צדקה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־04:14, 5 בפברואר 2026

צדקה היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, והיא מצוות עשה מהתורה לתת מתנות כסף או עזרה לאביון ולזקוק. מצוות הצדקה נחשבת כשקולה כנגד כל המצוות, והחכמים אמרו: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

הגדרה[עריכה]

צדקה במקורה הלשוני קשורה למילה "צדק" – נתינה לאחר את מה שמגיע לו, ויותר מכך, מעשה של חסד וחמלה כלפי זולתו. בהלכה, צדקה היא חובה על כל אדם בעל הכנסה, גם עני המקבל צדקה חייב בנתינת צדקה לאחרים.

מקורות תורניים[עריכה]

תנ"ך[עריכה]

התורה מצווה על מתן צדקה במקומות רבים:

"כי יהיה בך אביון... לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו, ז)
"פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו" (דברים טו, ח) – הפסוק מדגיש את החובה לתת לאביון לפי צרכיו
"לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר" (ויקרא יט, יג) – חובה לשלם שכר בזמנו
"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) – שורש מוסרי למצוות הצדקה

הנביא ישעיהו אמר: "פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" (ישעיהו נח, ז). הנביא יחזקאל ייחס את חורבן סדום למניעת צדקה: "הנה זה היה עוון סדום אחותך... ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, מט).

תלמוד[עריכה]

במסכת בבא בתרא (דף י ע"א) נאמר: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא'".

במסכת שבת (דף קנו ע"ב): "צדקה מצלת ממוות" – ולא רק ממיתה משונה, אלא מהמיתה עצמה.

התלמוד מזכיר גם: "אשרי משכיל אל דל" – שכר גדול למי שנותן בתבונה ולא בעצימת עיניים.

שיעור הצדקה[עריכה]

חומש ומעשר[עריכה]

ההלכה קובעת:

מעשר – עשירית מההכנסה (10%) הוא השיעור המינימלי החובה
חומש – חמישית מההכנסה (20%) הוא השיעור המומלץ לאלו שיכולים
מעבר לחומש – אסור, למעט אדם עשיר מאוד, כדי שלא יצטרך הוא עצמו לבריות

במסכת כתובות (דף נ ע"א) נאמר: "אמר רב אסי: לעולם יעשר אדם נכסיו ואחר כך יוציא הוצאותיו".

במסכת תענית (דף ט ע"א) מובא: "עשר בשביל שתתעשר" – הבטחה שנתינת מעשר מביאה ברכה.

עני המקבל צדקה[עריכה]

אפילו עני המקבל צדקה מחויב לתת צדקה לאחרים, ולו סכום קטן. כך נאמר ברמב"ם (הלכות מתנות עניים, פרק ז, הלכה ה): "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר".

שמונה מדרגות הצדקה[עריכה]

הרמב"ם בהלכות מתנות עניים (פרק י, הלכות ז-יד) מונה שמונה מדרגות בצדקה, מהנמוכה לגבוהה:

נותן בעצב ובפנים רעות – נותן אך בעל כורחו
נותן בשמחה אך פחות מהראוי – נותן מעט מדי למרות השמחה
נותן לאחר שנשאל – ממתין שיבקשו ממנו
נותן לפני שנשאל – יוזם את הנתינה
הנותן והוא אינו יודע למי, והמקבל יודע ממי – אנונימיות חלקית
הנותן והוא יודע למי, והמקבל אינו יודע ממי – אנונימיות חלקית הפוכה
הנותן והוא אינו יודע למי, והמקבל אינו יודע ממי – אנונימיות מלאה (דוגמה: קופת צדקה)
עוזר לאדם להתפרנס בעצמו – על ידי השאלת כסף או מציאת עבודה, כך שלא יצטרך לצדקה בעתיד

המדרגה הגבוהה ביותר היא זו שבה אין מקבל הצדקה נבוך או נעלב, והוא לומד להיות עצמאי.

עדיפויות בנתינת צדקה[עריכה]

לפי ההלכה, יש סדר עדיפות למי לתת:

קרובי משפחה – תחילה לקרובים שאינם במחיצתו
עניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת
תלמידי חכמים – זכאים לעדיפות
יתומים ואלמנות
כלה שאין לה למחייתה – כדי לאפשר לה להינשא

בצדקה ציבורית, יש להעדיף מי שצורכו דחוף יותר.

