רבי חיים ויטאל: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת מאמר: ביוגרפיה מלאה, חיבוריו (עץ חיים, פרי עץ חיים), והשפעתו על הקבלה והחסידות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי חיים ויטאל''' | '''רבי חיים בן יוסף ויטאל''' (הידוע גם בשם '''רבי חיים ויטאל קלאברייזי''' או '''המרח"ו''', ש"ב–שפ"א, 1542–1620) היה מגדולי המקובלים בכל הדורות, תלמידו המובהק של האריז"ל, וזה שכתב והנציח את כל תורת האר"י לדורות. בלעדיו, קבלת האר"י היתה נשארת בלתי ידועה לעולם. הוא מכונה "עץ החיים" על שם ספרו המרכזי, ונחשב לאחד מגדולי מקובלי צפת. | ||
== תולדות חייו == | |||
=== ילדותו ונעוריו === | |||
רבי חיים ויטאל נולד בשנת ש"ב (1542) בעיר צפת, לאביו רבי יוסף ויטאל קלאברייזי. המשפחה הגיעה מקלבריה שבדרום איטליה, ומשם שם המשפחה "קלאברייזי". | |||
אביו, רבי יוסף ויטאל, היה סופר סת"ם (ספר תורה תפילין ומזוזות), ונחשב לאדם ירא שמים ומדוקדק במצוות. אמו היתה ספרדייה, והיא חינכה אותו בדרך התורה מגיל צעיר. | |||
=== לימודיו הראשונים === | |||
בצעירותו למד רבי חיים אצל גדולי צפת: | |||
* '''רבי משה אלשיך''' – הדרשן המפורסם, אצלו למד תנ"ך ודרוש | |||
* '''רבי משה קורדובירו (הרמ"ק)''' – אצלו החל ללמוד קבלה בגיל צעיר | |||
רבי חיים היה תלמיד מבריק, והצטיין במיוחד בלימודי הקבלה. אבל בהתחלה, הוא עסק גם בתחומים אחרים – אלכימיה, חכמת הכוכבים, ורפואה. לימים הוא זנח את כל אלו והתמסר כולו לתורת הקבלה. | |||
=== פגישתו עם האריז"ל === | |||
בשנת של"ל (1570) הגיע האר"י הקדוש לצפת. תחילה, רבי חיים לא מיהר להיות תלמידו, שכן כבר היה תלמיד הרמ"ק, ולא ראה את עצמו צריך לרב נוסף. | |||
אך במסורות מסופר שהאר"י פנה אליו אישית, וגילה לו סודות נשמתו וגילגוליו הקודמים. הוא אמר לו: "אתה צריך ללמוד ממני, כי נשמתך נועדה לקבל את תורתי ולהפיצה בעולם". רבי חיים התפעל, והחליט להיות תלמידו המובהק. | |||
=== שנות הלימוד עם האר"י === | |||
רבי חיים למד אצל האר"י כשנתיים בלבד (משנת של"ל עד פטירת האר"י בשנת של"ב), אבל באותן שנתיים ספג את כל תורת רבו. | |||
האר"י אסר על כל תלמידיו האחרים ללמד קבלה או לכתוב דברי תורה מפיו, והעניק את הרשות הבלעדית לרבי חיים ויטאל בלבד. כל תלמידי האר"י חתמו על "כתב התקשרות" (שנת של"ה) שבו התחייבו לא ללמוד ולא ללמד מתורת האר"י אלא מפי רבי חיים. | |||
== פעילותו לאחר פטירת האר"י == | |||
=== בצפת === | |||
לאחר פטירת האר"י בשנת של"ב (1572), נשאר רבי חיים בצפת ועסק בכתיבת תורת רבו. הוא התחיל לרשום את כל השיעורים שקיבל, ולסדר אותם לספרים. | |||
בתחילה לא רצה לפרסם את הכתבים, כפי שהאר"י ציוה עליו, אך עם הזמן הבין שהדור זקוק לכך, והחל ללמד ולהפיץ את תורת רבו. | |||
=== עבר לירושלים === | |||
כעשר שנים לאחר מכן (בשנת של"ז, 1577) עבר רבי חיים לירושלים, שם המשיך בכתיבת ספריו וללמד תלמידים. | |||
=== עבר לדמשק === | |||
בשנת שנ"ד (1594), כשהיה בן 52, עבר לגור בעיר דמשק שבסוריה. שם עסק רבי חיים בהוראה, בהנהגת הקהילה ובכתיבת חיבוריו. הוא שימש כחכם ומורה הוראה בקהילה, ואף תיקן מחלוקות שהיו בין הרבנים. | |||
