישרדות.
בנשמה הבהמית יש גם כוחות חיוביים כמו רחמנות, בושה ועשיית חסד, אך הם מעורבים עם נטיות אנוכיות.
=== המאבק בין הנשמות ===
החיים הם מאבק מתמיד בין שתי הנשמות. הנשמה האלוקית מבקשת לעבוד את ה', ואילו הנשמה הבהמית מבקשת הנאות ורצונות גשמיים. תפקיד האדם הוא להכניע את הנשמה הבהמית ולברר אותה, כך שגם היא תשמש את הבורא.
== תפקיד הנשמה בעולם ==
=== ירידה לטובת עלייה ===
החסידות מלמדת על עיקרון של "'''ירידה צורך עלייה'''" - הנשמה יורדת מהשמים לעולם הזה, מקום של חושך וגשמיות, כדי להשיג עלייה גדולה יותר. כמו שאומר הרבי מליובאוויטש: "מטרת הירידה היא העלייה".
=== ברור ניצוצות ===
תפקיד הנשמה הוא '''לברר ניצוצות קדושה''' שנפלו בעולם הגשמי. כשהאדם משתמש בגופו ובדברים הגשמיים לשם שמים - אוכל כשר כדי לעבוד את ה', משתמש בכסף לצדקה - הוא מעלה את הניצוצות האלוקיים הכלואים בגשמיות ומחזיר אותם למקורם.
=== השלמת המשימה ===
כל נשמה ירדה לעולם הזה עם משימה ייחודית שלה. כשהאדם מקיים את משימתו האישית, הנשמה זוכה לשלמות והתעלות גדולה.
== הנשמה לאחר המוות ==
=== עולם הנשמות ===
לאחר פטירת הגוף, הנשמה עולה לעולם העליון - '''[[גן עדן]]'''. שם היא נהנית מזיו השכינה ומהשכר על מעשיה בעולם הזה.
=== גלגול נשמות ===
לפי תורת הקבלה, לעיתים נשמה חוזרת לעולם הזה ב'''[[גלגול]]''' (התלבשות בגוף חדש), כדי להשלים משימה שלא הושלמה או לתקן דבר שנפגם בחיים הקודמים.
=== תחיית המתים ===
בעתיד לבוא, בימות המשיח, תהיה '''[[תחיית המתים]]''' - הנשמה תחזור ותתלבש בגוף זה עצמו שהיה לה בעולם הזה, והם יהיו ביחד לנצח.
== הנשמה היהודית ==
=== ייחוד הנשמה היהודית ===
הנשמה היהודית היא ייחודית ונבדלת מנשמות של שאר האומות. כמו שכתוב בזוהר: "ישראל והקב"ה כולא חד" - ישראל והקב"ה הם ממש אחד. הקשר הזה אינו תלוי במעשים אלא בעצם הנשמה היהודית עצמה.
=== ניצוץ משיח ===
בתוך כל נשמה יהודית ישנו '''[[משיח|ניצוץ משיח]]''' - הארה מנשמת מלך המשיח. זהו החלק הכי עמוק בנשמה, שדוחף את היהודי לגאולה ולשלמות.
=== נשמה יתרה ===
בכל [[שבת]] יורדת לכל יהודי '''נשמה יתרה''' - הוספה של נשמה שנותנת לו יכולת להתעלות ברוחניות יותר בשבת.
== הנשמה בעבודת ה' ==
=== תפילה ===
ב[[תפילה]] האדם מחבר את נשמתו לבורא. במיוחד בתפילת שמונה עשרה, שבה אומרים "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא", יש התעוררות של הטהרה והפנימיות של הנשמה.
=== לימוד תורה ===
[[תורה|לימוד תורה]] הוא המזון של הנשמה. כמו שהגוף צריך מזון, כך הנשמה צריכה תורה כדי לחיות ולהתפתח.
=== מצוות ===
קיום [[מצוות|המצוות]] הוא הדרך שבה הנשמה מבטאת את רצון הבורא בעולם הזה. כל מצווה מחזקת את הנשמה ומאירה אותה.
=== מסירות נפש ===
'''מסירות נפש''' על קדושת השם מגלה את המדרגה העליונה של הנשמה - היחידה. בנקודה זו, כל יהודי - גדול או קטן - מוכן להקריב את חייו על אמונתו, כי זה הקשר העמוק והפנימי ביותר של הנשמה עם אלוקות.
== הגישה החסידית ==
=== התבוננות בנשמה ===
החסידות מלמדת להתבונן בגדולת הנשמה ובמקורה האלוקי. ההתבוננות הזו מעוררת את האדם לאהבה ויראה אמיתית.
=== עבודה ברור הנשמה הבהמית ===
החסידות אינה מבקשת להרוס את הנשמה הבהמית, אלא '''לברר''' אותה - להפוך את הרצונות והכוחות שלה לכוחות קדושים. כמו שכתוב: "רוב תבואות בכח שור" - כוח השור (הנשמה הבהמית) יכול להביא תוצרת גדולה בעבודת ה'.
=== גילוי עצם הנשמה ===
מטרת עבודת האדם היא לגלות את '''עצם הנשמה''' - הנקודה הפנימית והטהורה שלמעלה מכל הכוחות. זה קורה דרך [[בטול]] אמיתי, [[תשובה]], [[אהבת ישראל]], וקיום המצוות מתוך [[שמחה]].
== ראו גם ==
* [[נפש]]
* [[רוח]]
* [[חיה]]
* [[יחידה]]
* [[נפש אלוקית]]
* [[נפש בהמית]]
* [[גלגול נשמות]]
* [[תחיית המתים]]
* [[עצם הנשמה]]
* [[משיח|ניצוץ משיח]]
== קטגוריות ==
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:נשמה]]