זמן ומקום הנתינה[עריכה]

צדקה לפני תפילה[עריכה]

יש מנהג לתת צדקה לפני כל תפילה, וכן נאמר בתהילים: "אני בצדק אחזה פניך". אדמו"ר הזקן מלמד שעל ידי צדקה האדם זוכה לקבלת פני ה' בתפילה.

צדקה לילדים[עריכה]

הרבי מליובאוויטש הנהיג לתת לילדים מטבעות לצדקה, כדי לחנכם למצווה זו מגיל צעיר. הוא אף תיקן שילדים יתנו צדקה לפני הדלקת נרות שבת.

קופת צדקה בבית[עריכה]

המנהג הנפוץ הוא להחזיק פושקא (קופת צדקה) בבית ולהכניס לתוכה מטבעות לפני שבת, לפני התפילה, ובכל הזדמנות. פושקא זו נהייתה סמל של חסידות חב"ד.

צדקה בלילה ובמוצאי שבת[עריכה]

על פי הקבלה, אין ליתן צדקה בלילה, שכן לילה הוא זמן של דין. כמו כן, יש מחמירים שלא לתת צדקה במוצאי שבת (לפי רבינו יהודה החסיד).

צדקה ותשועה[עריכה]

התלמוד והזוהר מלאים בסיפורים על ישועות שבאו בזכות צדקה:

"צדקה מצלת ממוות" (משלי י, ב)
"גדולה צדקה שמביאה את הגאולה"
המקבלים בצדקה נחשבים כאילו עושים טובה לנותן, שכן הם מאפשרים לו לקיים מצווה

צדקה בחסידות[עריכה]

מבצע צדקה[עריכה]

הרבי מליובאוויטש יזם את "מבצע צדקה" כאחד מעשרת המבצעים, בו כל יהודי – גדול או קטן – נותן צדקה לפחות פעם אחת ביום. הרבי הדגיש שנתינת צדקה היא אמצעי להמשכת ברכה וקירוב הגאולה.

ביטול ממון בטל הדינים[עריכה]

מושג מרכזי בתורת החסידות: על ידי "ביטול הממון" (נתינת צדקה), האדם מבטל דינים קשים. הסבר זה מבוסס על הזוהר והתניא – כשהאדם נותן צדקה הוא "מבטל" את היצר להחזיק בממון, ובכך מעלה את הניצוצות הקדושים שבו.

ארגוני צדקה[עריכה]

קרנות חב"ד[עריכה]

בקהילות חב"ד נפוצו:

קופת רבנו – ארגון צדקה עולמי של חסידי חב"ד, שנועד לעזור לנזקקים
קרנות גמילות חסדים – ארגונים המעניקים הלוואות ללא ריבית
פושקאות צדקה – בכל בית חב"ד ברחבי העולם

גמ"חים[עריכה]

גמ"חים (גמילות חסדים) הם ארגונים למתן הלוואות חינם לזקוקים: לחתונה, רפואה, פרנסה ועוד.

צדקה כמכשיר כלכלי =[עריכה]

היהדות הייתה חלוצה ברעיון שהחברה צריכה לדאוג לחלשיה. מערכת המעשרות, השמיטה, מתנות לעניים בקציר, וחובת הצדקה היו מעין "מדינת רווחה" עתיקה.

משפטי צדקה[עריכה]

"צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ)
"טוב איש חונן ומלוה" (תהילים קיב, ה)
"אשרי משכיל אל דל" (תהילים מא, ב)
"מלוה ה' חונן דל" (משלי יט, יז) – הנותן לעניים כאילו מלווה לה' עצמו

סיכום[עריכה]

צדקה היא לא רק מצווה הלכתית, אלא אורח חיים שמבטא את האחריות ההדדית של עם ישראל. על פי החסידות, צדקה היא גם דרך להתחברות רוחנית עמוקה, להמשכת ברכה, ולקירוב הגאולה.

