רב בנימין בינוש פינקל: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך חדש) |
(הרחבת הערך - תולדות חיים מלאות, הנהגת ישיבת מיר, מורשתו) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''רבי בנימין בינוש (ביינוש) פינקל''' (תרע"א - י"ח בשבט תש"ן, 1911-1990), המכונה '''ר' ביינש''', היה ראש ישיבת מיר בירושלים ואחד ממנהיגי דור הבנין של עולם הישיבות בארץ ישראל לאחר השואה. חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. | ||
== | == תולדות חיים == | ||
נולד בשנת תרע"א (1911). עלה לארץ ישראל | |||
=== ילדותו ומשפחתו === | |||
נולד בשנת תרע"א (1911) בעיר מיר שבבלרוס (אז חלק מהאימפריה הרוסית), לאביו '''רבי אליעזר יהודה פינקל''' זצ"ל, שהיה אז ראש ישיבת מיר, ולאמו '''מלכה''', בתו של '''רבי אליהו ברוך כמאי''' זצ"ל, שהיה רבה של העיר מיר. גדל בבית תורה וגדולה, ובצעירותו למד בישיבת מיר תחת הנהגת אביו ושל זקנו רבי אליהו ברוך. | |||
=== עליית משפחתו לארץ ישראל === | |||
בשנת תש"א (1941), בתקופת השואה הנוראה, הצליחה קבוצת תלמידי ישיבת מיר לברוח מאירופה בדרכים נסיות. הרב בנימין בינוש עלה לארץ ישראל יחד עם קבוצת התלמידים בהנהגת אביו. בעלייתו התחתן עם '''גיטה''', בתו של '''רבי חיים שמואלביץ''' זצ"ל (שהפך מאוחר יותר לראש ישיבה במיר), והקים בית נאמן בישראל. | |||
=== הקמת ישיבת מיר בירושלים === | |||
לאחר העלייה, עזר הרב בינוש לאביו רבי אליעזר יהודה פינקל להקים את '''ישיבת מיר בירושלים''', שהחלה מקבוצה קטנה של תלמידים וצמחה במשך השנים. במשך עשרות שנים סייע בידי אביו בניהול הישיבה והעמדתה על תילה, והיה שותף למפעל החינוכי והרוחני שהפך את מיר לאחת מגדולות הישיבות בעולם. | |||
== הנהגת ישיבת מיר == | == הנהגת ישיבת מיר == | ||
לאחר | |||
=== מינויו כראש ישיבה === | |||
לאחר פטירת אביו, רבי אליעזר יהודה פינקל, בי"ט בתמוז תשכ"ה (19 ביולי 1965), מונה הרב בינוש לראש ישיבת מיר ומנהלה. לצדו עמד גיסו, '''רבי חיים שמואלביץ''' זצ"ל, שהיה מגיד השיעור המרכזי ומשגיח הישיבה. יחד הם הנהיגו את הישיבה במשך כרבע מאה, עד לפטירתו של רבי בינוש בשנת תש"ן. | |||
=== צמיחת הישיבה תחת הנהגתו === | |||
בתקופת הנהגתו של הרב בינוש, ידעה ישיבת מיר צמיחה מדהימה. הישיבה גדלה ממאות תלמידים למאות רבות, ובסופו של דבר לאלפי תלמידים. הוא בנה מבנים חדשים, הרחיב את המתחם, והקים את התשתיות הפיזיות והרוחניות למפעל ענק. תחת הנהגתו, ישיבת מיר הפכה לסמל של לימוד התורה הליטאי ברמה הגבוהה ביותר. | |||
=== שיטתו בהנהגה === | |||
הרב בינוש היה ידוע בגישתו האבהית והמסורה לכל תלמיד ותלמיד. לא היה רק ראש הישיבה מבחינה אדמיניסטרטיבית, אלא גם דמות אבהית רוחנית שדאגה לכל פרט ופרט בחיי התלמידים. היה ידוע בקשרים החמים עם תלמידים, בעזרה אישית וברגישות לצרכיהם. | |||
== תורתו והשקפתו == | |||
=== דרכו בלימוד === | |||
הרב בינוש המשיך את מסורת לימוד התורה המיוחדת של ישיבת מיר, שהדגישה עמקות בלימוד הגמרא והפוסקים, יחד עם מוסר ויראת שמים. לא היה רק מנהל ישיבה, אלא גם מורה ומדריך בתורה ובמידות. | |||
=== השקפתו הציבורית === | |||
היה חבר במועצת גדולי התורה של '''דגל התורה''', התנועה הליטאית החרדית בישראל, והשתתף בהכרעות מרכזיות של ציבור הישיבות הליטאי בארץ ישראל. דעתו הייתה נחשבת ומכובדת בכל סוגיות השעה. | |||
