ניגון הניצחון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת הערך: הוספת מקור, היסטוריה, משמעות רוחנית, מבנה ושימוש) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ניגון הניצחון''' | '''ניגון הניצחון''' או '''ניגון לי"ב י"ג תמוז''' הוא ניגון חב"די ללא מילים, שנתחבר לכבוד [[י"ב תמוז]] - יום שחרורו של [[אדמו"ר הריי"ץ]] (רבי יוסף יצחק שניאורסון) ממאסר בברית המועצות בשנת תרפ"ז (1927). | ||
== רקע היסטורי == | |||
=== מאסר אדמו"ר הריי"ץ === | |||
בשנת 1927, [[אדמו"ר הריי"ץ]] (הרבי השישי של חב"ד) נעצר על ידי ה-GPU (משטרה החשאית הסובייטית) בגין פעילותו למען יהדות בברית המועצות. הוא הואשם ב"פעילות נגד המהפכה" והיה בסכנת גירוש לסיביר או אף עונש מוות. | |||
=== השחרור === | |||
ב'''י"ב תמוז תרפ"ז''' (12 ביולי 1927) נמסר לרבי על שחרורו, אך בפועל השחרור יצא לפועל רק ב'''י"ג תמוז''' בשל חג מקומי. יום זה הפך ל'''חג הגאולה''' בחסידות חב"ד. | |||
== חיבור הניגון == | |||
=== אהרון חריטונוב === | |||
הניגון נתחבר על ידי '''אהרון חריטונוב''', שוחט ומוזיקאי מצוין מעיר ניקולייב שבאוקראינה. | |||
=== נסיבות החיבור === | |||
על פי המסורת, חריטונוב חיבר את הניגון '''עוד לפני השחרור בפועל''', מתוך ביטחון עמוק שרבו ישוחרר. זהו ביטוי למסירות הנפש ולאמונה החזקה של החסיד ברבו. | |||
הניגון הוקדש לכבוד הגאולה והניצחון הרוחני של הרבי על מתנגדי היהדות. | |||
== מבנה הניגון == | |||
הניגון בנוי משני חלקים עיקריים: | |||
# '''חלק ראשון''' - מבטא את הציפייה והמתח לקראת השחרור | |||
# '''חלק שני''' - שמחה וניצחון על הגאולה שהושגה | |||
== משמעות רוחנית == | |||
=== ניצחון הרוח על החומר === | |||
השחרור של אדמו"ר הריי"ץ אינו רק אירוע היסטורי-פוליטי, אלא סמל ל'''ניצחון הרוח על החומר'''. השלטון הסובייטי ניסה לדכא את היהדות, אך הרבי וחסידיו המשיכו בעבודתם למרות הסכנה. | |||
=== חג הגאולה === | |||
י"ב-י"ג תמוז נחגג בחסידות חב"ד כ'''חג הגאולה''' - יום שמחה ותודה להשי"ת על הישועה. הניגון הפך לחלק מרכזי מחגיגות יום זה. | |||
== בספר הניגונים == | |||
הניגון נכלל כ'''ניגון 56''' בספר הניגונים של חב"ד. על פי מלקט הספר, [[רבי שמואל זלמנוב]], הניגון מבטא '''מסירות נפש''' על ה' ותורתו. | |||
== שימוש מסורתי == | |||
הניגון מושר במיוחד: | |||
* '''י"ב-י"ג תמוז''' - בחגיגות יום הגאולה | |||
* '''התוועדויות''' - באירועים חסידיים | |||
* '''רגעי שמחה''' - כביטוי לשמחה על ניצחון רוחני | |||
* '''אחרי קריאת תהילים''' - לזכר הגאולה והישועה | |||
== השפעה והפצה == | |||
הניגון זכה לפופולריות רבה בקרב חסידי חב"ד ומחוצה לה. הוא בוצע והוקלט על ידי אמנים רבים לאורך העשורים, והפך לסמל של אמונה, מסירות נפש, וניצחון הרוח. | |||
== קישורים נוספים == | |||
* [[י"ב תמוז]] | |||
* [[אדמו"ר הריי"ץ]] | |||
* [[חג הגאולה]] | |||
* [[ספר הניגונים]] | |||
* [[חסידות חב"ד]] | |||
== קטגוריות == | |||
[[קטגוריה:ניגונים]] | [[קטגוריה:ניגונים]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"ץ]] | |||
[[קטגוריה:י"ב תמוז]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:41, 5 בפברואר 2026
ניגון הניצחון או ניגון לי"ב י"ג תמוז הוא ניגון חב"די ללא מילים, שנתחבר לכבוד י"ב תמוז - יום שחרורו של אדמו"ר הריי"ץ (רבי יוסף יצחק שניאורסון) ממאסר בברית המועצות בשנת תרפ"ז (1927).
