השגחה פרטית

• • השגחה פרטית היא האמונה היסודית כי הקדוש ברוך הוא משגיח ומנהיג את העולם לפרטי פרטים, וכל מאורע המתרחש לכל יצור הוא בהשגחתו הישירה ובהנהגתו המכוונת.**

רקע והיסטוריה

עיקר האמונה בהשגחה פרטית נטוע בשורשי התורה מימי האבות הקדושים. כבר בראשית התהוותן של האמונה הישראלית מצינו את הכרת ההשגחה הפרטית, כאשר אברהם אבינו זוכה להשגחה מיוחדת בצאתו מאור כשדים ובכל מעשיו. המושג התפתח ועמק במשנת חכמי התלמוד והמדרש, ובמיוחד בתורתם של חכמי הקבלה והחסידות.

משמעות רוחנית והלכתית

ההאמונה בהשגחה פרטית מהווה יסוד מרכזי בעבודת השם. לפי תורת הקבלה והחסידות, אין דבר המתרחש במקרה, אלא הכל מכוון מלמעלה לטובתו הרוחנית של האדם. הרמב"ם בספרו מורה נבוכים מבאר כי השגחה זו פועלת בהתאם לדרגתו הרוחנית של האדם ולהתקרבותו לבורא יתברך.

הבעל שם טוב, מייסד החסידות, חידש מימד חדש בהבנת ההשגחה הפרטית, שלפיו כל מה שרואה האדם ושומע אמור ללמדו בעבודת השם. במילותיו הקדושות: "מכל מלמדי השכלתי" - גם מהדברים הפשוטים ביותר יכול האדם לקבל הדרכה רוחנית.

מקורות וציטוטים

בספר תהלים נאמר: "עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם" (תהלים לד, טז). חז"ל במסכת חולין (ז, ב) אמרו: "אין ציפור נעקרת מן העולם אלא ברשות שמים". הזהר הקדוש בפרשת וישב מבאר: "הקב"ה משגיח על כל אדם ואדם לפרטי פרטים, ואין דבר המתרחש שלא בהשגחתו".

ראו גם

• השגחה כללית
• גלגולי נשמות
• מידה כנגד מידה
• יסורים של אהבה
• בחירה חופשית
• מעשה בראשית

מקורות

• תנ"ך: תהלים לד, טז
• תלמוד בבלי: חולין ז, ב
• רמב"ם: מורה נבוכים, חלק ג פרקים יז-כג
• זהר הקדוש: פרשת וישב
• תולדות יעקב יוסף: פרשת בראשית
• תניא: שער היחוד והאמונה פרק א