== מורשתו == | |||
=== המשך הדרך === | |||
לאחר פטירתו בי"ח בשבט תש"ן (13 בפברואר 1990), המשיכו תלמידיו ומשפחתו את דרכו. חתנו, '''רבי נתן צבי פינקל''' זצ"ל (נכדו של הסבא מסלבודקה), מונה לראש ישיבת מיר יחד עם '''רבי רפאל שמואלביץ''', והמשיך את מפעל ההרחבה והבנייה עד שהישיבה הגיעה למעל 9,000 תלמידים, והפכה לגדולה בעולם. | |||
=== תלמידים והשפעה === | |||
מאות ואלפי תלמידים עברו דרך ידיו של הרב בינוש במשך עשרות שנות הוראתו. תלמידיו מילאו תפקידי הוראה, רבנות וחינוך בכל רחבי העולם, והפיצו את דרכו ואת מסורת מיר לדורות הבאים. | |||
== השפעתו ההיסטורית == | |||
הרב בינוש פינקל נחשב לאחד מאדריכלי הבנייה מחדש של עולם הישיבות הליטאי לאחר השואה. מעברה של ישיבת מיר מעיירה קטנה בבלרוס לאחת הישיבות הגדולות והמכובדות בעולם - כל זה נעשה בשותפות עם אביו ועם גיסו, והוא היה השותף המרכזי בפן המעשי והארגוני של המפעל הזה. | |||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
נפטר בי"ח בשבט תש"ן (1990). | נפטר בי"ח בשבט תש"ן (13 בפברואר 1990) בירושלים, לאחר שנים של מסירות נפש למען תלמידיו וישיבתו. הלוויתו הייתה מלוות אלפי תלמידים, מעריצים ומכבדי תורה. קבור בהר המנוחות בירושלים. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[ישיבת מיר]] | * [[ישיבת מיר]] | ||
* [[רבי אליעזר יהודה פינקל]] - אביו | |||
* [[רבי חיים שמואלביץ]] - גיסו ושותפו בהנהגת הישיבה | |||
* [[רבי נתן צבי פינקל]] - חתנו ויורשו | |||
* [[גדולי ליטא]] | * [[גדולי ליטא]] | ||
* [[ראשי ישיבות]] | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:גדולי ליטא]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ישיבת מיר]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:51, 5 בפברואר 2026
רבי בנימין בינוש (ביינוש) פינקל (תרע"א - י"ח בשבט תש"ן, 1911-1990), המכונה ר' ביינש, היה ראש ישיבת מיר בירושלים ואחד ממנהיגי דור הבנין של עולם הישיבות בארץ ישראל לאחר השואה. חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.
תולדות חיים[עריכה]
ילדותו ומשפחתו[עריכה]
נולד בשנת תרע"א (1911) בעיר מיר שבבלרוס (אז חלק מהאימפריה הרוסית), לאביו רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, שהיה אז ראש ישיבת מיר, ולאמו מלכה, בתו של רבי אליהו ברוך כמאי זצ"ל, שהיה רבה של העיר מיר. גדל בבית תורה וגדולה, ובצעירותו למד בישיבת מיר תחת הנהגת אביו ושל זקנו רבי אליהו ברוך.
עליית משפחתו לארץ ישראל[עריכה]
בשנת תש"א (1941), בתקופת השואה הנוראה, הצליחה קבוצת תלמידי ישיבת מיר לברוח מאירופה בדרכים נסיות. הרב בנימין בינוש עלה לארץ ישראל יחד עם קבוצת התלמידים בהנהגת אביו. בעלייתו התחתן עם גיטה, בתו של רבי חיים שמואלביץ זצ"ל (שהפך מאוחר יותר לראש ישיבה במיר), והקים בית נאמן בישראל.
הקמת ישיבת מיר בירושלים[עריכה]
לאחר העלייה, עזר הרב בינוש לאביו רבי אליעזר יהודה פינקל להקים את ישיבת מיר בירושלים, שהחלה מקבוצה קטנה של תלמידים וצמחה במשך השנים. במשך עשרות שנים סייע בידי אביו בניהול הישיבה והעמדתה על תילה, והיה שותף למפעל החינוכי והרוחני שהפך את מיר לאחת מגדולות הישיבות בעולם.