ראו גם[עריכה]

מקורות[עריכה]

רמב"ם, הלכות מתנות עניים
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא
שולחן ערוך, יורה דעה הלכות צדקה
תניא, ליקוטי אמרים
חב"דפדיה – ערך צדקה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''צדקה''' היא מצווה מן התורה לתת מכספו למי שזקוק לכך. המילה "צדקה" מלשון "צדק" - כלומר, נתינת צדקה אינה חסד וולונטרי אלא חובה וצדק חברתי. צדקה היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, וחז"ל אמרו עליה: "'''צדקה שקולה כנגד כל המצוות'''". בחסידות מודגש הקשר בין צדקה לגאולה: "'''צדקה מקרבת את הגאולה'''".
+'''צדקה''' היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, והיא מצוות עשה מהתורה לתת מתנות כסף או עזרה לאביון ולזקוק. מצוות הצדקה נחשבת כשקולה כנגד כל המצוות, והחכמים אמרו: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
 == הגדרה ==
-המונח "צדקה" מתייחס למתן כסף, מזון, ביגוד או כל דבר אחר לאדם נזקק. בניגוד למושג "charity" באנגלית שמקורו בחסד ורחמנות, המילה העברית "צדקה" מגיעה מהשורש צ.ד.ק - צדק, ומבטאת שנתינת צדקה היא חובה מוסרית ודת, ולא רק מעשה של טוב לב.
+צדקה במקורה הלשוני קשורה למילה "צדק" – נתינה לאחר את מה שמגיע לו, ויותר מכך, מעשה של חסד וחמלה כלפי זולתו. בהלכה, צדקה היא חובה על כל אדם בעל הכנסה, גם עני המקבל צדקה חייב בנתינת צדקה לאחרים.
-== מקורות בתורה ובתלמוד ==
+== מקורות תורניים ==
-=== מקורות בתורה ===
+=== תנ"ך ===
-התורה מצווה במספר מקומות על מתן צדקה:
+התורה מצווה על מתן צדקה במקומות רבים:
-* '''דברים טו, ז-ח''': "כי יהיה בך אביון... '''לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... כי פתח תפתח את ידך לו'''"
+* "כי יהיה בך אביון... לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו, ז)
-* '''דברים טו, י-יא''': "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו... לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנוכי מצוך לאמר '''פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך'''"
+* "פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו" (דברים טו, ח) – הפסוק מדגיש את החובה לתת לאביון לפי צרכיו
-* '''ויקרא כה, לה''': "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו"
+* "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר" (ויקרא יט, יג) – חובה לשלם שכר בזמנו
+* "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) – שורש מוסרי למצוות הצדקה
-=== מקורות בתלמוד ===
+הנביא ישעיהו אמר: "פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" (ישעיהו נח, ז). הנביא יחזקאל ייחס את חורבן סדום למניעת צדקה: "הנה זה היה עוון סדום אחותך... ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, מט).
-חז"ל העלו את מעמד הצדקה למדרגה נעלית:
-* "'''צדקה שקולה כנגד כל המצוות כולן'''" (בבא בתרא ט, א)
-* "'''גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה'''" (בבא בתרא י, א)