רקע היסטורי[עריכה]
מאסר אדמו"ר הריי"ץ[עריכה]
בשנת 1927, אדמו"ר הריי"ץ (הרבי השישי של חב"ד) נעצר על ידי ה-GPU (משטרה החשאית הסובייטית) בגין פעילותו למען יהדות בברית המועצות. הוא הואשם ב"פעילות נגד המהפכה" והיה בסכנת גירוש לסיביר או אף עונש מוות.
השחרור[עריכה]
בי"ב תמוז תרפ"ז (12 ביולי 1927) נמסר לרבי על שחרורו, אך בפועל השחרור יצא לפועל רק בי"ג תמוז בשל חג מקומי. יום זה הפך לחג הגאולה בחסידות חב"ד.
חיבור הניגון[עריכה]
אהרון חריטונוב[עריכה]
הניגון נתחבר על ידי אהרון חריטונוב, שוחט ומוזיקאי מצוין מעיר ניקולייב שבאוקראינה.
נסיבות החיבור[עריכה]
על פי המסורת, חריטונוב חיבר את הניגון עוד לפני השחרור בפועל, מתוך ביטחון עמוק שרבו ישוחרר. זהו ביטוי למסירות הנפש ולאמונה החזקה של החסיד ברבו.
הניגון הוקדש לכבוד הגאולה והניצחון הרוחני של הרבי על מתנגדי היהדות.
מבנה הניגון[עריכה]
הניגון בנוי משני חלקים עיקריים:
- חלק ראשון - מבטא את הציפייה והמתח לקראת השחרור
- חלק שני - שמחה וניצחון על הגאולה שהושגה
משמעות רוחנית[עריכה]
ניצחון הרוח על החומר[עריכה]
השחרור של אדמו"ר הריי"ץ אינו רק אירוע היסטורי-פוליטי, אלא סמל לניצחון הרוח על החומר. השלטון הסובייטי ניסה לדכא את היהדות, אך הרבי וחסידיו המשיכו בעבודתם למרות הסכנה.
חג הגאולה[עריכה]
י"ב-י"ג תמוז נחגג בחסידות חב"ד כחג הגאולה - יום שמחה ותודה להשי"ת על הישועה. הניגון הפך לחלק מרכזי מחגיגות יום זה.
בספר הניגונים[עריכה]
הניגון נכלל כניגון 56 בספר הניגונים של חב"ד. על פי מלקט הספר, רבי שמואל זלמנוב, הניגון מבטא מסירות נפש על ה' ותורתו.
שימוש מסורתי[עריכה]
הניגון מושר במיוחד:
- י"ב-י"ג תמוז - בחגיגות יום הגאולה
- התוועדויות - באירועים חסידיים
- רגעי שמחה - כביטוי לשמחה על ניצחון רוחני
- אחרי קריאת תהילים - לזכר הגאולה והישועה
השפעה והפצה[עריכה]
הניגון זכה לפופולריות רבה בקרב חסידי חב"ד ומחוצה לה. הוא בוצע והוקלט על ידי אמנים רבים לאורך העשורים, והפך לסמל של אמונה, מסירות נפש, וניצחון הרוח.