בדמשק הוא כתב והשלים את רוב ספריו, ובמיוחד את ספר "עץ חיים" – הספר המקיף ביותר של קבלת האר"י. | |||
== חיבוריו == | |||
=== עץ חיים === | |||
'''ספר עץ חיים''' הוא החיבור המרכזי והיסודי של רבי חיים ויטאל, ובו מובאת תורת האר"י בצורה מסודרת. הספר נכתב על פי השיעורים שקיבל מהאר"י, ועל פי קונטרסים של תלמידים אחרים. | |||
הספר מחולק ל-50 שערים, ועוסק בכל יסודות קבלת האר"י: | |||
* '''תורת הצמצום''' – כיצד הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו כדי לפנות מקום לבריאה | |||
* '''שבירת הכלים''' – כיצד נשברו הכלים ונפלו ניצוצות הקדושה | |||
* '''תיקון העולמות''' – כיצד האדם מתקן את השבירה על ידי קיום המצוות | |||
* '''עולם האצילות''' – עולם הספירות העליון | |||
* '''הפרצופים''' – חמשת הפרצופים (אריך אנפין, אבא ואמא, זעיר אנפין, נוקבא) | |||
"עץ חיים" הוא ספר היסוד של קבלת האר"י, והוא נלמד עד היום בכל ישיבות הקבלה ובישיבות החסידיות. | |||
=== פרי עץ חיים === | |||
'''פרי עץ חיים''' הוא חיבור נוסף שכתב רבי חיים, ובו הוא מסביר את כל המצוות, התפילות, והברכות על פי קבלת האר"י – מה הכוונה הפנימית בכל מצווה, ומה השורש שלה בעולמות העליונים. | |||
הספר מחולק לפי סדר היום: | |||
* הנהגות השכמת הבוקר וברכות השחר | |||
* כוונות התפילה (שחרית, מנחה, ערבית) | |||
* כוונות קריאת שמע | |||
* כוונות שבת וחגים | |||
* דיני המועדים ומנהגיהם | |||
"פרי עץ חיים" השפיע עמוקות על ספרות המוסר והחסידות, ורבים מהמנהגים שבו התקבלו בכל תפוצות ישראל. | |||
=== שמונה שערים === | |||
'''שער הגילגולים''' – חיבור מיוחד על נושא גילגולי הנשמות. בספר זה מסביר רבי חיים על פי תורת האר"י את כללי הגלגול – מי מתגלגל, מדוע, ומה תיקונו של כל אחד. | |||
הספר כולל גם סיפורים רבים על האר"י, שגילה לתלמידיו את גילגוליהם הקודמים, ואת נשמות צדיקים שונים שנתגלגלו במשך הדורות. | |||
=== שער הקוונות === | |||
'''שער הכוונות''' – ספר המסביר את כל כוונות התפילה על פי האר"י, כוונות שמות הקדושים, ויחודים שצריך לכוין בכל תיבה ותיבה. | |||
=== שער המצוות === | |||
'''שער המצוות''' – ספר שמבאר את כל 613 המצוות לפי שורשן בעולמות העליונים, ומה הכוונה הפנימית בכל מצווה. | |||
=== חיבורים נוספים === | |||
רבי חיים כתב עוד עשרות חיבורים, ביניהם: | |||
* '''שער הקדושה''' – ספר מוסר על מדרגות הקדושה | |||
* '''שער הפסוקים''' – פירוש מיסטי על פסוקים בתנ"ך | |||
* '''ספר הליקוטים''' – ליקוטים ממאמרי האר"י | |||
* '''ספר החזיונות''' – יומן אישי שכתב רבי חיים, שבו רשם חלומות, התגלויות רוחניות ואירועים מיסטיים שעבר | |||
== יחסיו עם האריז"ל == | |||
=== הבחירה כתלמיד מובהק === | |||
האר"י בחר ברבי חיים ויטאל מבין כל תלמידיו להיות הממשיך והמפיץ היחיד של תורתו. הוא אמר לו: "כל תורתי ניתנה לך, ואתה זה שתפיץ אותה בעולם". | |||
במסורות מסופר שהאר"י ראה שנשמת רבי חיים היא נשמת רבי עקיבא, ולכן היא מיועדת לקבל את תורת הסוד. | |||
=== כתב ההתקשרות === | |||