-* "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים" (שבת קנא, ב)
-* "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית" (ויקרא רבה לד, ח)
-== הלכות צדקה ==
+=== תלמוד ===
+במסכת בבא בתרא (דף י ע"א) נאמר: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא'".
-=== חובת הנתינה ===
+במסכת שבת (דף קנו ע"ב): "צדקה מצלת ממוות" – ולא רק ממיתה משונה, אלא מהמיתה עצמה.
-כל יהודי חייב ליתן צדקה, אפילו אם הוא עצמו עני המקבל צדקה. אין אדם שעני מכדי לתת, והחובה מוטלת על כל אחד לפי יכולתו.
-=== שיעורי נתינה ===
+התלמוד מזכיר גם: "אשרי משכיל אל דל" – שכר גדול למי שנותן בתבונה ולא בעצימת עיניים.
-==== עשירית - מעשר ====
+== שיעור הצדקה ==
-השיעור הבסיסי הוא '''עשירית (10%)''' מההכנסה. זה נקרא "'''מעשר כספים'''", וזהו שיעור חובה מינימלי.
-==== חומש - חמישית ====
+=== חומש ומעשר ===
-המידה המשובחת היא '''חומש (20%)''' מההכנסה. זה נחשב למצווה מן המובחר, והרמב"ם כותב שמי שנותן חומש זוכה לברכה מרובה.
+ההלכה קובעת:
+* '''מעשר''' – עשירית מההכנסה (10%) הוא השיעור המינימלי החובה
+* '''חומש''' – חמישית מההכנסה (20%) הוא השיעור המומלץ לאלו שיכולים
+* מעבר לחומש – אסור, למעט אדם עשיר מאוד, כדי שלא יצטרך הוא עצמו לבריות
-==== מעבר לחומש ====
+במסכת כתובות (דף נ ע"א) נאמר: "אמר רב אסי: לעולם יעשר אדם נכסיו ואחר כך יוציא הוצאותיו".
-חז"ל קבעו שלא ליתן יותר מחומש, כדי שלא יצטרך האדם עצמו לעזרת אחרים. יוצא דופן הוא אדם עשיר מאוד שיכול להרשות לעצמו לתת יותר בלי לסכן את מצבו הכלכלי.
-=== לפני מי יש עדיפות ===
+במסכת תענית (דף ט ע"א) מובא: "עשר בשביל שתתעשר" – הבטחה שנתינת מעשר מביאה ברכה.
-ההלכה קובעת סדרי עדיפות למתן צדקה:
-# '''קרובי משפחה''' - "עניי ביתך קודמים"
-# '''עניי עירך''' - "עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת"
-# '''תלמידי חכמים''' ומשפחותיהם
-# '''יתומים ואלמנות'''
-# '''הכנסת כלה''' - לסייע לכלה עניה להתחתן
-=== כיצד ליתן ===
+=== עני המקבל צדקה ===
-* '''בסתר''' - עדיף לתת בצנעה ולא לפרסם
+אפילו עני המקבל צדקה מחויב לתת צדקה לאחרים, ולו סכום קטן. כך נאמר ברמב"ם (הלכות מתנות עניים, פרק ז, הלכה ה): "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר".
-* '''בשמחה''' - "לא ירע לבבך בתתך לו" - לתת בפנים שמחות ובלב טוב
-* '''מיד''' - לא לדחות את הנתינה
-* '''בכבוד''' - לא להכניע את המקבל
-== שמונה מעלות הצדקה לפי הרמב"ם ==
+== שמונה מדרגות הצדקה ==
-[[הרמב"ם]] קבע בהלכות מתנות עניים (פרק י) שמונה רמות של נתינת צדקה, מהנמוכה לגבוהה:
-=== מדרגה שמינית (הנמוכה) ===
+הרמב"ם בהלכות מתנות עניים (פרק י, הלכות ז-יד) מונה שמונה מדרגות בצדקה, מהנמוכה לגבוהה:
-'''נותן בעל כרחו ובפנים זועפות''' - אדם שנותן בצער ובעצב, ועדיף לו שלא נתן. זו המדרגה הנמוכה ביותר.
-=== מדרגה שביעית ===
+# '''נותן בעצב ובפנים רעות''' – נותן אך בעל כורחו
