ניגון פדה בשלום: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבת קטגוריית ניגונים - יצירת קיצורון) |
(הרחבת הערך: תוכן מקיף על מקור, היסטוריה, משמעות רוחנית ומסורת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ניגון פדה בשלום''' הוא ניגון חב"די מפורסם המונגן לכבוד [[י"ט כסלו]] - יום שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] ממאסר בשנת תקס"א (1798). | |||
'''ניגון פדה בשלום''' - | |||
== | == מקור הפסוק == | ||
הניגון מבוסס על פסוק מ[[תהלים]] נה, יט: | |||
{{ציטוט|פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי}} | |||
כאשר באו לבשר לאדמו"ר הזקן על שחרורו מהמאסר, הוא היה אומר את הפסוק "פדה בשלום נפשי". החסידים חיברו ניגון על פסוק זה לזכר הנס. | |||
== חיבור הניגון == | |||
ישנן שתי גרסאות למקור הניגון: | |||
* '''גרסה ראשונה''': הניגון נתחבר על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] (רבי דובער שניאורי), יורשו של אדמו"ר הזקן | |||
* '''גרסה שנייה''': הניגון נתחבר במועד מאוחר יותר | |||
== מבנה הניגון == | |||
הניגון מתחלק לשני חלקים מובהקים: | |||
=== חלק ראשון - הודיה === | |||
החלק הראשון מתחיל ב'''תנועה שקטה''' של הודיה והכרת הטוב לקדוש ברוך הוא על הנס והגאולה. זהו חלק מתון ומהורהר המבטא אמונה וביטחון. | |||
=== חלק שני - שמחה === | |||
בסיום, עם המילים "'''ובך אבטח'''" (ואני אבטח בך), השיר עולה לתנועה של '''שמחה גדולה''' עד כדי ריקוד ממש. השמחה פורצת ומבטאת את התודה העמוקה על הישועה. | |||
== משמעות רוחנית == | |||
=== ניצחון הרוח === | |||
שחרור אדמו"ר הזקן לא היה רק אירוע פיזי, אלא '''ניצחון רוחני''' - ניצחון של אור התורה והחסידות על כוחות החושך שביקשו למנוע את הפצת תורת החסידות. | |||
=== ביטחון בה' === | |||
המילים "ובך אבטח" מבטאות את מהות האמונה החסידית - '''ביטחון מוחלט''' בהשגחה האלוקית ובכך שהכל לטובה. | |||
== שימוש מסורתי == | |||
הניגון מושר במיוחד: | |||
* '''י"ט כסלו''' - חג הגאולה, היום המרכזי לשירת הניגון | |||
* '''התוועדויות''' בחודש כסלו | |||
* '''אירועי שמחה''' - כביטוי לשמחה על ישועה | |||
* '''קידוש ימי כסלו''' - בסעודות שבת בחודש כסלו | |||
== פופולריות == | |||
ניגון פדה בשלום הפך לאחד הניגונים המפורסמים והמוכרים ביותר בחסידות חב"ד. הוא מושר בכל רחבי העולם בחגיגות י"ט כסלו ובהתוועדויות לאורך השנה. | |||
האופי המיוחד של הניגון - המעבר מהודיה שקטה לשמחה פורצת - הופך אותו למרגש ומשמעותי במיוחד. | |||
== קישורים נוספים == | |||
* [[י"ט כסלו]] | |||
* [[אדמו"ר הזקן]] | |||
* [[חג הגאולה]] | |||
* [[תהלים]] | |||
== קטגוריות == | |||
[[קטגוריה:ניגונים]] | [[קטגוריה:ניגונים]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:י"ט כסלו]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:51, 5 בפברואר 2026
ניגון פדה בשלום הוא ניגון חב"די מפורסם המונגן לכבוד י"ט כסלו - יום שחרורו של אדמו"ר הזקן ממאסר בשנת תקס"א (1798).
מקור הפסוק[עריכה]
הניגון מבוסס על פסוק מתהלים נה, יט:
כאשר באו לבשר לאדמו"ר הזקן על שחרורו מהמאסר, הוא היה אומר את הפסוק "פדה בשלום נפשי". החסידים חיברו ניגון על פסוק זה לזכר הנס.
חיבור הניגון[עריכה]
ישנן שתי גרסאות למקור הניגון:
- גרסה ראשונה: הניגון נתחבר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי (רבי דובער שניאורי), יורשו של אדמו"ר הזקן
- גרסה שנייה: הניגון נתחבר במועד מאוחר יותר
מבנה הניגון[עריכה]
הניגון מתחלק לשני חלקים מובהקים:
חלק ראשון - הודיה[עריכה]
החלק הראשון מתחיל בתנועה שקטה של הודיה והכרת הטוב לקדוש ברוך הוא על הנס והגאולה. זהו חלק מתון ומהורהר המבטא אמונה וביטחון.
חלק שני - שמחה[עריכה]
בסיום, עם המילים "ובך אבטח" (ואני אבטח בך), השיר עולה לתנועה של שמחה גדולה עד כדי ריקוד ממש. השמחה פורצת ומבטאת את התודה העמוקה על הישועה.
משמעות רוחנית[עריכה]
ניצחון הרוח[עריכה]
שחרור אדמו"ר הזקן לא היה רק אירוע פיזי, אלא ניצחון רוחני - ניצחון של אור התורה והחסידות על כוחות החושך שביקשו למנוע את הפצת תורת החסידות.
ביטחון בה'[עריכה]
המילים "ובך אבטח" מבטאות את מהות האמונה החסידית - ביטחון מוחלט בהשגחה האלוקית ובכך שהכל לטובה.
שימוש מסורתי[עריכה]
הניגון מושר במיוחד:
- י"ט כסלו - חג הגאולה, היום המרכזי לשירת הניגון
- התוועדויות בחודש כסלו
- אירועי שמחה - כביטוי לשמחה על ישועה
- קידוש ימי כסלו - בסעודות שבת בחודש כסלו
פופולריות[עריכה]
ניגון פדה בשלום הפך לאחד הניגונים המפורסמים והמוכרים ביותר בחסידות חב"ד. הוא מושר בכל רחבי העולם בחגיגות י"ט כסלו ובהתוועדויות לאורך השנה.
האופי המיוחד של הניגון - המעבר מהודיה שקטה לשמחה פורצת - הופך אותו למרגש ומשמעותי במיוחד.