גרסה אחרונה מ־03:11, 5 בפברואר 2026

נשמה היא החלק הרוחני והאלוקי שבאדם, המחיה את הגוף וממלאת אותו בכוחות החיים. לפי תורת היהדות והקבלה, הנשמה היא "חלק אלוקה ממעל ממש" - חלק אמיתי מהבורא ששלח אותו לעולם הזה כדי לקיים את ייעודו האלוקי. בחסידות מתוארת הנשמה כבעלת מספר רבדים ומדרגות, ויש הבדל בין נשמה אלוקית שנשמה בהמית.

הגדרה[עריכה]

המילה "נשמה" מגיעה מהשורש נ.ש.מ - נשימה, וכמו שהנשימה היא החיות של האדם, כך הנשמה היא החיות הרוחני שמחיה את כל האדם. הנשמה היא ישות רוחנית ואלוקית המתלבשת בגוף האדם, ולאחר מות הגוף, הנשמה ממשיכה לחיות בעולמות הרוחניים.

מקור הנשמה[עריכה]

לפי תורת הקבלה והחסידות, מקור הנשמה הוא ישירות מהקב"ה עצמו. כמו שנאמר בתורה: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז) - הקב"ה נפח את הנשמה לתוך האדם, ולא רק אמר או ברא אותה. הנפיחה מורה על קשר פנימי ואינטימי עם העצם האלוקי.

חלק אלוקה ממעל[עריכה]

האדמו"ר הזקן מחב"ד מביא בספרו התניא את דברי הזוהר הקדוש: "חלק אלוקה ממעל ממש" - הנשמה היא לא רק יצירה של הקב"ה, אלא חלק ממש מאלוקות עצמו. זה אומר שהנשמה מקורה נעלה יותר מכל העולמות הרוחניים, ומגיע מעצם האלוקות.

חמש מדרגות הנשמה[עריכה]

לפי תורת הקבלה, הנשמה מחולקת לחמש מדרגות, הידועות בראשי התיבות נרנח"י:

נפש[עריכה]

נפש היא המדרגה הנמוכה ביותר של הנשמה. זו הכוח המחיה את הגוף הגשמי, והיא מתלבשת בכל איברי הגוף כדי להפעיל אותם. הנפש קשורה למעשים פיזיים וקיום המצוות המעשיות.