לאחר פטירת האר"י, כל תלמידיו האחרים – שהיו גדולים וחשובים בעצמם – חתמו על "כתב התקשרות" (שנת של"ה, 1575), ובו הם מתחייבים: | |||
# לא ללמוד תורת האר"י אלא מפי רבי חיים ויטאל | |||
# לא ללמד שום דבר מתורת האר"י ללא רשות רבי חיים | |||
# לא לכתוב שום דבר מתורת האר"י ללא רשות רבי חיים | |||
כתב זה מעיד על המעמד המיוחד של רבי חיים ויטאל, ועל הסמכות הבלעדית שניתנה לו. | |||
== השפעתו == | |||
=== על הקבלה והחסידות === | |||
בלי רבי חיים ויטאל, תורת האר"י היתה נשארת בלתי ידועה ונשכחת. הוא הוא שכתב, סידר, וערך את כל תורת רבו, והפך אותה לנגישה לדורות הבאים. | |||
כל ספרי הקבלה המאוחרים – בעיקר ספרי החסידות – מתבססים על כתבי האר"י שכתב רבי חיים. הבעל שם טוב, רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי נחמן מברסלב, וכל גדולי החסידות – כולם למדו ולימדו על פי כתבי רבי חיים. | |||
=== על ההלכה והמנהגים === | |||
גם בתחום ההלכה השפיע רבי חיים. רבים מהמנהגים שכתב בספר "פרי עץ חיים" התקבלו כהלכה ומנהג בכל תפוצות ישראל: | |||
* מנהגי תפילה | |||
* מנהגי שבת וחגים | |||
* מנהגי תשובה ותיקון | |||
* כוונות וייחודים בתפילה | |||
=== על הספרות המוסרית === | |||
ספרו "שער הקדושה" נחשב לאחד מספרי המוסר החשובים, והוא נלמד בישיבות רבות כספר מוסר יסודי. | |||
== פטירתו == | |||
רבי חיים ויטאל נפטר בדמשק ביום ל' בניסן שפ"א (1620), בגיל 78. הוא נקבר בדמשק, וקברו שם הפך לאתר עלייה לרגל. | |||
במשך שנים, היו עולים לקברו בדמשק, אבל בשנים האחרונות קשה להגיע לשם בגלל המצב המדיני. יש המנסים להעביר את קברו לארץ ישראל, אך הדבר טרם יצא לפועל. | |||
יום פטירתו – ל' בניסן – מצוין כיום הילולא על ידי לומדי הקבלה והחסידות. | |||
== הערכתו בדורות == | |||
רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חב"ד, הסתמך רבות על כתבי רבי חיים, וציטט אותו בספריו. | |||
האדמו"ר מליובאוויטש (הרבי) דיבר רבות על חשיבות לימוד כתבי האר"י וכתבי רבי חיים, ועודד את לימודם בציבור הרחב. | |||
רבי נחמן מברסלב אמר: "כל תורת האר"י שבכתבי רבי חיים – היא התשתית לכל המוח היהודי". | |||
== מסורות ואגדות == | |||
=== חלומות והתגלויות === | |||
רבי חיים ויטאל כתב בספרו "ספר החזיונות" על חלומות והתגלויות רוחניות שהיו לו לאורך חייו. הוא תיעד התגלויות של אליהו הנביא, נשמות צדיקים, ומלאכים. | |||
=== הכרה בגדולתו === | |||
במסורות מסופר שגדולי הדור הכירו בגדולתו הרוחנית. רבי יוסף קארו, למרות שהיה מבוגר ממנו, כיבד אותו מאוד והכיר בקדושתו. | |||
=== קושי בהעברת התורה === | |||
רבי חיים עצמו כתב שהיה קשה לו לכתוב ולמסור את תורת רבו לציבור. מחד גיסא ידע שהיא יקרה מפנינים, ומאידך ירא שמא לא יבינו כראוי ויטעו בה. לכן הוא היסס שנים רבות עד שהחליט לפרסם את הכתבים. | |||
== המשך השושלת == | |||
בנו של רבי חיים, '''רבי שמואל ויטאל''', המשיך את דרכו, וגם הוא כתב ספרים בקבלה. הוא ערך מחדש את ספרי אביו, והוסיף עליהם הערות וביאורים. | |||
נכדיו ונכדותיו המשיכו את השושלת, וממשפחתו יצאו תלמידי חכמים רבים. | |||
