בן זומא: הבדלים בין גרסאות בדף
(קיצורון חדש) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
**בן זומא הוא אחד מארבעת חכמי התנאים שנכנסו לפרדס, זכה להשגות עליונות בתורה ובחכמה ונחשב לאחד הגדולים שבתנאים בדורו.** | |||
## רקע והיסטוריה | |||
בן זומא (שמעון בן זומא) היה מגדולי התנאים בדור שאחר חורבן הבית, תלמידו של רבי יהושע בן חנניה. הוא זכה לתואר "חכם" ולא "רבי", מפני שלא קיבל סמיכה רשמית, אך גדלותו בתורה הייתה מוכרת ומפורסמת. בן זומא נודע כבעל השגות עמוקות במעשה בראשית ובסתרי התורה, עד שזכה להיכנס עם שלושה חכמים נוספים ל"פרדס" - המדרש העליון של סתרי התורה. | |||
## משמעות רוחנית והלכתית | |||
בן זומא התפרסם כבעל חכמה מיוחדת וכושר הבנה יוצא דופן בפילוסופיה התורנית. הגמרא מביאה את דרשותיו החכמות בנושאים הלכתיים ואגדיים שונים. במסכת ברכות מובאות הגדרותיו לחכם, גיבור, עשיר ומכובד: "איזהו חכם - הלומד מכל אדם, איזהו גיבור - הכובש את יצרו, איזהו עשיר - השמח בחלקו, איזהו מכובד - המכבד את הבריות". | |||
הוא נחשב לאחד מבעלי המשנה הבלתי כתובה ולבעל מסורת עתיקה בהלכה. חכמים אמרו עליו שהיה "מבחוץ" - כלומר שלא זכה להשלים את תקנתו הרוחנית לאחר כניסתו לפרדס, אך זאת אינה גורעת מגדלותו בתורה. | |||
## מקורות וציטוטים | |||
על פי המסורת התלמודית, בן זומא היה אחד מ"ארבעה שנכנסו לפרדס" (חגיגה יד:), יחד עם רבי עקיבא, בן עזאי ואליו אחר. הוא זכה להשגות רוחניות נעלות אך לא יצא "בשלום" כמו רבי עקיבא. חכמים תיארו אותו כ"עומד מבחוץ" ורמזו שטבע בעומק השגותיו הרוחניות. | |||
== ראו גם == | |||
[[בן עזאי]] | |||
[[רבי עקיבא]] | |||
[[אליו אחר]] | |||
[[ארבעה שנכנסו לפרדס]] | |||
[[מעשה מרכבה]] | |||
[[מעשה בראשית]] | |||
== מקורות == | |||
* תלמוד בבלי, מסכת חגיגה דף יד: | |||
* תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף נח. | |||
* מדרש קהלת רבה פרק ז | |||
* ספר המידות לרבי אליעזר מגרמיזא | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:00, 4 בפברואר 2026
- בן זומא הוא אחד מארבעת חכמי התנאים שנכנסו לפרדס, זכה להשגות עליונות בתורה ובחכמה ונחשב לאחד הגדולים שבתנאים בדורו.**
- רקע והיסטוריה
בן זומא (שמעון בן זומא) היה מגדולי התנאים בדור שאחר חורבן הבית, תלמידו של רבי יהושע בן חנניה. הוא זכה לתואר "חכם" ולא "רבי", מפני שלא קיבל סמיכה רשמית, אך גדלותו בתורה הייתה מוכרת ומפורסמת. בן זומא נודע כבעל השגות עמוקות במעשה בראשית ובסתרי התורה, עד שזכה להיכנס עם שלושה חכמים נוספים ל"פרדס" - המדרש העליון של סתרי התורה.
- משמעות רוחנית והלכתית
בן זומא התפרסם כבעל חכמה מיוחדת וכושר הבנה יוצא דופן בפילוסופיה התורנית. הגמרא מביאה את דרשותיו החכמות בנושאים הלכתיים ואגדיים שונים. במסכת ברכות מובאות הגדרותיו לחכם, גיבור, עשיר ומכובד: "איזהו חכם - הלומד מכל אדם, איזהו גיבור - הכובש את יצרו, איזהו עשיר - השמח בחלקו, איזהו מכובד - המכבד את הבריות".
הוא נחשב לאחד מבעלי המשנה הבלתי כתובה ולבעל מסורת עתיקה בהלכה. חכמים אמרו עליו שהיה "מבחוץ" - כלומר שלא זכה להשלים את תקנתו הרוחנית לאחר כניסתו לפרדס, אך זאת אינה גורעת מגדלותו בתורה.
- מקורות וציטוטים
על פי המסורת התלמודית, בן זומא היה אחד מ"ארבעה שנכנסו לפרדס" (חגיגה יד:), יחד עם רבי עקיבא, בן עזאי ואליו אחר. הוא זכה להשגות רוחניות נעלות אך לא יצא "בשלום" כמו רבי עקיבא. חכמים תיארו אותו כ"עומד מבחוץ" ורמזו שטבע בעומק השגותיו הרוחניות.
ראו גם[עריכה]
בן עזאי רבי עקיבא אליו אחר ארבעה שנכנסו לפרדס מעשה מרכבה מעשה בראשית
מקורות[עריכה]
- תלמוד בבלי, מסכת חגיגה דף יד:
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף נח.
- מדרש קהלת רבה פרק ז
- ספר המידות לרבי אליעזר מגרמיזא