-'''נותן פחות מן הראוי בסבר פנים יפות''' - נותן פחות ממה שיכול, אך נותן בשמחה.
+# '''נותן בשמחה אך פחות מהראוי''' – נותן מעט מדי למרות השמחה
+# '''נותן לאחר שנשאל''' – ממתין שיבקשו ממנו
+# '''נותן לפני שנשאל''' – יוזם את הנתינה
+# '''הנותן והוא אינו יודע למי, והמקבל יודע ממי''' – אנונימיות חלקית
+# '''הנותן והוא יודע למי, והמקבל אינו יודע ממי''' – אנונימיות חלקית הפוכה
+# '''הנותן והוא אינו יודע למי, והמקבל אינו יודע ממי''' – אנונימיות מלאה (דוגמה: קופת צדקה)
+# '''עוזר לאדם להתפרנס בעצמו''' – על ידי השאלת כסף או מציאת עבודה, כך שלא יצטרך לצדקה בעתיד
-=== מדרגה שישית ===
+המדרגה הגבוהה ביותר היא זו שבה אין מקבל הצדקה נבוך או נעלב, והוא לומד להיות עצמאי.
-'''נותן כראוי לאחר שמבקשים ממנו''' - נותן את השיעור הנכון, אך רק לאחר שמתבקש.
-=== מדרגה חמישית ===
+== עדיפויות בנתינת צדקה ==
-'''נותן קודם שמבקשים ממנו''' - נותן מעצמו לפני שהעני מבקש.
+לפי ההלכה, יש סדר עדיפות למי לתת:
-=== מדרגה רביעית ===
+# '''קרובי משפחה''' – תחילה לקרובים שאינם במחיצתו
-'''המקבל יודע ממי קיבל, והנותן אינו יודע למי נתן''' - העני יודע את זהות הנותן, אך הנותן אינו יודע את זהות העני.
+# '''עניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת'''
+# '''תלמידי חכמים''' – זכאים לעדיפות
-=== מדרגה שלישית ===
+# '''יתומים ואלמנות'''
-'''הנותן יודע למי נתן, והמקבל אינו יודע ממי קיבל''' - הנותן יודע למי הוא נותן, אך העני לא יודע ממי הוא מקבל.
+# '''כלה שאין לה למחייתה''' – כדי לאפשר לה להינשא
-=== מדרגה שנייה ===
+בצדקה ציבורית, יש להעדיף מי שצורכו דחוף יותר.
-'''שניהם אינם יודעים זה את זה''' - נותן באופן אנונימי באמצעות קופת צדקה או גבאי, שבו אף אחד מהצדדים אינו יודע את זהות השני. זו מעלה גדולה מאוד.
-=== מדרגה ראשונה (הגבוהה ביותר) ===
+== זמן ומקום הנתינה ==
-'''מחזק את יד הזולת כדי שלא יזקק לצדקה''' - המעלה הגבוהה ביותר היא לעזור לאדם להיות עצמאי:
-* לתת לו מתנה או הלוואה
-* להכניס אותו לשותפות
-* למצוא לו עבודה
-* לסייע לו לעמוד על רגליו
-כך האדם לא יהיה תלוי באחרים ויוכל לפרנס את עצמו בכבוד.
+=== צדקה לפני תפילה ===
+יש מנהג לתת צדקה לפני כל תפילה, וכן נאמר בתהילים: "אני בצדק אחזה פניך". אדמו"ר הזקן מלמד שעל ידי צדקה האדם זוכה לקבלת פני ה' בתפילה.
-== הצדקה בחסידות ==
-=== צדקה מקרבת את הגאולה ===
-החסידות מדגישה את הקשר בין צדקה לביאת [[משיח|המשיח]]. כמו שאמרו חז"ל: "'''גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה'''". [[הרבי מליובאוויטש]] הדגיש מאוד את מעלת הצדקה והקשר שלה לגאולה, ואמר ש'''כל פרוטה וכל פרוטה של צדקה מקרבת את הגאולה'''.
-=== נתינה לפני תפילה ===
-הרבי הדגיש לתת צדקה '''לפני התפילה''', כמו שנאמר (תהלים יז, טו): "'''אני בצדק אחזה פניך'''" - ע"י נתינת צדקה זוכים לחזות בפני ה' בתפילה. לכן מנהג חב"ד לתת צדקה בבוקר לפני תפילת שחרית.
-=== צדקה בכל מקום ===