== ראו גם == | |||
* [[האריז"ל]] | |||
* [[הרמ"ק]] | |||
* [[ספר עץ חיים]] | |||
* [[פרי עץ חיים]] | |||
* [[קבלה]] | |||
* [[קבלת האר"י]] | |||
* [[מקובלי צפת]] | |||
* [[חסידות]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_ויטאל ויקיפדיה - חיים ויטאל] | |||
* [https://www.hidabroot.org/article/208262 עובדות מרתקות על רבי חיים ויטאל - הידברות] | |||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:מקובלי צפת]] | |||
[[קטגוריה:מאה ה-16]] | |||
[[קטגוריה:מאה ה-17]] | |||
[[קטגוריה:קבלה]] | |||
[[קטגוריה:ספרי קבלה]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:59, 5 בפברואר 2026
רבי חיים בן יוסף ויטאל (הידוע גם בשם רבי חיים ויטאל קלאברייזי או המרח"ו, ש"ב–שפ"א, 1542–1620) היה מגדולי המקובלים בכל הדורות, תלמידו המובהק של האריז"ל, וזה שכתב והנציח את כל תורת האר"י לדורות. בלעדיו, קבלת האר"י היתה נשארת בלתי ידועה לעולם. הוא מכונה "עץ החיים" על שם ספרו המרכזי, ונחשב לאחד מגדולי מקובלי צפת.
תולדות חייו[עריכה]
ילדותו ונעוריו[עריכה]
רבי חיים ויטאל נולד בשנת ש"ב (1542) בעיר צפת, לאביו רבי יוסף ויטאל קלאברייזי. המשפחה הגיעה מקלבריה שבדרום איטליה, ומשם שם המשפחה "קלאברייזי".
אביו, רבי יוסף ויטאל, היה סופר סת"ם (ספר תורה תפילין ומזוזות), ונחשב לאדם ירא שמים ומדוקדק במצוות. אמו היתה ספרדייה, והיא חינכה אותו בדרך התורה מגיל צעיר.
לימודיו הראשונים[עריכה]
בצעירותו למד רבי חיים אצל גדולי צפת:
- רבי משה אלשיך – הדרשן המפורסם, אצלו למד תנ"ך ודרוש
- רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) – אצלו החל ללמוד קבלה בגיל צעיר
רבי חיים היה תלמיד מבריק, והצטיין במיוחד בלימודי הקבלה. אבל בהתחלה, הוא עסק גם בתחומים אחרים – אלכימיה, חכמת הכוכבים, ורפואה. לימים הוא זנח את כל אלו והתמסר כולו לתורת הקבלה.
פגישתו עם האריז"ל[עריכה]
בשנת של"ל (1570) הגיע האר"י הקדוש לצפת. תחילה, רבי חיים לא מיהר להיות תלמידו, שכן כבר היה תלמיד הרמ"ק, ולא ראה את עצמו צריך לרב נוסף.
אך במסורות מסופר שהאר"י פנה אליו אישית, וגילה לו סודות נשמתו וגילגוליו הקודמים. הוא אמר לו: "אתה צריך ללמוד ממני, כי נשמתך נועדה לקבל את תורתי ולהפיצה בעולם". רבי חיים התפעל, והחליט להיות תלמידו המובהק.
שנות הלימוד עם האר"י[עריכה]
רבי חיים למד אצל האר"י כשנתיים בלבד (משנת של"ל עד פטירת האר"י בשנת של"ב), אבל באותן שנתיים ספג את כל תורת רבו.
האר"י אסר על כל תלמידיו האחרים ללמד קבלה או לכתוב דברי תורה מפיו, והעניק את הרשות הבלעדית לרבי חיים ויטאל בלבד. כל תלמידי האר"י חתמו על "כתב התקשרות" (שנת של"ה) שבו התחייבו לא ללמוד ולא ללמד מתורת האר"י אלא מפי רבי חיים.
פעילותו לאחר פטירת האר"י[עריכה]
בצפת[עריכה]
לאחר פטירת האר"י בשנת של"ב (1572), נשאר רבי חיים בצפת ועסק בכתיבת תורת רבו. הוא התחיל לרשום את כל השיעורים שקיבל, ולסדר אותם לספרים.
בתחילה לא רצה לפרסם את הכתבים, כפי שהאר"י ציוה עליו, אך עם הזמן הבין שהדור זקוק לכך, והחל ללמד ולהפיץ את תורת רבו.
