יונה מצאה בו מנוח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:54, 5 בפברואר 2026

יונה מצאה בו מנוח הוא פיוט ארמי לשבת קודש המיוחס לרבי יהודה הלוי, אחד מגדולי משוררי ספרד (1075-1141).

מחבר הפיוט[עריכה]

הפיוט מיוחס לרבי יהודה הלוי, משורר, רב ופילוסוף מגדולי תקופת תור הזהב בספרד. רבי יהודה הלוי מפורסם בשירתו המרוממת על ארץ ישראל ועל השבת.

שפה ותוכן[עריכה]

ארמית[עריכה]

הפיוט נכתב בארמית, שפת הזוהר והתלמוד, כמקובל בזמירות רבות לשבת.

משמעות השם[עריכה]

כותרת הפיוט "יונה מצאה בו מנוח" מתייחסת ליונה שמצאה מנוחה לאחר המבול. היונה היא משל לנשמת ישראל שמוצאת את מנוחתה בשבת קודש.

תוכן הפיוט[עריכה]

שבת כמנוחה[עריכה]

הפיוט מתאר את השבת כמקום מנוחה לנפש המיוגעת. כשם שהיונה מצאה מנוח בתיבת נח, כך נשמת ישראל מוצאת את מנוחתה והרגעתה בשבת קודש.

שבת כמקלט[עריכה]

השבת היא מקלט מטרדות העולם, מעמל השבוע, ומכל הדאגות הגשמיות. בשבת האדם יכול להתחבר לרוחניות ולמצוא שלווה פנימית.

משמעות רוחנית[עריכה]

היונה כסמל[עריכה]

היונה בפיוט מסמלת:

נשמת ישראל - הנודדת בגלות ומחפשת מנוחה
השכינה - שגולה עם ישראל
האדם - המחפש מנוחה רוחנית

השבת כתקווה[עריכה]

השבת היא טעימה מן העולם הבא - היא מעניקה מנוחה זמנית אך מבטיחה מנוחה נצחית בגאולה העתידית.

נגינה[עריכה]

ניגונים מגוונים[עריכה]

לפיוט זה קיימים ניגונים רבים:

עדות המזרח - במנגינות מזרחיות מסורתיות
אשכנז - בסגנון רגוע ומהורהר
חסידות - בניגונים המבטאים שמחה ומנוחה

אווירה מיוחדת[עריכה]

הניגון לפיוט זה בדרך כלל איטי ומתון, משקף את רוגע השבת ואת המנוחה שהיא מביאה.

זמן הביצוע[עריכה]

הפיוט מושר בדרך כלל בסעודות שבת - בעיקר בסעודה השלישית, כאשר האווירה רוחנית במיוחד והלב פתוח לקדושה.

קישורים נוספים[עריכה]

קטגוריות[עריכה]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{קיצורון}}
+'''יונה מצאה בו מנוח''' הוא פיוט ארמי לשבת קודש המיוחס ל[[רבי יהודה הלוי]], אחד מגדולי משוררי ספרד (1075-1141).
-'''יונה מצאה בו מנוח''' - זמר שבת קודש מפורסם
-== קישורים חיצוניים ==
+== מחבר הפיוט ==
+הפיוט מיוחס ל'''רבי יהודה הלוי''', משורר, רב ופילוסוף מגדולי תקופת תור הזהב בספרד. רבי יהודה הלוי מפורסם בשירתו המרוממת על ארץ ישראל ועל השבת.
+== שפה ותוכן ==
+=== ארמית ===
+הפיוט נכתב ב'''ארמית''', שפת הזוהר והתלמוד, כמקובל בזמירות רבות לשבת.
+=== משמעות השם ===
+כותרת הפיוט "'''יונה מצאה בו מנוח'''" מתייחסת ליונה שמצאה מנוחה לאחר המבול. היונה היא '''משל לנשמת ישראל''' שמוצאת את מנוחתה ב'''שבת קודש'''.
+== תוכן הפיוט ==
+=== שבת כמנוחה ===
+הפיוט מתאר את השבת כ'''מקום מנוחה''' לנפש המיוגעת. כשם שהיונה מצאה מנוח בתיבת נח, כך '''נשמת ישראל''' מוצאת את מנוחתה והרגעתה בשבת קודש.
+=== שבת כמקלט ===
+השבת היא '''מקלט''' מטרדות העולם, מעמל השבוע, ומכל הדאגות הגשמיות. בשבת האדם יכול להתחבר לרוחניות ולמצוא שלווה פנימית.
+== משמעות רוחנית ==
+=== היונה כסמל ===
+היונה בפיוט מסמלת:
+* '''נשמת ישראל''' - הנודדת בגלות ומחפשת מנוחה
+* '''השכינה''' - שגולה עם ישראל
+* '''האדם''' - המחפש מנוחה רוחנית
+=== השבת כתקווה ===
+השבת היא '''טעימה מן העולם הבא''' - היא מעניקה מנוחה זמנית אך מבטיחה מנוחה נצחית בגאולה העתידית.
+== נגינה ==
+=== ניגונים מגוונים ===
+לפיוט זה קיימים ניגונים רבים:
+* '''עדות המזרח''' - במנגינות מזרחיות מסורתיות
+* '''אשכנז''' - בסגנון רגוע ומהורהר
+* '''חסידות''' - בניגונים המבטאים שמחה ומנוחה
+=== אווירה מיוחדת ===
+הניגון לפיוט זה בדרך כלל '''איטי ומתון''', משקף את רוגע השבת ואת המנוחה שהיא מביאה.
+== זמן הביצוע ==
+הפיוט מושר בדרך כלל ב'''סעודות שבת''' - בעיקר בסעודה השלישית, כאשר האווירה רוחנית במיוחד והלב פתוח לקדושה.
+== קישורים נוספים ==
+* [[רבי יהודה הלוי]]
+* [[זמירות שבת]]
+* [[שבת קודש]]
+* [[פיוט]]
+== קטגוריות ==
 [[קטגוריה:ניגונים]]
+[[קטגוריה:זמירות שבת]]
+[[קטגוריה:פיוטים]]
+[[קטגוריה:רבי יהודה הלוי]]