אזמר בשבחין (זמר שבת): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:51, 5 בפברואר 2026

אזמר בשבחין הוא פיוט ארמי לליל שבת קודש, שנתחבר על ידי האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא). זהו אחד מזמירות השבת המפורסמות והמושרות ביותר.

מחבר הפיוט[עריכה]

הפיוט נכתב בידי האר"י ז"ל (רבי יצחק לוריא, 1534-1572), מגדולי המקובלים. האר"י הטביע את שמו על ראשי התיבות של בתי הפיוט:

אני יצחק לוריא בן שלמה א'

שלושת פיוטי האר"י[עריכה]

האר"י הקדוש חיבר שלושה פיוטים לשלוש סעודות שבת:

אזמר בשבחין - לליל שבת (סעודה ראשונה)
אסדר לסעודתא - לשבת בבוקר (סעודה שנייה)
בני היכלא - לשבת בצהריים (סעודה שלישית)

שפה ותוכן[עריכה]

ארמית[עריכה]

הפיוט נכתב בארמית, בעקבות לשונו של הזוהר. גם תוכנו מבוסס על דברי הזוהר ועל קבלת האר"י.

עשרים בתים[עריכה]

הפיוט כולל עשרים בתים היוצרים את האקרוסטיכון המלא של שם מחברו.

משמעות רוחנית[עריכה]

קבלת מלכת שבת[עריכה]

הפיוט מבטא את קבלת השבת והכנסת הקדושה שיורדת עם שבת. הוא מתאר את האורות העליונים המאירים בשבת ואת השפע הרוחני המתגלה.

הדסים[עריכה]

מנהג האר"י היה לקחת שתי אגודות של הדסים בשבת:

אחת כנגד זכור (זכור את יום השבת לקדשו)
אחת כנגד שמור (שמור את יום השבת לקדשו)

בעקבות מנהגו, נוהגים לקחת שתי אגודות הדס בערב שבת, ולומר את הפיוט "אזמר בשבחין" תוך כדי הקפת השולחן.

נגינה ומסורת[עריכה]

ניגונים שונים[עריכה]

לפיוט זה נכתבו ניגונים רבים בקהילות שונות:

חסידות חב"ד - ניגון מיוחד בסגנון חסידי
עדות המזרח - ניגונים במקצבים מזרחיים
חסידות ברסלב - ניגון שמח ומרומם
קהילות אשכנז - ניגונים בסגנון מסורתי

שירה בהתוועדויות[עריכה]

הפיוט מושר בכל סעודת שבת בליל שבת, וכן בהתוועדויות חסידיות כביטוי לקדושת השבת.

מבנה הפיוט[עריכה]

הפיוט מתחלק לבתים, כאשר כל בית מתאר היבט נוסף של קדושת השבת ושל האורות העליונים המאירים בו.

השפעה[עריכה]

"אזמר בשבחין" הוא אחד מזמירות השבת המרכזיים והמוכרים ביותר בכל קהילות ישראל. הוא מושר בכל עדה ועדה, ונחשב לחלק בלתי נפרד מחוויית השבת.

קישורים נוספים[עריכה]

קטגוריות[עריכה]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{קיצורון}}
+'''אזמר בשבחין''' הוא פיוט ארמי לליל [[שבת קודש]], שנתחבר על ידי '''[[האר"י הקדוש]]''' (רבי יצחק לוריא). זהו אחד מזמירות השבת המפורסמות והמושרות ביותר.
-'''אזמר בשבחין (זמר שבת)''' - זמר שבת קודש
-== קישורים חיצוניים ==
+== מחבר הפיוט ==
+הפיוט נכתב בידי '''האר"י ז"ל''' (רבי יצחק לוריא, 1534-1572), מגדולי המקובלים. האר"י הטביע את שמו על '''ראשי התיבות''' של בתי הפיוט:
+'''אני יצחק לוריא בן שלמה א' '''
+== שלושת פיוטי האר"י ==
+האר"י הקדוש חיבר '''שלושה פיוטים''' לשלוש סעודות שבת:
+# '''אזמר בשבחין''' - לליל שבת (סעודה ראשונה)
+# '''אסדר לסעודתא''' - לשבת בבוקר (סעודה שנייה)
+# '''בני היכלא''' - לשבת בצהריים (סעודה שלישית)
+== שפה ותוכן ==
+=== ארמית ===
+הפיוט נכתב ב'''ארמית''', בעקבות לשונו של הזוהר. גם תוכנו מבוסס על '''דברי הזוהר''' ועל '''קבלת האר"י'''.
+=== עשרים בתים ===
+הפיוט כולל '''עשרים בתים''' היוצרים את האקרוסטיכון המלא של שם מחברו.
+== משמעות רוחנית ==
+=== קבלת מלכת שבת ===
+הפיוט מבטא את '''קבלת השבת''' והכנסת הקדושה שיורדת עם שבת. הוא מתאר את האורות העליונים המאירים בשבת ואת השפע הרוחני המתגלה.
+=== הדסים ===
+מנהג האר"י היה לקחת '''שתי אגודות של הדסים''' בשבת:
+* אחת כנגד '''זכור''' (זכור את יום השבת לקדשו)
+* אחת כנגד '''שמור''' (שמור את יום השבת לקדשו)
+בעקבות מנהגו, נוהגים לקחת שתי אגודות הדס בערב שבת, ולומר את הפיוט "אזמר בשבחין" תוך כדי '''הקפת השולחן'''.
+== נגינה ומסורת ==
+=== ניגונים שונים ===
+לפיוט זה נכתבו ניגונים רבים בקהילות שונות:
+* '''חסידות חב"ד''' - ניגון מיוחד בסגנון חסידי
+* '''עדות המזרח''' - ניגונים במקצבים מזרחיים
+* '''חסידות ברסלב''' - ניגון שמח ומרומם
+* '''קהילות אשכנז''' - ניגונים בסגנון מסורתי
+=== שירה בהתוועדויות ===
+הפיוט מושר בכל '''סעודת שבת''' בליל שבת, וכן ב'''התוועדויות חסידיות''' כביטוי לקדושת השבת.
+== מבנה הפיוט ==
+הפיוט מתחלק לבתים, כאשר כל בית מתאר היבט נוסף של '''קדושת השבת''' ושל '''האורות העליונים''' המאירים בו.
+== השפעה ==
+"אזמר בשבחין" הוא אחד מזמירות השבת המרכזיים והמוכרים ביותר בכל קהילות ישראל. הוא מושר בכל עדה ועדה, ונחשב לחלק בלתי נפרד מחוויית השבת.
+== קישורים נוספים ==
+* [[האר"י הקדוש]]
+* [[זמירות שבת]]
+* [[קבלה]]
+* [[שבת קודש]]
+== קטגוריות ==
 [[קטגוריה:ניגונים]]
+[[קטגוריה:זמירות שבת]]
+[[קטגוריה:פיוטים]]
+[[קטגוריה:קבלה]]
+[[קטגוריה:האר"י הקדוש]]