הנהגת ישיבת מיר[עריכה]
מינויו כראש ישיבה[עריכה]
לאחר פטירת אביו, רבי אליעזר יהודה פינקל, בי"ט בתמוז תשכ"ה (19 ביולי 1965), מונה הרב בינוש לראש ישיבת מיר ומנהלה. לצדו עמד גיסו, רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, שהיה מגיד השיעור המרכזי ומשגיח הישיבה. יחד הם הנהיגו את הישיבה במשך כרבע מאה, עד לפטירתו של רבי בינוש בשנת תש"ן.
צמיחת הישיבה תחת הנהגתו[עריכה]
בתקופת הנהגתו של הרב בינוש, ידעה ישיבת מיר צמיחה מדהימה. הישיבה גדלה ממאות תלמידים למאות רבות, ובסופו של דבר לאלפי תלמידים. הוא בנה מבנים חדשים, הרחיב את המתחם, והקים את התשתיות הפיזיות והרוחניות למפעל ענק. תחת הנהגתו, ישיבת מיר הפכה לסמל של לימוד התורה הליטאי ברמה הגבוהה ביותר.
שיטתו בהנהגה[עריכה]
הרב בינוש היה ידוע בגישתו האבהית והמסורה לכל תלמיד ותלמיד. לא היה רק ראש הישיבה מבחינה אדמיניסטרטיבית, אלא גם דמות אבהית רוחנית שדאגה לכל פרט ופרט בחיי התלמידים. היה ידוע בקשרים החמים עם תלמידים, בעזרה אישית וברגישות לצרכיהם.
תורתו והשקפתו[עריכה]
דרכו בלימוד[עריכה]
הרב בינוש המשיך את מסורת לימוד התורה המיוחדת של ישיבת מיר, שהדגישה עמקות בלימוד הגמרא והפוסקים, יחד עם מוסר ויראת שמים. לא היה רק מנהל ישיבה, אלא גם מורה ומדריך בתורה ובמידות.
השקפתו הציבורית[עריכה]
היה חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, התנועה הליטאית החרדית בישראל, והשתתף בהכרעות מרכזיות של ציבור הישיבות הליטאי בארץ ישראל. דעתו הייתה נחשבת ומכובדת בכל סוגיות השעה.
מורשתו[עריכה]
המשך הדרך[עריכה]
לאחר פטירתו בי"ח בשבט תש"ן (13 בפברואר 1990), המשיכו תלמידיו ומשפחתו את דרכו. חתנו, רבי נתן צבי פינקל זצ"ל (נכדו של הסבא מסלבודקה), מונה לראש ישיבת מיר יחד עם רבי רפאל שמואלביץ, והמשיך את מפעל ההרחבה והבנייה עד שהישיבה הגיעה למעל 9,000 תלמידים, והפכה לגדולה בעולם.
תלמידים והשפעה[עריכה]
מאות ואלפי תלמידים עברו דרך ידיו של הרב בינוש במשך עשרות שנות הוראתו. תלמידיו מילאו תפקידי הוראה, רבנות וחינוך בכל רחבי העולם, והפיצו את דרכו ואת מסורת מיר לדורות הבאים.
השפעתו ההיסטורית[עריכה]
הרב בינוש פינקל נחשב לאחד מאדריכלי הבנייה מחדש של עולם הישיבות הליטאי לאחר השואה. מעברה של ישיבת מיר מעיירה קטנה בבלרוס לאחת הישיבות הגדולות והמכובדות בעולם - כל זה נעשה בשותפות עם אביו ועם גיסו, והוא היה השותף המרכזי בפן המעשי והארגוני של המפעל הזה.
פטירתו[עריכה]
נפטר בי"ח בשבט תש"ן (13 בפברואר 1990) בירושלים, לאחר שנים של מסירות נפש למען תלמידיו וישיבתו. הלוויתו הייתה מלוות אלפי תלמידים, מעריצים ומכבדי תורה. קבור בהר המנוחות בירושלים.
ראו גם[עריכה]
- ישיבת מיר
- רבי אליעזר יהודה פינקל - אביו
- רבי חיים שמואלביץ - גיסו ושותפו בהנהגת הישיבה
- רבי נתן צבי פינקל - חתנו ויורשו
- גדולי ליטא
- ראשי ישיבות