כי אשמרה שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:54, 5 בפברואר 2026

כי אשמרה שבת הוא פיוט עברי לשבת קודש המיוחס לרבי אברהם בן עזרא (1089-1164), אחד מגדולי פייטני ספרד.

מחבר הפיוט[עריכה]

הפיוט מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא, מגדולי המפרשים, המשוררים והמדענים של תור הזהב בספרד. אבן עזרא ידוע כמפרש תנ"ך מובהק וכמשורר מחונן.

מבנה הפיוט[עריכה]

אקרוסטיכון[עריכה]

הפיוט בנוי כאקרוסטיכון על שם המחבר: אברהם.

שפה עברית טהורה[עריכה]

הפיוט נכתב בעברית ספרותית מלאת חן וקול, כמקובל אצל פייטני ספרד.

תוכן הפיוט[עריכה]

שכר שמירת שבת[עריכה]

הפיוט מתאר את השכר הרוחני והחומרי המגיע למי ששומר את השבת. הכותרת "כי אשמרה שבת" מבטאת את ההתחייבות לשמירת השבת.

ברכות מרובות[עריכה]

הפיוט מונה ברכות רבות הבאות בעקבות שמירת שבת:

שכר עולם - בעולם הבא
נחלה - חלק בעולם הזה
גאולה - זכות לגאולה
מנוחה - שלווה ושמחה

אל ישמרני[עריכה]

הפיוט כולל תפילה: "אל ישמרני" - בקשה שהקדוש ברוך הוא ישמור את המתפלל בזכות שמירת השבת.

משמעות רוחנית[עריכה]

שמירת שבת כברית[עריכה]

שמירת השבת היא ברית בין ישראל לבוראו. הפיוט מדגיש שמי ששומר את השבת, הקדוש ברוך הוא שומר אותו.

שבת ששומרת[עריכה]

ישנה אמרה חסידית: "יותר מישראל שמרו את השבת - השבת שמרה עליהם". הפיוט מבטא רעיון זה - השבת היא כוח מגן ומציל.

נגינה[עריכה]

ניגונים שמחים[עריכה]

לפיוט זה קיימים ניגונים רבים, רובם שמחים וקצביים, המבטאים את השמחה והזכות שבשמירת השבת:

עדות המזרח - בניגונים קצביים ושמחים
אשכנז - בסגנון מסורתי
חסידות - בניגונים מלאי התלהבות

אופי החגיגי[עריכה]

הניגון מדגיש את הכבוד והחשיבות של שמירת השבת, והוא מושר בשמחה ובהתרוממות.

פופולריות[עריכה]

"כי אשמרה שבת" הוא אחד הפיוטים המוכרים והאהובים ביותר לשבת. הוא מושר בכל קהילות ישראל ונחשב לאחד מסמלי השבת.

זמן הביצוע[עריכה]

הפיוט מושר בדרך כלל בסעודות שבת - במיוחד בסעודה השנייה (יום שבת).

קישורים נוספים[עריכה]

קטגוריות[עריכה]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{קיצורון}}
+'''כי אשמרה שבת''' הוא פיוט עברי לשבת קודש המיוחס ל'''רבי אברהם בן עזרא''' (1089-1164), אחד מגדולי פייטני ספרד.
-'''כי אשמרה שבת''' - זמר על שמירת השבת
-== קישורים חיצוניים ==
+== מחבר הפיוט ==
+הפיוט מיוחס ל'''רבי אברהם אבן עזרא''', מגדולי המפרשים, המשוררים והמדענים של תור הזהב בספרד. אבן עזרא ידוע כמפרש תנ"ך מובהק וכמשורר מחונן.
+== מבנה הפיוט ==
+=== אקרוסטיכון ===
+הפיוט בנוי כאקרוסטיכון על שם המחבר: '''אברהם'''.
+=== שפה עברית טהורה ===
+הפיוט נכתב בעברית ספרותית מלאת חן וקול, כמקובל אצל פייטני ספרד.
+== תוכן הפיוט ==
+=== שכר שמירת שבת ===
+הפיוט מתאר את '''השכר''' הרוחני והחומרי המגיע למי ש'''שומר את השבת'''. הכותרת "כי אשמרה שבת" מבטאת את '''ההתחייבות''' לשמירת השבת.
+=== ברכות מרובות ===
+הפיוט מונה ברכות רבות הבאות בעקבות שמירת שבת:
+* '''שכר עולם''' - בעולם הבא
+* '''נחלה''' - חלק בעולם הזה
+* '''גאולה''' - זכות לגאולה
+* '''מנוחה''' - שלווה ושמחה
+=== אל ישמרני ===
+הפיוט כולל תפילה: "'''אל ישמרני'''" - בקשה שהקדוש ברוך הוא ישמור את המתפלל בזכות שמירת השבת.
+== משמעות רוחנית ==
+=== שמירת שבת כברית ===
+שמירת השבת היא '''ברית''' בין ישראל לבוראו. הפיוט מדגיש שמי ש'''שומר את השבת''', הקדוש ברוך הוא '''שומר אותו'''.
+=== שבת ששומרת ===
+ישנה אמרה חסידית: "יותר מישראל שמרו את השבת - '''השבת שמרה עליהם'''". הפיוט מבטא רעיון זה - השבת היא כוח מגן ומציל.
+== נגינה ==
+=== ניגונים שמחים ===
+לפיוט זה קיימים ניגונים רבים, רובם '''שמחים וקצביים''', המבטאים את השמחה והזכות שבשמירת השבת:
+* '''עדות המזרח''' - בניגונים קצביים ושמחים
+* '''אשכנז''' - בסגנון מסורתי
+* '''חסידות''' - בניגונים מלאי התלהבות
+=== אופי החגיגי ===
+הניגון מדגיש את הכבוד והחשיבות של שמירת השבת, והוא מושר בשמחה ובהתרוממות.
+== פופולריות ==
+"כי אשמרה שבת" הוא אחד הפיוטים המוכרים והאהובים ביותר לשבת. הוא מושר בכל קהילות ישראל ונחשב לאחד מסמלי השבת.
+== זמן הביצוע ==
+הפיוט מושר בדרך כלל ב'''סעודות שבת''' - במיוחד בסעודה השנייה (יום שבת).
+== קישורים נוספים ==
+* [[רבי אברהם אבן עזרא]]
+* [[זמירות שבת]]
+* [[שבת קודש]]
+* [[שמירת שבת]]
+== קטגוריות ==
 [[קטגוריה:ניגונים]]
+[[קטגוריה:זמירות שבת]]
+[[קטגוריה:פיוטים]]
+[[קטגוריה:רבי אברהם אבן עזרא]]