פורים

1. פורים

פורים הוא אחד מחגי ישראל המרכזיים, חג השמחה והתעלות הרוחנית המצוין בי"ד באדר (ובערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון - בט"ו באדר). החג מנציח את הנס הגלוי של הצלת עם ישראל מגזירת השמדה בימי אחשוורוש המלך במלכות פרס, כפי שמפורט במגילת אסתר.

מקורות תנכ"יים והיסטוריה

מגילת אסתר מספרת את סיפור פורים: בימי המלך אחשוורוש ששלט על 127 מדינות מהודו ועד כוש, קם המן האגגי, צאצא עמלק, והצליח להוציא צו מלכותי להשמיד את כל היהודים ביום אחד - י"ג באדר. אסתר הדסה, בת דודו של מרדכי היהודי, הפכה למלכה לאחר שושנת הורחקה מבית המלך. בעידודו של מרדכי, אסתר גילתה למלך את יהדותה ואת מזימת המן הרשע, ובכך הצילה את עמה.

המלך נתן רשות ליהודים להתגונן מפני שונאיהם, והיהודים ניצחו בקרבותיהם בי"ג באדר. בשושן הבירה המשיכו להילחם גם בי"ד באדר, לכן נחו רק בט"ו באדר - ומכאן נקבע "פורים דמוקפין" לערים מוקפות חומה.

על פי המסורת, נס הפורים התרחש בשנת 3406 לבריאת העולם, כ-2,400 שנה לפני זמננו. המגילה היא אחד מכתבי הקודש, וחז"ל קבעו שגם לעתיד לבוא, כשכל הנביאים יתבטלו, מגילת אסתר תישאר לעד.

ארבע מצוות פורים

חכמים קבעו ארבע מצוות מיוחדות לחג הפורים, הידועות כ"ארבעת המ"ם" (כולן מתחילות באות מ'):

מקרא מגילה

מקרא מגילה - חובה לשמוע את קריאת מגילת אסתר פעמיים: בליל פורים ובמהלך היום. קוראים את המגילה בלילה לאחר צאת הכוכבים ובבוקר לאחר עלות השחר. קוראים עם שתי ברכות לפני הקריאה - "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים", ו"שהחיינו" (בלילה בלבד), וברכה אחת לאחר הקריאה ("הרב את ריבנו").

המנהג להכות וליצור רעש בעת שמיעת שמו של המן, כדי למחוק את זכרו. עם זאת, יש להיזהר שלא לפספס מילים מהמגילה, שכן חובה לשמוע כל מילה ומילה.

מקור המצווה: תלמוד בבלי, מסכת מגילה, והמקור התנכ"י במגילת אסתר (ט', כ"ח): "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר".

משלוח מנות

משלוח מנות איש לרעהו - חובה לשלוח לפחות שני מיני מאכל למאכל אחד לפחות, ביום פורים. המנהג להכין משלוח מנות יפים ומהודרים, ולפזר אהבה ושמחה בין אחים. נשים שולחות לנשים וגברים לגברים.

מקור המצווה במגילת אסתר (ט', י"ט וכ"ב): "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִיש לְרֵעֵהוּ". התלמוד מפרש (מגילה ז' ע"א) - "מָנוֹת" לשון רבים, לפחות שתיים.

מתנות לאביונים

מתנות לאביונים - חובה לתת מתנה כספית לפחות לשני עניים ביום פורים. עדיף לתת סכומים המספיקים לקניית ארוחה כבודה. עדיפה הרבצת הצדקה לעניים מהידור במשלוח מנות ובסעודה.

מקור המצווה במגילת אסתר (ט', כ"ב): "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". התלמוד מפרש - "מַתָּנוֹת" - שתי מתנות לשני עניים לפחות.

בחסידות מודגש שביום זה "כל הפושט יד נותנים לו" - שמחת הפורים היא שמחה המשתפת את כולם, ללא חקירות ובדיקות.

