נתיבות שלום

נתיבות שלום

1. נתיבות שלום

• • רבי שלום שכנא הורוביץ** זצ"ל, הידוע בכינוי **הרה"ק רבי שלום שכנא מנעשכיז** או **האדמו"ר מנעשכיז**, היה אחד מגדולי צדיקי החסידות במאה הי"ט. נולד בשנת ה'תקס"א (1801) בעיר יאנוב שבאוקראינה ונפטר בכ"ו באלול ה'תרל"ג (1873) בעיר נעשכיז שבאוקראינה. זכה לכינוי "נתיבות שלום" על שם ספרו הנודע ועל דרכו המיוחדת בהדגשת השלום ואהבת ישראל.

תולדות חיים

נולד כבן יחיד לרבי יחזקאל שרגא הורוביץ זצ"ל, אדמו"ר מיאנוב, ממשפחת הורוביץ הנכבדה, אחת מהמשפחות החשובות והותיקות בעולם החסידות. משפחה זו התייחסה בגאווה ליחוסה הרוחני ולמסורתה החסידית העתיקה. מעצם לידתו גדל ברבי שלום שכנא באווירה של קדושה ויראת שמים, כשהוא סופג את דרכי החסידות ואורח החיים הרוחני מסביבתו המשפחתית.

התחנך והוסמך לרבנות בצעירותו תחת הדרכתם הצמודה של אביו ודודו, האדמו"ר מסטריקוב זי"ע. החינוך שקיבל כלל לימוד מעמיק בתורה הנגלית והנסתרת, חכמת הקבלה ודרכי החסידות. כבר מגיל צעיר נודע בכישוריו הרוחניים המיוחדים ובשקידתו בתורה.

דרכו בעבודת ה'

האדמו"ר מנעשכיז זי"ע התבלט בדגשו הרב על ערכי השלום ואהבת ישראל. לא במקרה זכה לכינוי "נתיבות שלום" - זהו היה עיקר מהלכו ותורתו. הוא האמין כי היסוד החשוב ביותר בעבודת ה' הוא יצירת שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובין איש לרעהו.

הדגיש במיוחד את החשיבות של פשטות ותמימות בעבודת ה'. דרכו התאפיינה באורח חיים פשוט ומופנם, תוך הקפדה על קיום המצוות בדקדוק ויראת שמים. שאף להמחיש לחסידיו כי הקדושה האמתית אינה בהכרח טמונה במעשים גדולים או מפוארים, אלא בחיים פשוטים ואמתיים של יראת שמים.

ספריו ותורתו

עיקר מורשתו התורנית של רבי שלום שכנא זצ"ל נשתמרה בספר **"נתיבות שלום"**, אוסף מקיף של מאמריו, דרשותיו והנהגותיו. הספר, שנחשב לאחד הספרים החשובים בספרות החסידית, מכיל פירושים עמוקים על הפרשיות, מועדים, וענייני עבודת ה'.

בספר זה ניתן לראות את דרכו המיוחדת בהסברת דרכי החסידות והקבלה באופן נגיש ומובן. הוא השכיל לפשט עניינים עמוקים ורוחניים ולהנחיל אותם לתלמידיו בדרך ברורה ומעשית. תורתו התבססה על הרעיון כי החסידות צריכה להיות חלק טבעי וזורם מחיי האדם היהודי, ולא משהו מנותק מהמציאות היומיומית.

מופתים והנהגותיו

כמקובל בקרב צדיקי החסידות, גם האדמו"ר מנעשכיז נודע במופתים וברוח הקודש. חסידיו מספרים על יכולתו להבין ולחוש את מצבם הרוחני של האנשים שבאו אליו, ועל ברכותיו שנתמלאו בדרכים נסיות.

הנהגתו הייתה פשוטה ונגישה. לא התנהג במרחק מחסידיו אלא היה קרוב אליהם, מבין את צרכיהם ודואג לרווחתם הגשמית והרוחנית כאחד. דרכו זו יצרה קשר מיוחד בינו לבין קהל חסידיו, קשר שהתבסס על אהבה והבנה הדדית.

השפעתו ומורשתו

האדמו"ר מנעשכיז זי"ע השאיר אחריו קהל חסידים רב ומשפיע שהמשיך לקיים את דרכו וללמוד מתורתו גם לאחר פטירתו. חצרו בנעשכיז הייתה מקום מבוקש לחסידים מכל רחבי פולין ואוקראינה, שבאו לשאוב מחכמתו ולהתברך ממנו.

מורשתו הרוחנית המשיכה להשפיע על הדורות הבאים, ותורתו נלמדה ונשמרה בקרב חסידים רבים. הדגשתו על השלום ואהבת ישראל הפכה לחלק בלתי נפרד מהמסורת החסידית, והשפיעה על דרכיהם של אדמו"רים רבים שבאו אחריו.

יום ההילולא

האדמו"ר נתיבות שלום זי"ע נפטר בכ"ו באלול ה'תרל"ג (1873) בעיר נעשכיז, שם שימש כאדמו"ר במשך שנים רבות. יום פטירתו מציין אצל חסידיו יום הילולא, בו נוהגים להתכנס ללימוד תורתו ולהזכרת מעלותיו. מנהג זה נשמר עד היום בקרב בני משפחתו וחסידיו, המבקשים לשמר את זכרו ואת דרכו הרוחנית המיוחדת.

זכותו של הצדיק הגדול רבי שלום שכנא מנעשכיז זצ"ל יעמוד לנו ולכל בית ישראל, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.