אגרות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Smarpedia
(קיצורון אוטומטי - רשימה מורחבת)
 
(הרחבת ערך באמצעות AI)
 
שורה 1: שורה 1:
'''אגרות קודש'''
אגרות קודש
 
**אגרות קודש הן אוסף מכתבים ואגרות של צדיקים וגדולי תורה, המשקפים הדרכה רוחנית, עצות נשגבות ותורה מעמיקה לחסידים ולומדי תורה.**
 
אגרות קודש הן מסורת עתיקה בעולם החסידי, שבה צדיקים וראשי חצרות חסידיות כותבים מכתבים לחסידיהם ותלמידיהם. המנהג התפתח בראשית תנועת החסידות עם הבעל שם טוב וממשיך דרכו, המגיד ממעזריטש. במיוחד התפרסמו אגרות קודש של אדמו"רים מפורסמים, דוגמת האדמו"ר מליובאוויטש, הרבי מנחם מנדל שניאורסון זיע"א.
 
מבחינה רוחנית, אגרות קודש נחשבות לכלי מרכזי בהעברת תורה, השקפה וייעוץ רוחני. הן משמשות כצוהר להבנת עומק תורת החסידות ודרכי העבודה הרוחנית. באגרות אלו ניתן למצוא התייחסויות להלכה, קבלה, חסידות ועבודת ה' פנימית.
 
בספר "לקוטי אגרות קודש" של הרבי מליובאוויטש נכתב: "המכתב הוא כלי להעברת נשמה לנשמה, רעיון לרעיון". וכך אמר הבעל שם טוב הקדוש: "מילים היוצאות מהלב - נכנסות אל הלב".
 
== ראו גם ==
[[אדמו"ר]]
[[חסידות]]
[[אגרות]]
[[תורה שבעל פה]]
 
== מקורות ==
* תנ"ך, משלי טז, כד
* שו"ת חתם סופר, אורח חיים
* ספר המאמרים, תורת שלום


[[קטגוריה:ספרי חסידות]]
[[קטגוריה:ספרי חסידות]]

גרסה אחרונה מ־21:41, 4 בפברואר 2026

אגרות קודש

    • אגרות קודש הן אוסף מכתבים ואגרות של צדיקים וגדולי תורה, המשקפים הדרכה רוחנית, עצות נשגבות ותורה מעמיקה לחסידים ולומדי תורה.**

אגרות קודש הן מסורת עתיקה בעולם החסידי, שבה צדיקים וראשי חצרות חסידיות כותבים מכתבים לחסידיהם ותלמידיהם. המנהג התפתח בראשית תנועת החסידות עם הבעל שם טוב וממשיך דרכו, המגיד ממעזריטש. במיוחד התפרסמו אגרות קודש של אדמו"רים מפורסמים, דוגמת האדמו"ר מליובאוויטש, הרבי מנחם מנדל שניאורסון זיע"א.

מבחינה רוחנית, אגרות קודש נחשבות לכלי מרכזי בהעברת תורה, השקפה וייעוץ רוחני. הן משמשות כצוהר להבנת עומק תורת החסידות ודרכי העבודה הרוחנית. באגרות אלו ניתן למצוא התייחסויות להלכה, קבלה, חסידות ועבודת ה' פנימית.

בספר "לקוטי אגרות קודש" של הרבי מליובאוויטש נכתב: "המכתב הוא כלי להעברת נשמה לנשמה, רעיון לרעיון". וכך אמר הבעל שם טוב הקדוש: "מילים היוצאות מהלב - נכנסות אל הלב".

ראו גם[עריכה]

אדמו"ר חסידות אגרות תורה שבעל פה

מקורות[עריכה]

  • תנ"ך, משלי טז, כד
  • שו"ת חתם סופר, אורח חיים
  • ספר המאמרים, תורת שלום