רוח[עריכה]

רוח היא המדרגה השנייה, הנמצאת בלב. מדרגה זו קשורה לכוחות הרגשיים של האדם - אהבה, יראה, רחמים וכו'. זו המדרגה שמרגישה את הקשר לאלוקות.

נשמה[עריכה]

נשמה (במובן הצר) היא המדרגה השלישית, הנמצאת במוח. מדרגה זו מתייחסת לכוחות השכליים - חכמה, בינה ודעת. כאן האדם מבין ותופס את האלוקות באופן שכלי.

חיה[עריכה]

חיה היא המדרגה הרביעית, והיא מקפת את הגוף מבחוץ. זו מדרגה נעלית יותר, שאינה מתלבשת בגוף, והיא מקור השראה אלוקית והתעלות רוחנית.

יחידה[עריכה]

יחידה היא המדרגה העליונה של הנשמה, והיא נקראת כך מפני שהיא בבחינת ייחוד מוחלט עם הבורא. המדרגה הזו אינה מושפעת כלל מהגוף או מהעולם, והיא נשארת דבוקה באלוקות תמיד. זו המדרגה שבגינה כל יהודי מוכן למסור את נפשו על קדושת השם.

עצם הנשמה[עריכה]

מעבר לחמש המדרגות הללו, ישנו עצם הנשמה - מהות הנשמה עצמה, שלמעלה מכל הכוחות וההתגלויות. זה הקשר העמוק והפנימי ביותר של הנשמה עם אלוקות.

נשמה אלוקית ונשמה בהמית[עריכה]

החסידות מלמדת שיש בכל יהודי שתי נשמות שונות:

נשמה אלוקית[עריכה]

נשמה אלוקית היא הנשמה הטהורה שמקורה באלוקות. היא רוצה תמיד דבקות באלוקות, לימוד תורה וקיום מצוות. זו הנשמה שדוחפת אותנו למעשים טובים ולרוחניות.

הנשמה האלוקית כוללת:

  • שלושה כוחות שכליים - חכמה, בינה, דעת
  • שבע מידות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות
  • שני כוחות מקיפים - רצון ותענוג

הנשמה האלוקית מתלבשת בשלוש לבושים:

  • מחשבה - מחשבות תורה וקדושה
  • דיבור - דיבורי תורה ותפילה
  • מעשה - מעשי המצוות

נשמה בהמית[עריכה]

נשמה בהמית היא הנשמה הטבעית, המשותפת לאדם ולבעלי חיים. מקורה מהקליפות (כוחות רוחניים לא טהורים), והיא מעוניינת בהנאות גשמיות ובענייני העולם הזה. הנשמה הבהמית אינה רעה מטבעה, אך היא מתמקדת בצרכי הגוף ובהישרדות.

בנשמה הבהמית יש גם כוחות חיוביים כמו רחמנות, בושה ועשיית חסד, אך הם מעורבים עם נטיות אנוכיות.

המאבק בין הנשמות[עריכה]

החיים הם מאבק מתמיד בין שתי הנשמות. הנשמה האלוקית מבקשת לעבוד את ה', ואילו הנשמה הבהמית מבקשת הנאות ורצונות גשמיים. תפקיד האדם הוא להכניע את הנשמה הבהמית ולברר אותה, כך שגם היא תשמש את הבורא.

תפקיד הנשמה בעולם[עריכה]

ירידה לטובת עלייה[עריכה]

החסידות מלמדת על עיקרון של "ירידה צורך עלייה" - הנשמה יורדת מהשמים לעולם הזה, מקום של חושך וגשמיות, כדי להשיג עלייה גדולה יותר. כמו שאומר הרבי מליובאוויטש: "מטרת הירידה היא העלייה".

ברור ניצוצות[עריכה]

תפקיד הנשמה הוא לברר ניצוצות קדושה שנפלו בעולם הגשמי. כשהאדם משתמש בגופו ובדברים הגשמיים לשם שמים - אוכל כשר כדי לעבוד את ה', משתמש בכסף לצדקה - הוא מעלה את הניצוצות האלוקיים הכלואים בגשמיות ומחזיר אותם למקורם.