-הרבי הנהיג להחזיק '''קופת צדקה''' בכל מקום - בבית, במקום העבודה, ואפילו ברכב. כך הצדקה נעשית חלק אינטגרלי מהחיים היומיומיים.
-=== חלוקת דולרים ===
-הרבי מליובאוויטש היה מחלק '''דולרים לצדקה''' במשך שנים רבות, בכל יום ראשון, למי שבא לקבל את ברכתו. הוא היה נותן דולר אחד לכל אחד, ואומר שיש לתת אותו לצדקה. זה הפך למנהג מפורסם שמסמל את חשיבות הצדקה.
 === צדקה לילדים ===
-הרבי הדגיש ליתן מטבעות צדקה גם לילדים קטנים, כדי לחנך אותם למצווה חשובה זו מגיל צעיר. מטבע אחד לילד לפני התפילה מחנך אותו שצדקה היא חלק בסיסי בחיים.
+הרבי מליובאוויטש הנהיג לתת לילדים מטבעות לצדקה, כדי לחנכם למצווה זו מגיל צעיר. הוא אף תיקן שילדים יתנו צדקה לפני הדלקת נרות שבת.
-=== רחמים עליונים ===
-החסידות מלמדת שכאשר אדם מרחם על אחרים ונותן צדקה, הוא '''מעורר רחמים עליונים''' גם על עצמו. זה עיקרון של "'''מידה כנגד מידה'''" - כשם שאנחנו מתנהגים ברחמים, כך מקבלים רחמים מהשמים.
-=== ביטול גזרות רעות ===
-לפי המסורת והחסידות, צדקה יכולה '''לבטל גזרות רעות''' ולהמתיק דינים. כמו שנאמר (משלי י, ב ויא, ד): "'''וצדקה תציל ממות'''".
-== מעלות הצדקה ==
-=== כפרה על עוונות ===
+=== קופת צדקה בבית ===
-צדקה מכפרת על עוונות, כמו שנאמר (משלי טז, ו): "בחסד ואמת יכפר עוון".
+המנהג הנפוץ הוא להחזיק '''פושקא''' (קופת צדקה) בבית ולהכניס לתוכה מטבעות לפני שבת, לפני התפילה, ובכל הזדמנות. פושקא זו נהייתה סמל של חסידות חב"ד.
-=== הגנה ושמירה ===
+=== צדקה בלילה ובמוצאי שבת ===
-צדקה מגינה על האדם מצרות, כמו שנאמר: "צדקה תציל ממות". יש בה כוח הגנה רוחני וגשמי.
+על פי הקבלה, אין ליתן צדקה בלילה, שכן לילה הוא זמן של דין. כמו כן, יש מחמירים שלא לתת צדקה במוצאי שבת (לפי רבינו יהודה החסיד).
-=== ברכה והצלחה ===
+== צדקה ותשועה ==
-מי שנותן צדקה זוכה לברכה בכל מעשיו, כמו שנאמר (דברים טו, י): "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשך".
+התלמוד והזוהר מלאים בסיפורים על ישועות שבאו בזכות צדקה:
+* "צדקה מצלת ממוות" (משלי י, ב)
+* "גדולה צדקה שמביאה את הגאולה"
+* המקבלים בצדקה נחשבים כאילו עושים טובה לנותן, שכן הם מאפשרים לו לקיים מצווה
-=== הבאת הגאולה ===
+== צדקה בחסידות ==
-צדקה מקרבת את [[גאולה|הגאולה]] השלמה, כמו שנאמר (ישעיהו א, כז): "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
-=== עושר ושפע ===
+=== מבצע צדקה ===
-חז"ל אמרו: "'''עשר בשביל שתתעשר'''" - תן מעשר מכספך לצדקה ותזכה לעושר. זו הבטחה ישירה שמתן צדקה מביא שפע כלכלי.
+הרבי מליובאוויטש יזם את "מבצע צדקה" כאחד מעשרת המבצעים, בו כל יהודי – גדול או קטן – נותן צדקה לפחות פעם אחת ביום. הרבי הדגיש שנתינת צדקה היא אמצעי להמשכת ברכה וקירוב הגאולה.
-== צדקה למעשה ==
+=== ביטול ממון בטל הדינים ===
+מושג מרכזי בתורת החסידות: על ידי "ביטול הממון" (נתינת צדקה), האדם מבטל דינים קשים. הסבר זה מבוסס על הזוהר והתניא – כשהאדם נותן צדקה הוא "מבטל" את היצר להחזיק בממון, ובכך מעלה את הניצוצות הקדושים שבו.