משתה ושמחה

סעודת פורים - חובה לערוך סעודה חגיגית ביום פורים, ובה יש להרבות בשתיית יין. חז"ל אמרו (מגילה ז' ע"ב): "חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

פירוש "עד דלא ידע": ישנם פירושים שונים לדברי חז"ל:

• רבנו אפרים: אסור להגיע לשכרות מוחלטת שבה אדם מאבד את דעתו
• הרמ"א (על פי התוספות): יש לשתות יותר מהרגיל, עד שישן ובכך לא יוכל להבחין
• בעל הלכות גדולות: יש להשתכר ממש עד שלא יבין מה קורה

למעשה, הלכה נפסקת שיש להרבות בשמחה ובשתייה, אך בשיעור שלא יגיע לידי פריצות או סכנה. הרבי מחב"ד הדגיש שבחב"ד נוהגים להתאסף לשמחה, זמירות ומעשים טובים במקום שכרות גסה.

מצוות ומנהגים נוספים

קריאת התורה

בפורים קוראים בתורה את פרשת "ויבוא עמלק" (שמות י"ז, ח'-ט"ז) - כדי להזכיר את מצוות מחיית עמלק, שממנו היה המן צאצא.

"ועל הניסים"

אומרים תוספת "ועל הניסים" בתפילת העמידה ובברכת המזון, בה מודים לה' על נס הצלת ישראל בימי מרדכי ואסתר.

תענית אסתר

ביום י"ג באדר מתענים תענית אסתר, זכר לתענית שהתענו היהודים לפני המלחמה בשונאיהם ולתעניות שצמה אסתר לפני כניסתה אל המלך.

שושן פורים

ביום ט"ו באדר חוגגים "שושן פורים" - יום פורים בערים מוקפות חומה כירושלים. בשאר הערים יש בו קדושה מסוימת (לא אומרים תחנון).

פורים משולש

כאשר פורים חל בשבת בערים מוקפות חומה, מתפזרות המצוות על פני שלושה ימים: המגילה נקראת ביום שישי, מתנות לאביונים ומשלוח מנות ביום ראשון, וקריאת התורה ו"על הניסים" בשבת.

פורים קטן

בשנה מעוברת (שיש בה אדר א' ואדר ב'), חוגגים בי"ד אדר א' "פורים קטן", בו אין אומרים תחנון ונוהגים להרבות במשתה ושמחה, אך ללא מצוות הפורים.

מנהגי פורים

תחפושות ומסיכות

המנהג להתחפש בפורים ולהסתיר את פני האדם - כנגד ההסתר פנים שהיה בנס הפורים, שבו שם ה' לא מוזכר כלל במגילה, והנס התרחש בדרך הטבע.

הרבי מחב"ד הסביר: התחפושות מלמדות שלא כל מה שנראה לעין הוא האמת - יש להסתכל מעבר לפני השטח ולראות את ההשגחה האלוקית.

אזני המן

נוהגים לאכול מאפה משולש בצורת אוזן, המכונה "אזני המן" (המנתשן) בקהילות אשכנז. בקהילות ספרד וצפון אפריקה אופים "בורקס" או "סמבוסק" משולש במילוי חומוס, זכר לזרעונים שאכלה אסתר בבית המלך כדי לשמור על כשרות.

רעשנים ודפיקות

בעת קריאת המגילה, כאשר נזכר שמו של המן, נוהגים לרעוש ברעשנים, לדפוק ברגליים, ובמקומות מסוימים אף שורפים דמות של המן - כדי למחות את זכרו.

מנהגי עדות

אשכנזים: נוהגים לשיר "שושנת יעקב" אחרי קריאת המגילה, ולהכין המנתשן (אוזני המן).

ספרדים: במרוקו נהגו הילדים להכין דמויות של המן ועשרת בניו, לתלותן על מוט ולשורפן בשמחה. בתימן נהגו לקרוא את המגילה באריכות ובטעמים מיוחדים.

עדות המזרח: בעיראק וסוריה הכינו "אזני המן" מבצק סמבוסק במילוי חומוס, מטוגנים בשמן.