השלמת המשימה[עריכה]

כל נשמה ירדה לעולם הזה עם משימה ייחודית שלה. כשהאדם מקיים את משימתו האישית, הנשמה זוכה לשלמות והתעלות גדולה.

הנשמה לאחר המוות[עריכה]

עולם הנשמות[עריכה]

לאחר פטירת הגוף, הנשמה עולה לעולם העליון - גן עדן. שם היא נהנית מזיו השכינה ומהשכר על מעשיה בעולם הזה.

גלגול נשמות[עריכה]

לפי תורת הקבלה, לעיתים נשמה חוזרת לעולם הזה בגלגול (התלבשות בגוף חדש), כדי להשלים משימה שלא הושלמה או לתקן דבר שנפגם בחיים הקודמים.

תחיית המתים[עריכה]

בעתיד לבוא, בימות המשיח, תהיה תחיית המתים - הנשמה תחזור ותתלבש בגוף זה עצמו שהיה לה בעולם הזה, והם יהיו ביחד לנצח.

הנשמה היהודית[עריכה]

ייחוד הנשמה היהודית[עריכה]

הנשמה היהודית היא ייחודית ונבדלת מנשמות של שאר האומות. כמו שכתוב בזוהר: "ישראל והקב"ה כולא חד" - ישראל והקב"ה הם ממש אחד. הקשר הזה אינו תלוי במעשים אלא בעצם הנשמה היהודית עצמה.

ניצוץ משיח[עריכה]

בתוך כל נשמה יהודית ישנו ניצוץ משיח - הארה מנשמת מלך המשיח. זהו החלק הכי עמוק בנשמה, שדוחף את היהודי לגאולה ולשלמות.

נשמה יתרה[עריכה]

בכל שבת יורדת לכל יהודי נשמה יתרה - הוספה של נשמה שנותנת לו יכולת להתעלות ברוחניות יותר בשבת.

הנשמה בעבודת ה'[עריכה]

תפילה[עריכה]

בתפילה האדם מחבר את נשמתו לבורא. במיוחד בתפילת שמונה עשרה, שבה אומרים "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא", יש התעוררות של הטהרה והפנימיות של הנשמה.

לימוד תורה[עריכה]

לימוד תורה הוא המזון של הנשמה. כמו שהגוף צריך מזון, כך הנשמה צריכה תורה כדי לחיות ולהתפתח.

מצוות[עריכה]

קיום המצוות הוא הדרך שבה הנשמה מבטאת את רצון הבורא בעולם הזה. כל מצווה מחזקת את הנשמה ומאירה אותה.

מסירות נפש[עריכה]

מסירות נפש על קדושת השם מגלה את המדרגה העליונה של הנשמה - היחידה. בנקודה זו, כל יהודי - גדול או קטן - מוכן להקריב את חייו על אמונתו, כי זה הקשר העמוק והפנימי ביותר של הנשמה עם אלוקות.

הגישה החסידית[עריכה]

התבוננות בנשמה[עריכה]

החסידות מלמדת להתבונן בגדולת הנשמה ובמקורה האלוקי. ההתבוננות הזו מעוררת את האדם לאהבה ויראה אמיתית.

עבודה ברור הנשמה הבהמית[עריכה]

החסידות אינה מבקשת להרוס את הנשמה הבהמית, אלא לברר אותה - להפוך את הרצונות והכוחות שלה לכוחות קדושים. כמו שכתוב: "רוב תבואות בכח שור" - כוח השור (הנשמה הבהמית) יכול להביא תוצרת גדולה בעבודת ה'.

גילוי עצם הנשמה[עריכה]

מטרת עבודת האדם היא לגלות את עצם הנשמה - הנקודה הפנימית והטהורה שלמעלה מכל הכוחות. זה קורה דרך בטול אמיתי, תשובה, אהבת ישראל, וקיום המצוות מתוך שמחה.

ראו גם[עריכה]

קטגוריות[עריכה]