עבר לירושלים[עריכה]
כעשר שנים לאחר מכן (בשנת של"ז, 1577) עבר רבי חיים לירושלים, שם המשיך בכתיבת ספריו וללמד תלמידים.
עבר לדמשק[עריכה]
בשנת שנ"ד (1594), כשהיה בן 52, עבר לגור בעיר דמשק שבסוריה. שם עסק רבי חיים בהוראה, בהנהגת הקהילה ובכתיבת חיבוריו. הוא שימש כחכם ומורה הוראה בקהילה, ואף תיקן מחלוקות שהיו בין הרבנים.
בדמשק הוא כתב והשלים את רוב ספריו, ובמיוחד את ספר "עץ חיים" – הספר המקיף ביותר של קבלת האר"י.
חיבוריו[עריכה]
עץ חיים[עריכה]
ספר עץ חיים הוא החיבור המרכזי והיסודי של רבי חיים ויטאל, ובו מובאת תורת האר"י בצורה מסודרת. הספר נכתב על פי השיעורים שקיבל מהאר"י, ועל פי קונטרסים של תלמידים אחרים.
הספר מחולק ל-50 שערים, ועוסק בכל יסודות קבלת האר"י:
- תורת הצמצום – כיצד הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו כדי לפנות מקום לבריאה
- שבירת הכלים – כיצד נשברו הכלים ונפלו ניצוצות הקדושה
- תיקון העולמות – כיצד האדם מתקן את השבירה על ידי קיום המצוות
- עולם האצילות – עולם הספירות העליון
- הפרצופים – חמשת הפרצופים (אריך אנפין, אבא ואמא, זעיר אנפין, נוקבא)
"עץ חיים" הוא ספר היסוד של קבלת האר"י, והוא נלמד עד היום בכל ישיבות הקבלה ובישיבות החסידיות.
פרי עץ חיים[עריכה]
פרי עץ חיים הוא חיבור נוסף שכתב רבי חיים, ובו הוא מסביר את כל המצוות, התפילות, והברכות על פי קבלת האר"י – מה הכוונה הפנימית בכל מצווה, ומה השורש שלה בעולמות העליונים.
הספר מחולק לפי סדר היום:
- הנהגות השכמת הבוקר וברכות השחר
- כוונות התפילה (שחרית, מנחה, ערבית)
- כוונות קריאת שמע
- כוונות שבת וחגים
- דיני המועדים ומנהגיהם
"פרי עץ חיים" השפיע עמוקות על ספרות המוסר והחסידות, ורבים מהמנהגים שבו התקבלו בכל תפוצות ישראל.
שמונה שערים[עריכה]
שער הגילגולים – חיבור מיוחד על נושא גילגולי הנשמות. בספר זה מסביר רבי חיים על פי תורת האר"י את כללי הגלגול – מי מתגלגל, מדוע, ומה תיקונו של כל אחד.
הספר כולל גם סיפורים רבים על האר"י, שגילה לתלמידיו את גילגוליהם הקודמים, ואת נשמות צדיקים שונים שנתגלגלו במשך הדורות.
שער הקוונות[עריכה]
שער הכוונות – ספר המסביר את כל כוונות התפילה על פי האר"י, כוונות שמות הקדושים, ויחודים שצריך לכוין בכל תיבה ותיבה.
שער המצוות[עריכה]
שער המצוות – ספר שמבאר את כל 613 המצוות לפי שורשן בעולמות העליונים, ומה הכוונה הפנימית בכל מצווה.
חיבורים נוספים[עריכה]
רבי חיים כתב עוד עשרות חיבורים, ביניהם:
- שער הקדושה – ספר מוסר על מדרגות הקדושה
- שער הפסוקים – פירוש מיסטי על פסוקים בתנ"ך
- ספר הליקוטים – ליקוטים ממאמרי האר"י
- ספר החזיונות – יומן אישי שכתב רבי חיים, שבו רשם חלומות, התגלויות רוחניות ואירועים מיסטיים שעבר
יחסיו עם האריז"ל[עריכה]
הבחירה כתלמיד מובהק[עריכה]
האר"י בחר ברבי חיים ויטאל מבין כל תלמידיו להיות הממשיך והמפיץ היחיד של תורתו. הוא אמר לו: "כל תורתי ניתנה לך, ואתה זה שתפיץ אותה בעולם".