-=== מתי ליתן ===
+== ארגוני צדקה ==
-* '''בכל יום''' - עדיף לתת כל יום, ולו פרוטה קטנה
-* '''לפני תפילה''' - במיוחד שחרית
-* '''ערב שבת''' - לפני כניסת שבת
-* '''ימים נוראים''' - ראש השנה ויום הכיפור
-* '''לפני מצווה''' - לפני עלייה לתורה, לפני תפילה
-=== איך ליתן ===
+=== קרנות חב"ד ===
-* '''להכניס לקופת צדקה''' בבית או בבית הכנסת
+בקהילות חב"ד נפוצו:
-* '''לתת לעני ישירות''' - כשפוגשים עני מבקש
+* '''קופת רבנו''' – ארגון צדקה עולמי של חסידי חב"ד, שנועד לעזור לנזקקים
-* '''לתת לארגוני צדקה''' מוכרים ומהימנים
+* '''קרנות גמילות חסדים''' – ארגונים המעניקים הלוואות ללא ריבית
-* '''לתרום למוסדות תורה''' - ישיבות, תלמודי תורה
+* '''פושקאות צדקה''' – בכל בית חב"ד ברחבי העולם
-* '''הכנסת כלה וכיו"ב''' - לסייע בחתונות לנזקקים
-=== כמה ליתן ===
+=== גמ"חים ===
-* '''מינימום''' - עשירית (10%) מההכנסה
+גמ"חים (גמילות חסדים) הם ארגונים למתן הלוואות חינם לזקוקים: לחתונה, רפואה, פרנסה ועוד.
-* '''מצווה מן המובחר''' - חומש (20%)
-* '''אפילו עני''' - צריך לתת לפחות משהו
-== צדקה לנשים ==
+== צדקה כמכשיר כלכלי ===
+היהדות הייתה חלוצה ברעיון שהחברה צריכה לדאוג לחלשיה. מערכת המעשרות, השמיטה, מתנות לעניים בקציר, וחובת הצדקה היו מעין "מדינת רווחה" עתיקה.
-הרבי הדגיש את חשיבות מתן צדקה במיוחד עבור נשים. למרות שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, צדקה אינה תלויה בזמן והיא חובה גם על נשים. הרבי עודד נשים להחזיק קופת צדקה בבית ולתת צדקה בכל יום.
+== משפטי צדקה ==
+* "צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ)
+* "טוב איש חונן ומלוה" (תהילים קיב, ה)
+* "אשרי משכיל אל דל" (תהילים מא, ב)
+* "מלוה ה' חונן דל" (משלי יט, יז) – הנותן לעניים כאילו מלווה לה' עצמו
-== גמילות חסדים ==
+== סיכום ==
-'''גמילות חסדים''' היא מושג רחב יותר מצדקה, הכולל:
+צדקה היא לא רק מצווה הלכתית, אלא אורח חיים שמבטא את האחריות ההדדית של עם ישראל. על פי החסידות, צדקה היא גם דרך להתחברות רוחנית עמוקה, להמשכת ברכה, ולקירוב הגאולה.
-* עזרה פיזית (לא רק כספית)
-* עזרה לעשירים ולעניים כאחד
-* עזרה לחיים ולמתים (קבורה, ליווייה)
-חז"ל אמרו: "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה", כי גמילות חסדים כוללת גם מתן עצמו ולא רק מתן כסף.
 == ראו גם ==
-* [[חסד]]
 * [[גמילות חסדים]]
-* [[הרמב"ם]]
+* [[מעשר כספים]]
-* [[מצוות]]
+* [[קופת צדקה]]
-* [[תפילה]]
+* [[מבצע צדקה]]
-* [[גאולה]]
+* [[הלכות צדקה]]
-* [[רחמים]]
+* [[שמונה מדרגות הצדקה]]
+== מקורות ==
+* רמב"ם, הלכות מתנות עניים
+* תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא
+* שולחן ערוך, יורה דעה הלכות צדקה
+* תניא, ליקוטי אמרים
+* חב"דפדיה – ערך צדקה
-== קטגוריות ==
 [[קטגוריה:מושגים]]
-[[קטגוריה:מצוות]]
+[[קטגוריה:הלכות]]
-[[קטגוריה:הלכה]]
+[[קטגוריה:צדקה וחסד]]
-[[קטגוריה:חסד]]