במרוקו נמנעו מעבודה בפורים, שכן "כסף תשעת הימים וכסף מי כמוכה אין בהם סימן ברכה".

משמעות רוחנית וחסידית

קבלת התורה מרצון

התלמוד (שבת פ"ח ע"א) מלמד: "קיימו וקבלו היהודים" - בפורים קיימו מה שקיבלו כבר בהר סיני. בהר סיני היה "כפה עליהם הר כגיגית" - קיבלו את התורה באונס, ברעם וברק. בפורים קיבלו מרצון, מתוך אהבה ושמחה.

הרבי מחב"ד הסביר: בפורים נתגלה שהיהודי קשור לתורה ולה' מעבר לכל טעם ודעת - גם בהסתר פנים, גם בגלות, כשנראה ש"אין ה' רואה".

פורים גדול מיום כיפור

בקבלה מובא: "יום כיפורים" - כ"פורים", כיום פורים. פורים גדול מיום הכיפורים! ביום כיפור מגיעים לה' דרך כניעה, צום ותפילה. בפורים מגיעים לה' דרך שמחה, אכילה ושתייה - גילוי האלוקות בגשמיות עצמה.

נס נסתר

במגילת אסתר אין מוזכר שם ה' אפילו פעם אחת - הנס התרחש בדרך הטבע, דרך מקרים "מקריים" לכאורה. זהו לימוד עמוק: הקב"ה נמצא גם בהסתר, גם במקומות שנראים טבעיים לגמרי.

הבעל שם טוב לימד: "אסתר מן התורה מנין? - כי אסתיר אסתיר את פני". גם כשהקב"ה מסתיר את פניו - הוא שם, ומנהיג את העולם.

"עד דלא ידע" - מעבר לשכל

מצוות השכרות "עד דלא ידע" מלמדת שבפורים עוברים את גבולות השכל וההגיון, ומגיעים לדבקות פנימית בה' שמעל הדעת. אין חילוק בין "ארור המן לברוך מרדכי" - הכל מהקב"ה, גם הטוב הגלוי וגם הרע הנראה.

מבצע פורים - שליחות חב"ד

הרבי מחב"ד יצא במבצע "מבצע פורים" - להביא את שמחת פורים וארבע מצוותיו לכל יהודי בכל מקום. שלוחי חב"ד נוסעים לקהילות נידחות, קוראים את המגילה במקומות ציבוריים, מחלקים משלוח מנות, ומארגנים סעודות פורים שמחות.

המבצע כולל גם פעילות מיוחדת בבתי חולים, בתי אבות, יחידות צבאיות ואף בבתי כלא - כדי שכל יהודי יוכל לשמוח בשמחת פורים.

פורים בזמננו

בשנת תשפ"ו (2026), חג הפורים יחול ביום חמישי, י"ד באדר, ובירושלים ביום שישי, ט"ו באדר (שושן פורים).

פורים הוא חג המאחד את כל עם ישראל - מקריאת המגילה בבית הכנסת, דרך משלוח מנות שמחבר בין שכנים וחברים, ועד מתנות לאביונים המבטיחות שכל יהודי יוכל לשמוח בחג.

מקורות

• מגילת אסתר, כל תשעה פרקים
• תלמוד בבלי, מסכת מגילה
• שבת פ"ח ע"א - "קיימו וקבלו"
• שולחן עורך, אורח חיים, הלכות פורים (סימנים תרפ"ו-תרצ"ז)
• פרי עץ חיים, שער חג הפורים
• ליקוטי תורה, פרשת מגילת אסתר
• ספרי חב"ד: ספר המאמרים תרס"ו, תש"ד, תש"ה ועוד
• שיחות קודש של הרבי מחב"ד בענייני פורים

ראו גם

• מגילת אסתר
• מרדכי היהודי
• אסתר המלכה
• המן הרשע
• עמלק
• חגים ומועדים
• פורים קטן
• פורים משולש
• משלוח מנות
• מתנות לאביונים
• סעודת פורים