במסורות מסופר שהאר"י ראה שנשמת רבי חיים היא נשמת רבי עקיבא, ולכן היא מיועדת לקבל את תורת הסוד.
כתב ההתקשרות[עריכה]
לאחר פטירת האר"י, כל תלמידיו האחרים – שהיו גדולים וחשובים בעצמם – חתמו על "כתב התקשרות" (שנת של"ה, 1575), ובו הם מתחייבים:
- לא ללמוד תורת האר"י אלא מפי רבי חיים ויטאל
- לא ללמד שום דבר מתורת האר"י ללא רשות רבי חיים
- לא לכתוב שום דבר מתורת האר"י ללא רשות רבי חיים
כתב זה מעיד על המעמד המיוחד של רבי חיים ויטאל, ועל הסמכות הבלעדית שניתנה לו.
השפעתו[עריכה]
על הקבלה והחסידות[עריכה]
בלי רבי חיים ויטאל, תורת האר"י היתה נשארת בלתי ידועה ונשכחת. הוא הוא שכתב, סידר, וערך את כל תורת רבו, והפך אותה לנגישה לדורות הבאים.
כל ספרי הקבלה המאוחרים – בעיקר ספרי החסידות – מתבססים על כתבי האר"י שכתב רבי חיים. הבעל שם טוב, רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי נחמן מברסלב, וכל גדולי החסידות – כולם למדו ולימדו על פי כתבי רבי חיים.
על ההלכה והמנהגים[עריכה]
גם בתחום ההלכה השפיע רבי חיים. רבים מהמנהגים שכתב בספר "פרי עץ חיים" התקבלו כהלכה ומנהג בכל תפוצות ישראל:
- מנהגי תפילה
- מנהגי שבת וחגים
- מנהגי תשובה ותיקון
- כוונות וייחודים בתפילה
על הספרות המוסרית[עריכה]
ספרו "שער הקדושה" נחשב לאחד מספרי המוסר החשובים, והוא נלמד בישיבות רבות כספר מוסר יסודי.
פטירתו[עריכה]
רבי חיים ויטאל נפטר בדמשק ביום ל' בניסן שפ"א (1620), בגיל 78. הוא נקבר בדמשק, וקברו שם הפך לאתר עלייה לרגל.
במשך שנים, היו עולים לקברו בדמשק, אבל בשנים האחרונות קשה להגיע לשם בגלל המצב המדיני. יש המנסים להעביר את קברו לארץ ישראל, אך הדבר טרם יצא לפועל.
יום פטירתו – ל' בניסן – מצוין כיום הילולא על ידי לומדי הקבלה והחסידות.
הערכתו בדורות[עריכה]
רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חב"ד, הסתמך רבות על כתבי רבי חיים, וציטט אותו בספריו.
האדמו"ר מליובאוויטש (הרבי) דיבר רבות על חשיבות לימוד כתבי האר"י וכתבי רבי חיים, ועודד את לימודם בציבור הרחב.
רבי נחמן מברסלב אמר: "כל תורת האר"י שבכתבי רבי חיים – היא התשתית לכל המוח היהודי".
מסורות ואגדות[עריכה]
חלומות והתגלויות[עריכה]
רבי חיים ויטאל כתב בספרו "ספר החזיונות" על חלומות והתגלויות רוחניות שהיו לו לאורך חייו. הוא תיעד התגלויות של אליהו הנביא, נשמות צדיקים, ומלאכים.
הכרה בגדולתו[עריכה]
במסורות מסופר שגדולי הדור הכירו בגדולתו הרוחנית. רבי יוסף קארו, למרות שהיה מבוגר ממנו, כיבד אותו מאוד והכיר בקדושתו.
קושי בהעברת התורה[עריכה]
רבי חיים עצמו כתב שהיה קשה לו לכתוב ולמסור את תורת רבו לציבור. מחד גיסא ידע שהיא יקרה מפנינים, ומאידך ירא שמא לא יבינו כראוי ויטעו בה. לכן הוא היסס שנים רבות עד שהחליט לפרסם את הכתבים.
המשך השושלת[עריכה]
בנו של רבי חיים, רבי שמואל ויטאל, המשיך את דרכו, וגם הוא כתב ספרים בקבלה. הוא ערך מחדש את ספרי אביו, והוסיף עליהם הערות וביאורים.
נכדיו ונכדותיו המשיכו את השושלת, וממשפחתו יצאו תלמידי חכמים רבים.