יה ריבון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:59, 5 בפברואר 2026

יה ריבון עלם (יה ריבון) הוא פיוט ארמי לשבת, המושר במיוחד בסעודה שלישית של שבת. הפיוט נכתב בידי רבי ישראל נג'ארה במאה ה-16.

מחבר[עריכה]

רבי ישראל נג'ארה (1555-1625) היה מגדולי המקובלים והפייטנים בדמשק. הוא חיבר פיוטים רבים, ו"יה ריבון" הוא המפורסם ביותר.

שפה[עריכה]

הפיוט נכתב בארמית, שפת הזוהר, כמקובל בפיוטים קבליים רבים.

תוכן[עריכה]

הפיוט משבח את הבורא:

יה ריבון עלם - ה' אדון עולם
שמחת מלאכיא - שמחת המלאכים
חיוון וקיימין - חיים וקיימים
גדולת הבורא והשגחתו

זמן[עריכה]

הפיוט מושר במיוחד בסעודה שלישית של שבת - השעות האחרונות של שבת, כשהאווירה רוחנית במיוחד.

ניגונים[עריכה]

קיימים ניגונים רבים:

חסידות - ניגון מהורהר ורגוע
עדות המזרח - קצבי ושמח
אשכנז - מסורתי

משמעות[עריכה]

הפיוט מבטא את קדושת שבת ואת הקשר בין עם ישראל לבוראו בשעות האחרונות של היום המקודש.

קישורים נוספים[עריכה]

קטגוריות[עריכה]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''יה ריבון'''
+'''יה ריבון עלם''' (יה ריבון) הוא פיוט ארמי לשבת, המושר במיוחד ב'''סעודה שלישית''' של שבת. הפיוט נכתב בידי '''רבי ישראל נג'ארה''' במאה ה-16.
+== מחבר ==
+רבי ישראל נג'ארה (1555-1625) היה מגדולי המקובלים והפייטנים בדמשק. הוא חיבר פיוטים רבים, ו"יה ריבון" הוא המפורסם ביותר.
+== שפה ==
+הפיוט נכתב ב'''ארמית''', שפת הזוהר, כמקובל בפיוטים קבליים רבים.
+== תוכן ==
+הפיוט משבח את הבורא:
+* '''יה ריבון עלם''' - ה' אדון עולם
+* '''שמחת מלאכיא''' - שמחת המלאכים
+* '''חיוון וקיימין''' - חיים וקיימים
+* גדולת הבורא והשגחתו
+== זמן ==
+הפיוט מושר במיוחד ב'''סעודה שלישית''' של שבת - השעות האחרונות של שבת, כשהאווירה רוחנית במיוחד.
+== ניגונים ==
+קיימים ניגונים רבים:
+* '''חסידות''' - ניגון מהורהר ורגוע
+* '''עדות המזרח''' - קצבי ושמח
+* '''אשכנז''' - מסורתי
+== משמעות ==
+הפיוט מבטא את '''קדושת שבת''' ואת הקשר בין עם ישראל לבוראו בשעות האחרונות של היום המקודש.
+== קישורים נוספים ==
+* [[סעודה שלישית]]
+* [[זמירות שבת]]
+* [[רבי ישראל נג'ארה]]
+== קטגוריות ==
 [[קטגוריה:ניגונים]]
+[[קטגוריה:זמירות שבת]]
+[[קטגוריה:פיוטים]]